Page 115 - The Third Battalion in_Neat
P. 115
יש גם להזכיר את מתנדבי "שנת שירות" שהגיעו מארץ-ישראל .ביישוב היהודי בעת
ההיא לא היה גיוס חובה ,אך הייתה חובה מקובלת שכל צעיר נקרא להתגייס ,לפחות שנה,
לנוטרות ,לפלמ"ח או לצבא הבריטי (בזמן מלחמת העולם השנייה) .ב 1946-צורף מסלול
חדש " -שנת שירות" במחנות קפריסין .לגברים ולנשים הוצע לשמש בתפקידי הדרכה
והוראה ,ונשים מילאו ,בנוסף ,גם תפקידי חובשות וסעד.
בסך הכל עברו את מחנות קפריסין ,במהלך 30חודשי קיומם 50 ,אלף נפש .שיא
הקיבולת של המחנות היה בתחילת ,1948לאחר הגעת שתי ספינות ה"פאן" 32,000 -
נפש .אל רבבות המעפילים יש לצרף ,כפי שהוזכר לעיל 2,200 -ילדים שנולדו במחנות.
המעפילים ,בעזרת השליחים מארץ-ישראל ואנשי הג'וינט ,הורשו פחות או יותר לנהל את
המחנות .הבריטים נתנו להם חופש-פעולה די גדול .בתוך המחנות פעלו ארגונים שונים,
בעיקר תנועתיים-מפלגתיים ,פוליטיים .היו מפא"י והשומר הצעיר ,בית"ר ובני עקיבא,
הנוער הציוני וגורדוניה -כמעט כל תנועה פוליטית או תנועת נוער יהודית .חלק גדול
מהעולים היו מאורגנים ב"קיבוצים" ,שנמנו עם זרמי ההתיישבות העובדת בארץ ,והתעתדו
להקים קיבוצים לאחר עלייתם ,או להצטרף לקיבוצים קיימים.
חיי התרבות והחברה היו תוססים .די לציין כי בתקופת קיומם של המחנות הופיעו בהם
כ 80-עיתונים ועלונים ,שנשאו שמות כגון "בגירוש"" ,בהעפלה"" ,בטרם"" ,במדבר"
(שמות הרומזים על תקופת המדבר טרם העלייה לארץ)" ,במעצר"" ,בנתיב הפדות"" ,גדר
תיל"" ,על הסף" ו"על סף המולדת" .הפרסומים היו בכל השפות שהמעפילים השתמשו
בהם :יידיש ,עברית ,רומנית ,הונגרית ופולנית.
העיתון המרכזי של המעפילים העצורים נקרא "בגירוש" והיה ביידיש ,שפתם העיקרית
של חלק גדול מיושבי המחנות
מחנות קפריסין " -פרק שאין לו אח" 113
ההיא לא היה גיוס חובה ,אך הייתה חובה מקובלת שכל צעיר נקרא להתגייס ,לפחות שנה,
לנוטרות ,לפלמ"ח או לצבא הבריטי (בזמן מלחמת העולם השנייה) .ב 1946-צורף מסלול
חדש " -שנת שירות" במחנות קפריסין .לגברים ולנשים הוצע לשמש בתפקידי הדרכה
והוראה ,ונשים מילאו ,בנוסף ,גם תפקידי חובשות וסעד.
בסך הכל עברו את מחנות קפריסין ,במהלך 30חודשי קיומם 50 ,אלף נפש .שיא
הקיבולת של המחנות היה בתחילת ,1948לאחר הגעת שתי ספינות ה"פאן" 32,000 -
נפש .אל רבבות המעפילים יש לצרף ,כפי שהוזכר לעיל 2,200 -ילדים שנולדו במחנות.
המעפילים ,בעזרת השליחים מארץ-ישראל ואנשי הג'וינט ,הורשו פחות או יותר לנהל את
המחנות .הבריטים נתנו להם חופש-פעולה די גדול .בתוך המחנות פעלו ארגונים שונים,
בעיקר תנועתיים-מפלגתיים ,פוליטיים .היו מפא"י והשומר הצעיר ,בית"ר ובני עקיבא,
הנוער הציוני וגורדוניה -כמעט כל תנועה פוליטית או תנועת נוער יהודית .חלק גדול
מהעולים היו מאורגנים ב"קיבוצים" ,שנמנו עם זרמי ההתיישבות העובדת בארץ ,והתעתדו
להקים קיבוצים לאחר עלייתם ,או להצטרף לקיבוצים קיימים.
חיי התרבות והחברה היו תוססים .די לציין כי בתקופת קיומם של המחנות הופיעו בהם
כ 80-עיתונים ועלונים ,שנשאו שמות כגון "בגירוש"" ,בהעפלה"" ,בטרם"" ,במדבר"
(שמות הרומזים על תקופת המדבר טרם העלייה לארץ)" ,במעצר"" ,בנתיב הפדות"" ,גדר
תיל"" ,על הסף" ו"על סף המולדת" .הפרסומים היו בכל השפות שהמעפילים השתמשו
בהם :יידיש ,עברית ,רומנית ,הונגרית ופולנית.
העיתון המרכזי של המעפילים העצורים נקרא "בגירוש" והיה ביידיש ,שפתם העיקרית
של חלק גדול מיושבי המחנות
מחנות קפריסין " -פרק שאין לו אח" 113
