Page 114 - The Third Battalion in_Neat
P. 114
התנגדות קשה בעת ההורדה וההעלאה לאניות-הגירוש ,באניות כלובים בריטיות .בנמל
פמגוסטה הם הורדו -לא פעם תוך התנגדות חדשה .אלה היו אנשים שברובם הגדול עברו
את השואה ,היו במחנות ריכוז ,מחנות מוות ,ולפתע מצאו עצמם שוב במחנות מעצר.
קשה להעלות על הדעת דבר יותר מתסכל ויותר מייאש מחוויות אלה שחוו המעפילים
מרגע שנתפסה ספינתם עד הגיעם לקפריסין ,וגם לאחר מכן ,כשהתבררו להם תנאי החיים
במחנות המעצר.
הבריטים לא היו אטומים לגמרי .הם הבינו שבמחנות המעצר בקפריסין מצוי מטען
אנושי נפיץ במיוחד .מסוף 1946הם נקטו בנושא היהודי-קפריסאי בשיטה של מקל
שבקצהו היה גם מעט גזר :מדי חודש הם הפשירו מתוך 1,500הרישיונות שנתנו לעולים
לארץ-ישראל ברשות 750 ,רישיונות ,מה שנקרא סרטיפיקטים ,לאנשי קפריסין ,ועל
ידי כך שחררו מעט מהלחץ והקיטור בקפריסין .התור לעלייה ,והסיכוי שיש אור בקצה
המנהרה הפיגו במידה מסוימת את הלחצים בקרב המעפילים .הנוסחה הייתה :בא ראשון
-יוצא ראשון.
צריך לזכור שהמחנות היו במתכונת של מחנות שבויים ,ובהתאם לכך האוכל שניתן
לעצורים היה של שבויים .מנות השבויים אצל הבריטים כללו רק 60אחוז ממכסת הקלוריות
של חיילים בריטיים ,וזה לא הספיק למעפילים ,ובמיוחד לא לנשים הרות ולילדים.
כדי להתגבר על הבעיה הזו ,נחלצו לעזרת המעפילים מספר גורמים ובראשם שניים
-הג'וינט היהודי-אמריקאי שקיבל על עצמו את האחריות למחנות והסוכנות היהודית
שסיפקה למעפילים ,בנוסף למורים ,מדריכים ואנשי סגל למחנות גם אוכל ,כהשלמת מזון
למעפילים .תוספות המזון הובאו ברובן מארץ-ישראל או נקנו בקפריסין.
קריקטורה באחד מעיתוני המעפילים -למעלה מ 80-עיתונים ועלונים הופיעו
בתקופת קיומם של המחנות -מציגה שוב את בווין כאויב .הכיתוב לקריקטורה:
גם הוא לא יצליח לפצח את האגוז ששמו עלייה ב'
112ביָם ,ביבשה וגם באוויר
פמגוסטה הם הורדו -לא פעם תוך התנגדות חדשה .אלה היו אנשים שברובם הגדול עברו
את השואה ,היו במחנות ריכוז ,מחנות מוות ,ולפתע מצאו עצמם שוב במחנות מעצר.
קשה להעלות על הדעת דבר יותר מתסכל ויותר מייאש מחוויות אלה שחוו המעפילים
מרגע שנתפסה ספינתם עד הגיעם לקפריסין ,וגם לאחר מכן ,כשהתבררו להם תנאי החיים
במחנות המעצר.
הבריטים לא היו אטומים לגמרי .הם הבינו שבמחנות המעצר בקפריסין מצוי מטען
אנושי נפיץ במיוחד .מסוף 1946הם נקטו בנושא היהודי-קפריסאי בשיטה של מקל
שבקצהו היה גם מעט גזר :מדי חודש הם הפשירו מתוך 1,500הרישיונות שנתנו לעולים
לארץ-ישראל ברשות 750 ,רישיונות ,מה שנקרא סרטיפיקטים ,לאנשי קפריסין ,ועל
ידי כך שחררו מעט מהלחץ והקיטור בקפריסין .התור לעלייה ,והסיכוי שיש אור בקצה
המנהרה הפיגו במידה מסוימת את הלחצים בקרב המעפילים .הנוסחה הייתה :בא ראשון
-יוצא ראשון.
צריך לזכור שהמחנות היו במתכונת של מחנות שבויים ,ובהתאם לכך האוכל שניתן
לעצורים היה של שבויים .מנות השבויים אצל הבריטים כללו רק 60אחוז ממכסת הקלוריות
של חיילים בריטיים ,וזה לא הספיק למעפילים ,ובמיוחד לא לנשים הרות ולילדים.
כדי להתגבר על הבעיה הזו ,נחלצו לעזרת המעפילים מספר גורמים ובראשם שניים
-הג'וינט היהודי-אמריקאי שקיבל על עצמו את האחריות למחנות והסוכנות היהודית
שסיפקה למעפילים ,בנוסף למורים ,מדריכים ואנשי סגל למחנות גם אוכל ,כהשלמת מזון
למעפילים .תוספות המזון הובאו ברובן מארץ-ישראל או נקנו בקפריסין.
קריקטורה באחד מעיתוני המעפילים -למעלה מ 80-עיתונים ועלונים הופיעו
בתקופת קיומם של המחנות -מציגה שוב את בווין כאויב .הכיתוב לקריקטורה:
גם הוא לא יצליח לפצח את האגוז ששמו עלייה ב'
112ביָם ,ביבשה וגם באוויר
