Page 110 - The Third Battalion in_Neat
P. 110
חצי שנה לפני סגירתם הסופית של מחנות המעפילים בקפריסין ,הגיע אליהם
לביקור קצר המשורר נתן אלתרמן .זה היה נוהג מקובל לשלוח אמנים ,סופריםכ
ואישי-ציבור מארץ-ישראל ,וממדינת ישראל לאחר הקמתה (המחנות נסגרו רק בתחילת
,)1949כדי להתרשם מהחיים במקום ולחזק את הקשר של אלפי המעפילים עם "הארץ
שממול".
אלתרמן היה נרעש עד עמקי נשמתו מהמפגש עם המחנות ויושביהם .את התרשמותו
ביטא ,כדרכו ,בשירים .אחד מהם ראה אור בתחילת ,1949עם ההודעה על שחרור
אחרוני המעפילים והאחרים נכללו לאחר מספר שנים בספר השירים שלו "עיר היונה"
( .)1957ראוי להביא כמה מילים משירו "עיר הגֵרוש"" :קפריסין ,אי גזֵרה ומפתן ...פרק
שאין לו אח".
ואכן ,בקורות עם ישראל ,וגם בקורות העמים ,לא היה עוד דבר מעין זה :עונש
קולקטיבי שהוטל לא על אדם אחד ,לא על אלפים ,אלא על עשרות אלפים ,על רבבות
שנאלצו "לבלות" חודשים ואף מספר שנים רק משום שרצו להגיע למולדתם ,לארץ-
ישראל.
הסיפור הזה התחיל באוגוסט 1946ונמשך עד פברואר ,1949כלומר שלושת-רבעי
שנה לאחר הקמת המדינה .בתקופה זו של 30חודשים הוחזקו אלפים ורבבות מעפילים,
לא כולם באותו זמן ,אבל במחזורים גדולים באי השכן קפריסין ,במחנות הסגר ,בגלל
חטא כבד אחד -רצונם לעלות לארץ-ישראל ללא אישור הבריטים ,שליטי הארץ בעת
ההיא .יותר מ 2,000-ילדים נולדו בין גדרות התיל.
לא הייתה זו הפעם הראשונה ש"עולים בלתי לגאליים" הוחזקו בקפריסין .מספר
שנים לפני כן הובאו כ 230-פליטים יהודים ,שנמלטו מאירופה בתחילת מלחמת העולם
השנייה ,לקפריסין .הם הגיעו לטורקיה לאחר אסון "סטרומה" והבריטים לא אפשרו
להם לעלות ארצה ,אלא העבירום למחנה בקפריסין ,שבו שהו כשנתיים .רק באביב
1944הורשתה עלייתם.
בקיץ 1946החל פרק נוסף ,ועיקרי ,ב"קשר הקפריסאי" של ההעפלה ,שהיה כאמור,
"פרק שאין לו אח".
הקמת המחנות
ההקמה והפתיחה של מחנות המעצר בקפריסין יכולים להעיד על מצוקה של
הבריטים .הם לא הצליחו להתמודד עם גלי ההעפלה וחיפשו פתרון "יצירתי" לבלימתם.
כבר סיפרנו בפרק קודם שמחנה עתלית היה במצב של "התפוצצות אוכלוסין".
במוסדות השלטון הבריטי בארץ ובלונדון נדונה בקיץ 1946השאלה איך להפסיק
את זרם ההעפלה .היו מחמירים ומקלים .בראש המחמירים עמד שר החוץ ארנסט בווין,
שנודע בעמדותיו האנטי-ציוניות .גם הרמטכ"ל הקיסרי ,פילדמרשל מונטגומרי ,גיבור
108ביָם ,ביבשה וגם באוויר
לביקור קצר המשורר נתן אלתרמן .זה היה נוהג מקובל לשלוח אמנים ,סופריםכ
ואישי-ציבור מארץ-ישראל ,וממדינת ישראל לאחר הקמתה (המחנות נסגרו רק בתחילת
,)1949כדי להתרשם מהחיים במקום ולחזק את הקשר של אלפי המעפילים עם "הארץ
שממול".
אלתרמן היה נרעש עד עמקי נשמתו מהמפגש עם המחנות ויושביהם .את התרשמותו
ביטא ,כדרכו ,בשירים .אחד מהם ראה אור בתחילת ,1949עם ההודעה על שחרור
אחרוני המעפילים והאחרים נכללו לאחר מספר שנים בספר השירים שלו "עיר היונה"
( .)1957ראוי להביא כמה מילים משירו "עיר הגֵרוש"" :קפריסין ,אי גזֵרה ומפתן ...פרק
שאין לו אח".
ואכן ,בקורות עם ישראל ,וגם בקורות העמים ,לא היה עוד דבר מעין זה :עונש
קולקטיבי שהוטל לא על אדם אחד ,לא על אלפים ,אלא על עשרות אלפים ,על רבבות
שנאלצו "לבלות" חודשים ואף מספר שנים רק משום שרצו להגיע למולדתם ,לארץ-
ישראל.
הסיפור הזה התחיל באוגוסט 1946ונמשך עד פברואר ,1949כלומר שלושת-רבעי
שנה לאחר הקמת המדינה .בתקופה זו של 30חודשים הוחזקו אלפים ורבבות מעפילים,
לא כולם באותו זמן ,אבל במחזורים גדולים באי השכן קפריסין ,במחנות הסגר ,בגלל
חטא כבד אחד -רצונם לעלות לארץ-ישראל ללא אישור הבריטים ,שליטי הארץ בעת
ההיא .יותר מ 2,000-ילדים נולדו בין גדרות התיל.
לא הייתה זו הפעם הראשונה ש"עולים בלתי לגאליים" הוחזקו בקפריסין .מספר
שנים לפני כן הובאו כ 230-פליטים יהודים ,שנמלטו מאירופה בתחילת מלחמת העולם
השנייה ,לקפריסין .הם הגיעו לטורקיה לאחר אסון "סטרומה" והבריטים לא אפשרו
להם לעלות ארצה ,אלא העבירום למחנה בקפריסין ,שבו שהו כשנתיים .רק באביב
1944הורשתה עלייתם.
בקיץ 1946החל פרק נוסף ,ועיקרי ,ב"קשר הקפריסאי" של ההעפלה ,שהיה כאמור,
"פרק שאין לו אח".
הקמת המחנות
ההקמה והפתיחה של מחנות המעצר בקפריסין יכולים להעיד על מצוקה של
הבריטים .הם לא הצליחו להתמודד עם גלי ההעפלה וחיפשו פתרון "יצירתי" לבלימתם.
כבר סיפרנו בפרק קודם שמחנה עתלית היה במצב של "התפוצצות אוכלוסין".
במוסדות השלטון הבריטי בארץ ובלונדון נדונה בקיץ 1946השאלה איך להפסיק
את זרם ההעפלה .היו מחמירים ומקלים .בראש המחמירים עמד שר החוץ ארנסט בווין,
שנודע בעמדותיו האנטי-ציוניות .גם הרמטכ"ל הקיסרי ,פילדמרשל מונטגומרי ,גיבור
108ביָם ,ביבשה וגם באוויר
