Page 100 - The Third Battalion in_Neat
P. 100
לפנות בוקר הבחינו הבריטים כי המעפילים חמקו מהמחנה .הם הוציאו כוחות
גדולים לשטחי הכרמל וצרו על קיבוץ בית אורן ,ולאחר מכן על קיבוץ יגור ,שאליו נעו
ברגל חלק מהמשוחררים .באותו יום הופעל בכל רחבי חיפה רבתי "הטלפון היהודי"
הנודע ואלפים חשו לשני הקיבוצים ,כדי לא לאפשר לבריטים ללכוד את המעפילים
המשוחררים .הבריטים הבינו שלא יוכלו להתגבר על האלפים והסתלקו מהשטח .איש
מבין משוחררי עתלית לא נתפס.
"אני נושא את תקוות עם ישראל על גבי"
המעפילים רוכזו .הגיע הכוח המיועד לטפל בעולים .הפינוי התחיל .שקט
בלתי מובן .יש איזה ִאיּום בשקט כזה .נחום [המג"ד] אמר לי" :כל המעפילים
כבר יצאו .אתה מאסף .תישאר במחנה חצי שעה עד שנגיע אל המכוניות".
תחושה מוזרה .המחנה שקט ומואר .נוטר יהודי מסתובב ו ...מחליט שלא לראות.
רבע לשתיים .אנו מפנים את המחנה .רצים במהירות האפשרית "לתפוס"
את המשאיות .עוד בדרך אנו נתקלים במעפילים המתקשים ללכת .התכנון
המדוקדק לא הביא בחשבון שני קשיים :פסיכולוגי ופיסי .העולים דבקים
בחבילותיהם .אין להם בעולמם אלא רכושם זה .לא ייפרדו ממנו כל עוד נשמתם
בם .ה"פעקאלע" [החבילה] של היהודי הנרדף ,יורשו של מקל הנדודים; והקושי
הפיסי :נשים ותינוקות כרוכים על צוואריהן ,כושר תנועתם מוגבל.
נחום מחליט לפצל את הכוח והמעפילים לשניים :את אלה שיגיעו לכביש
יוביל הוא במשאיות במעלה הכרמל ,כדי להספיק להגיע ליגור .לי הורה
להמתין ,לרכז את הנחשלים ולהובילם רגלית לבית אורן .טנדר בריטי שהיה
בדרכו לבית אורן ,נתקל במחסום .נפתחת עליו אש וסמל בריטי נהרג – הנפגע
היחיד בפעולה.
הבריטים מתעוררים .כדי להטעותם שולח נחום את המשאיות לכיוון אחר
והוא עצמו מתקדם עם קבוצת המעפילים וכוח ההבטחה שעמו לכיוון יגור.
בשעת בוקר מוקדמת הם מגיעים ליגור.
התחלתי לרכז את נחשלי המעפילים ,כמאה במספר ,שהאחריות לגורלם
הוטלה עלי .היו אתי כשישים לוחמים .ההתקדמות במעלה הכרמל הייתה
איטית .הילדים נשרכו אחרי הוריהם .הוריתי לפלמ"חניקים לשאת את הילדים
על כתפיהם .לקחתי ילד על כתפי .הרגשה מוזרה .אתה נושא ילד יהודי המום,
מבוהל ,שותק מרוב פחד .ילד מן השואה .עוד אני נושא את תקוות עם ישראל
על גבי ואני מרגיש -קילוח רטוב וחם זורם לאורך גבי...
(יצחק רבין ,פנקס שירות)1979 ,
98ביָם ,ביבשה וגם באוויר
גדולים לשטחי הכרמל וצרו על קיבוץ בית אורן ,ולאחר מכן על קיבוץ יגור ,שאליו נעו
ברגל חלק מהמשוחררים .באותו יום הופעל בכל רחבי חיפה רבתי "הטלפון היהודי"
הנודע ואלפים חשו לשני הקיבוצים ,כדי לא לאפשר לבריטים ללכוד את המעפילים
המשוחררים .הבריטים הבינו שלא יוכלו להתגבר על האלפים והסתלקו מהשטח .איש
מבין משוחררי עתלית לא נתפס.
"אני נושא את תקוות עם ישראל על גבי"
המעפילים רוכזו .הגיע הכוח המיועד לטפל בעולים .הפינוי התחיל .שקט
בלתי מובן .יש איזה ִאיּום בשקט כזה .נחום [המג"ד] אמר לי" :כל המעפילים
כבר יצאו .אתה מאסף .תישאר במחנה חצי שעה עד שנגיע אל המכוניות".
תחושה מוזרה .המחנה שקט ומואר .נוטר יהודי מסתובב ו ...מחליט שלא לראות.
רבע לשתיים .אנו מפנים את המחנה .רצים במהירות האפשרית "לתפוס"
את המשאיות .עוד בדרך אנו נתקלים במעפילים המתקשים ללכת .התכנון
המדוקדק לא הביא בחשבון שני קשיים :פסיכולוגי ופיסי .העולים דבקים
בחבילותיהם .אין להם בעולמם אלא רכושם זה .לא ייפרדו ממנו כל עוד נשמתם
בם .ה"פעקאלע" [החבילה] של היהודי הנרדף ,יורשו של מקל הנדודים; והקושי
הפיסי :נשים ותינוקות כרוכים על צוואריהן ,כושר תנועתם מוגבל.
נחום מחליט לפצל את הכוח והמעפילים לשניים :את אלה שיגיעו לכביש
יוביל הוא במשאיות במעלה הכרמל ,כדי להספיק להגיע ליגור .לי הורה
להמתין ,לרכז את הנחשלים ולהובילם רגלית לבית אורן .טנדר בריטי שהיה
בדרכו לבית אורן ,נתקל במחסום .נפתחת עליו אש וסמל בריטי נהרג – הנפגע
היחיד בפעולה.
הבריטים מתעוררים .כדי להטעותם שולח נחום את המשאיות לכיוון אחר
והוא עצמו מתקדם עם קבוצת המעפילים וכוח ההבטחה שעמו לכיוון יגור.
בשעת בוקר מוקדמת הם מגיעים ליגור.
התחלתי לרכז את נחשלי המעפילים ,כמאה במספר ,שהאחריות לגורלם
הוטלה עלי .היו אתי כשישים לוחמים .ההתקדמות במעלה הכרמל הייתה
איטית .הילדים נשרכו אחרי הוריהם .הוריתי לפלמ"חניקים לשאת את הילדים
על כתפיהם .לקחתי ילד על כתפי .הרגשה מוזרה .אתה נושא ילד יהודי המום,
מבוהל ,שותק מרוב פחד .ילד מן השואה .עוד אני נושא את תקוות עם ישראל
על גבי ואני מרגיש -קילוח רטוב וחם זורם לאורך גבי...
(יצחק רבין ,פנקס שירות)1979 ,
98ביָם ,ביבשה וגם באוויר
