Page 102 - The Third Battalion in_Neat
P. 102
קבוצות-הכשרה הקשורות למפלגות אלה בזמן הבחירות.
ב 30-ביוני 1946פונה מחנה עתלית מיושביו ,שהועברו למחנה זמני סמוך .במקומם
הובאו למקום מאות רבות של עצורים ,בעיקר מקיבוצים ,חברי "הגנה" ופלמ"ח שנעצרו
ב"שבת השחורה" .הם שהו במקום תקופה קצרה ,ולאחר מכן הועברו למחנות לטרון
ורפיח .בעת השהיה הקצרה הוברחו מספר אנשים בפעולות נועזות .אלה היו בעלי
תפקידים רגישים ב"הגנה" ובפלמ"ח שהבריטים טרם זיהו אותם ,כגון ה"סליקרים" של
קיבוץ יגור ,ואליעזר שושני ,גזבר הפלמ"ח.
כמה מהעצורים חילצו את עצמם בדרך מקורית .אחד מהם היה שמואל ינאי ( ַס ֶמק),
איש פלי"ם ומפקדה של אניית המעפילים "חביבה רייק" .כשהובאו המעפילים מהאנייה
לעתלית הצליח סמק לחמוק ונסע לחופשה בדגניה .שם נעצר ב"שבת השחורה" והועבר
ל...עתלית .כשפונה המחנה ,ועוד בטרם שבו אליו המעפילים ,הסתתרו כמה מעצורי
"השבת שחורה" על תקרת אחד הצריפים .עם הגיע המעפילים הם התערבבו ביניהם
וסמק הצטרף לנוסעי ספינתו .אלה שוחררו לאחר מספר ימים ,ואף הוא היה בין
המשוחררים...
בשלהי יולי ובתחילת אוגוסט 1946התברר לבריטים שאין כל אפשרות לשלוח
מעפילים נוספים לעתלית ,והחלה פרשת קפריסין .מחנה עתלית הפך למעין "הבסיס
העורפי" של מחנות קפריסין .הלחץ של עצורי קפריסין ושל מוסדות היישוב על
הבריטים הביא לכך ,שמדי פעם הם היו מחזירים קבוצה גדולה של מעפילים לעתלית,
כדי שימתינו במקום זה עד שתופשר להם מכסת רישיונות נוספת .ההחזרה לארץ-
ישראל נחשבה למעין "שחרור על-תנאי" קרוב.
מ 1947-ואילך היו רוב הזמן במחנה עצורים מעטים ביחס :חולים שהורדו מאניות
מעפילים לפני הגירוש לקפריסין" ,נוסעים סמויים" שהגיעו באניות נוסעים ללא
רישיונות ,ובכמה מקרים ,מעפילים שקפצו לים מהאניות ,ועד שנתגלו הפליגו עמיתיהם
לקפריסין והם נשארו בארץ .השמירה לא הייתה קפדנית ולא מעט מעפילים עצורים
ניצלו זאת וחמקו מן המחנה.
סמוך לסיומו של המנדט קיבל מחנה עתלית דיירים מסוג חדש :אסירי המחתרות.
אלה היו כלואים עד אז בירושלים ובעכו ,ומוסדות היישוב חששו לגורלם ,בעיקר בעכו,
בליבה של עיר ערבית עוינת .הם תבעו מהבריטים להעבירם למקום בטוח יותר והמקום
שנמצא מתאים היה המחנה בעתלית .מאות אסירים הובאו לעתלית והבריטים שחררו
אותם בהדרגה ,לקראת תום המנדט .רבים מהם לא המתינו ליום השחרור ,אלא נמלטו
בדרכים שונות ומשונות .כך לדוגמה ,קצרי-הקומה שביניהם הוכנסו לתוך מזוודות-עץ
גדולות שיוצרו בנגריית המחנה ואלה נישאו בידי משוחררים "חוקיים" ,כאילו מדובר
בחפציו האישיים של המשוחרר.
כשקמה המדינה היה מחנה עתלית זמן קצר מחוץ לתחום שליטתה .היום כבר נשכח
הדבר ,אך החיילים הבריטים האחרונים לא עזבו את ארץ-ישראל באמצע מאי ,1948
אלא שישה שבועות לאחר מכן ,שכן חלקים מאזור הצפון ,בין נמל חיפה לשדה התעופה
100ביָם ,ביבשה וגם באוויר
ב 30-ביוני 1946פונה מחנה עתלית מיושביו ,שהועברו למחנה זמני סמוך .במקומם
הובאו למקום מאות רבות של עצורים ,בעיקר מקיבוצים ,חברי "הגנה" ופלמ"ח שנעצרו
ב"שבת השחורה" .הם שהו במקום תקופה קצרה ,ולאחר מכן הועברו למחנות לטרון
ורפיח .בעת השהיה הקצרה הוברחו מספר אנשים בפעולות נועזות .אלה היו בעלי
תפקידים רגישים ב"הגנה" ובפלמ"ח שהבריטים טרם זיהו אותם ,כגון ה"סליקרים" של
קיבוץ יגור ,ואליעזר שושני ,גזבר הפלמ"ח.
כמה מהעצורים חילצו את עצמם בדרך מקורית .אחד מהם היה שמואל ינאי ( ַס ֶמק),
איש פלי"ם ומפקדה של אניית המעפילים "חביבה רייק" .כשהובאו המעפילים מהאנייה
לעתלית הצליח סמק לחמוק ונסע לחופשה בדגניה .שם נעצר ב"שבת השחורה" והועבר
ל...עתלית .כשפונה המחנה ,ועוד בטרם שבו אליו המעפילים ,הסתתרו כמה מעצורי
"השבת שחורה" על תקרת אחד הצריפים .עם הגיע המעפילים הם התערבבו ביניהם
וסמק הצטרף לנוסעי ספינתו .אלה שוחררו לאחר מספר ימים ,ואף הוא היה בין
המשוחררים...
בשלהי יולי ובתחילת אוגוסט 1946התברר לבריטים שאין כל אפשרות לשלוח
מעפילים נוספים לעתלית ,והחלה פרשת קפריסין .מחנה עתלית הפך למעין "הבסיס
העורפי" של מחנות קפריסין .הלחץ של עצורי קפריסין ושל מוסדות היישוב על
הבריטים הביא לכך ,שמדי פעם הם היו מחזירים קבוצה גדולה של מעפילים לעתלית,
כדי שימתינו במקום זה עד שתופשר להם מכסת רישיונות נוספת .ההחזרה לארץ-
ישראל נחשבה למעין "שחרור על-תנאי" קרוב.
מ 1947-ואילך היו רוב הזמן במחנה עצורים מעטים ביחס :חולים שהורדו מאניות
מעפילים לפני הגירוש לקפריסין" ,נוסעים סמויים" שהגיעו באניות נוסעים ללא
רישיונות ,ובכמה מקרים ,מעפילים שקפצו לים מהאניות ,ועד שנתגלו הפליגו עמיתיהם
לקפריסין והם נשארו בארץ .השמירה לא הייתה קפדנית ולא מעט מעפילים עצורים
ניצלו זאת וחמקו מן המחנה.
סמוך לסיומו של המנדט קיבל מחנה עתלית דיירים מסוג חדש :אסירי המחתרות.
אלה היו כלואים עד אז בירושלים ובעכו ,ומוסדות היישוב חששו לגורלם ,בעיקר בעכו,
בליבה של עיר ערבית עוינת .הם תבעו מהבריטים להעבירם למקום בטוח יותר והמקום
שנמצא מתאים היה המחנה בעתלית .מאות אסירים הובאו לעתלית והבריטים שחררו
אותם בהדרגה ,לקראת תום המנדט .רבים מהם לא המתינו ליום השחרור ,אלא נמלטו
בדרכים שונות ומשונות .כך לדוגמה ,קצרי-הקומה שביניהם הוכנסו לתוך מזוודות-עץ
גדולות שיוצרו בנגריית המחנה ואלה נישאו בידי משוחררים "חוקיים" ,כאילו מדובר
בחפציו האישיים של המשוחרר.
כשקמה המדינה היה מחנה עתלית זמן קצר מחוץ לתחום שליטתה .היום כבר נשכח
הדבר ,אך החיילים הבריטים האחרונים לא עזבו את ארץ-ישראל באמצע מאי ,1948
אלא שישה שבועות לאחר מכן ,שכן חלקים מאזור הצפון ,בין נמל חיפה לשדה התעופה
100ביָם ,ביבשה וגם באוויר
