Page 55 - עין לעציון
P. 55
הללו אצל דני מס ז"ל ,הפלמחאי ,שמחנו להיווכח ,כי גם מוש הרציני ,איש
החי"ש ,מייצג טיפוס נעלה של מפקד עברי .בלטו בעבודתו הסדר וההקפדה על
הפרטים הקטנים ,אשר עלולים לשכחם .כמעט לא היה דבר הקשור בתפקידו
הצבאי של הגוש ,אשר מוש לא ישים לבו אליו ,לא יכירו מקרוב ולא יתרום
מעצתו ומניסיונו .שעות עבודתו נמשכו מבוקר השכם ועד חצות הליל .לא
פעם היינו מתפלאים על יכולתו לשאת בכל אלה.
המשימות במקום לא היו פשוטות :ללכד את הגוש ליחידה לוחמת שיש בה גם אזרחים,
גם לוחמים מיחידות שונות (חי"ש ,פלמ"ח) ,וגם דתיים וחילוניים.
כאיש בעל רקע חקלאי הוא העריך את העשייה החקלאית במקום ואת הצורך
לשמור עליה .הדבר בא לידי ביטוי בדברים שכתב חבר משואות יצחק ,שמואל ִל ְבנֶה ,
ששימש כמפקד היישוב על שיחה שהייתה לו עם מוש על המצב בכללותו:
מוש עבד ימים ולילות .הוא ידע בפני מה עומד הגוש .אנחנו לא היינו מודעים
לסכנה לעצם קיומו של הגוש .פעם שאל אותי [מוש] :מה אתה חושב ,אנחנו
נחזיק מעמד? מה דעתך? כנראה שרצה לבחון את הרוח בקרב תושבי המקום.
אמרתי' :אני בטוח שאנחנו נצליח ,אבל ייתכן שהכל ייהרס מעל פני הקרקע,
ייתכן שאנחנו כולנו נהיה מחופרים בבונקרים ,אבל אני בטוח שנחזיק מעמד'.
כאשר יצאנו לקצור את שדות החיטה והשעורה שהערבים זרעו (הם לא באו
לקצור כי פחדו להתקרב) כדי שישמשו כמזון למעט הפרות שהושארו בגוש
לצורך חלב ועבור בהמות העבודה ,אמר מוש' :הלוואי ויכולתי גם אני לאחוז
בחרמש ולקצור ִאתכם' (לבנה ,לא פורסם ,עמ' 3.)36
יצחק קופ (תשע"ג) ,שהיה מהלוחמים במקום ,ציין את נועם הליכותיו של מוש
ואת צניעותו הרבה ,שהפכו אותו לדמות נערצת על ידי חברי הקיבוצים והלוחמים
מהיחידות המגויסות.
מוש לא דרש יותר מאשר ניתן לו .במשך כל תקופת היותו בגוש לא טס אפילו
פעם אחת לתל אביב .לעולם לא רטן על חוסר אספקה יעילה (טריינין ואופק ,תש"ט,
עמ' .)44הוא האמין שמה שהוקצב לגוש זה מה שניתן היה להקציב ,ושייתכן שיש
מקומות בארץ שצרכיהם חיוניים יותר .הוא סבר שהשיקול של החלוקה צריך להיות
של המטה הארצי ועל אנשי הגוש ולוחמיו לקבל את הדין ולמלא את התפקיד באמונה
(קנוהל ,תשס"ט ,עמ' .)409הערכת המטכ"ל את מוש על עמדתו זו ובכלל הייתה רבה
(וראו להלן).
דוד בן דוד (תשע"ג) ,המוח'תאר של גוש עציון בתקופת המלחמה ,ציין גם הוא את
דמותו המרשימה והחיובית של מוש .נתוני השטח לא היו פשוטים .בתור מפקד ידע
לשדר אופטימיות רבה ,גם כאשר המצב בשטח היה קשה ביותר.
עזריאל בן דוב (כיום חבר משואות יצחק) היה חבר עין צורים בגוש עציון מיום
העלייה על הקרקע בכ"ח בתשרי תש"ז (אוקטובר .)1946במהלך שנת תשע"ה סיים
3תודתי לשרה שפיץ ,בתו של שמואל לבנה ,שהעבירה לי שורות אלה מיומנו של אביה ,שלא פורסם.
54עין לעציון
החי"ש ,מייצג טיפוס נעלה של מפקד עברי .בלטו בעבודתו הסדר וההקפדה על
הפרטים הקטנים ,אשר עלולים לשכחם .כמעט לא היה דבר הקשור בתפקידו
הצבאי של הגוש ,אשר מוש לא ישים לבו אליו ,לא יכירו מקרוב ולא יתרום
מעצתו ומניסיונו .שעות עבודתו נמשכו מבוקר השכם ועד חצות הליל .לא
פעם היינו מתפלאים על יכולתו לשאת בכל אלה.
המשימות במקום לא היו פשוטות :ללכד את הגוש ליחידה לוחמת שיש בה גם אזרחים,
גם לוחמים מיחידות שונות (חי"ש ,פלמ"ח) ,וגם דתיים וחילוניים.
כאיש בעל רקע חקלאי הוא העריך את העשייה החקלאית במקום ואת הצורך
לשמור עליה .הדבר בא לידי ביטוי בדברים שכתב חבר משואות יצחק ,שמואל ִל ְבנֶה ,
ששימש כמפקד היישוב על שיחה שהייתה לו עם מוש על המצב בכללותו:
מוש עבד ימים ולילות .הוא ידע בפני מה עומד הגוש .אנחנו לא היינו מודעים
לסכנה לעצם קיומו של הגוש .פעם שאל אותי [מוש] :מה אתה חושב ,אנחנו
נחזיק מעמד? מה דעתך? כנראה שרצה לבחון את הרוח בקרב תושבי המקום.
אמרתי' :אני בטוח שאנחנו נצליח ,אבל ייתכן שהכל ייהרס מעל פני הקרקע,
ייתכן שאנחנו כולנו נהיה מחופרים בבונקרים ,אבל אני בטוח שנחזיק מעמד'.
כאשר יצאנו לקצור את שדות החיטה והשעורה שהערבים זרעו (הם לא באו
לקצור כי פחדו להתקרב) כדי שישמשו כמזון למעט הפרות שהושארו בגוש
לצורך חלב ועבור בהמות העבודה ,אמר מוש' :הלוואי ויכולתי גם אני לאחוז
בחרמש ולקצור ִאתכם' (לבנה ,לא פורסם ,עמ' 3.)36
יצחק קופ (תשע"ג) ,שהיה מהלוחמים במקום ,ציין את נועם הליכותיו של מוש
ואת צניעותו הרבה ,שהפכו אותו לדמות נערצת על ידי חברי הקיבוצים והלוחמים
מהיחידות המגויסות.
מוש לא דרש יותר מאשר ניתן לו .במשך כל תקופת היותו בגוש לא טס אפילו
פעם אחת לתל אביב .לעולם לא רטן על חוסר אספקה יעילה (טריינין ואופק ,תש"ט,
עמ' .)44הוא האמין שמה שהוקצב לגוש זה מה שניתן היה להקציב ,ושייתכן שיש
מקומות בארץ שצרכיהם חיוניים יותר .הוא סבר שהשיקול של החלוקה צריך להיות
של המטה הארצי ועל אנשי הגוש ולוחמיו לקבל את הדין ולמלא את התפקיד באמונה
(קנוהל ,תשס"ט ,עמ' .)409הערכת המטכ"ל את מוש על עמדתו זו ובכלל הייתה רבה
(וראו להלן).
דוד בן דוד (תשע"ג) ,המוח'תאר של גוש עציון בתקופת המלחמה ,ציין גם הוא את
דמותו המרשימה והחיובית של מוש .נתוני השטח לא היו פשוטים .בתור מפקד ידע
לשדר אופטימיות רבה ,גם כאשר המצב בשטח היה קשה ביותר.
עזריאל בן דוב (כיום חבר משואות יצחק) היה חבר עין צורים בגוש עציון מיום
העלייה על הקרקע בכ"ח בתשרי תש"ז (אוקטובר .)1946במהלך שנת תשע"ה סיים
3תודתי לשרה שפיץ ,בתו של שמואל לבנה ,שהעבירה לי שורות אלה מיומנו של אביה ,שלא פורסם.
54עין לעציון
