Page 112 - The Third Battalion in_Neat
P. 112
הבריטים הניחו ,כפי שהיה בעבר בפרשת מאוריציוס ,כי גירוש המעפילים אל מעבר
לגבולות ארץ-ישראל ,ואי-קביעת מועד להחזרתם -אם בכלל -ירתיעו מעפילים
נוספים מלהגיע ארצה.
בכך הם כמובן טעו .הגירושים לקפריסין לא צמצמו את ממדי ההעפלה .אניות
המעפילים המשיכו לחתור ארצה ,הבריטים גירשו את הנתפסים לקפריסין וכפי שנראה
בהמשך שיחררו אותם ב"מנות" קטנות .העצורים קיוו והאמינו שלא ירחק היום והם
יזכו לעלות לארץ ,והתקבעה אצלם הדעה שהעניין הוא זמני ,ו"גם קפריסין היא ארץ-
ישראל".
לאחר שנתקבלה ההחלטה בלונדון מיהרו הבריטים להכשיר מחנות לקליטת
המגורשים בקפריסין .הם העסיקו בעבודות ההקמה מאות פועלים קפריסאים .אנשי
קפריסין -אז מושבה בריטית כזכור -היו חלוקים בדעתם איך להתייחס למעפילים.
מצד אחד הם אהדו אותם ,כשרידי השואה וכל מאבק נגד הבריטים נראה בעיני רובם
צודק ,והם היו מוכנים לסייע לו .אבל נשמעו גם חששות ,שהבריטים עלולים להשאיר
את העצורים בקפריסין כתושבי קבע ,ואז ייפגע שיווי המשקל העדין בין התושבים
היווניים והטורקיים .חשש אחר היה ,שהסכסוך הארצישראלי המשולש ,בריטים-
יהודים-ערבים ,עלול לזלוג גם לקפריסין.
בסיכומו של דבר קפריסאים לא מעטים סייעו למעפילים בדרכים שונות :עזרו להם,
ובעיקר לאנשי הפלי"ם ו"המוסד לעלייה ב'" לחמוק מהמחנות ,סיפקו מזון למחנות
ולנמלטים מהם ,הגניבו למחנות כלי עבודה ואף נשק .נקשרו גם קשרים בין אנשי
הפלמ"ח למחתרת הקפריסאית נגד הבריטים ,א.או.קא ,אך עד כמה שידוע הם לא
הביאו לפעולה משותפת כלשהי.
אחד הקפריסאים-היוונים שנפשו נקשרה בגורלם של המעפילים והוא סייע להם
כל תקופת היותם בארצו היה פרומודרמוס פאפאווסיליו ,שכונה על-ידי העצורים
בקפריסין וכל מי שהכירו " -פאפא".
כל מי שיצא ממנהרה שנחפרה בפינה אפלה כלשהי ידע ,שמחוץ למחנה מחכה לו
מונית שאותה שלח "פאפא" .הוא מימן מכיסו ,או ממקורות סמויים שהיו לו ,אוכל
לעצורים והחביא את הצוותים הזרים ואנשי הפלי"ם שהגיעו עם המגורשים .הוא גם היה
סוכן אניות וטיפל באניות המעפילים שנעצרו בקפריסין .בנוסף ,עבד כעיתונאי וכתב
לעיתון לונדוני נפוץ על מה שקורה באי בכלל ובמחנות העצורים בפרט..
לא אחת הוא נשאל :מה הניע אותך להתמסר כל-כך למגורשים לקפריסין? על כך
השיב :הייתי חייל בצבא הבריטי .הכרתי שם חיילים יהודים מארץ-ישראל והתיידדתי
אתם .כשנודע לי על השואה הייתי כל כך מזועזע שחיפשתי איך לעזור ,ופתאום התברר
שבאי שלנו ,בקפריסין ,מכניסים את ניצולי השואה למחנות ריכוז! זה לא היה מקובל
עלי ועל כמה מחברי .אמרנו לעצמנו :עד כאן! אנחנו לא מוכנים לעזור לאנגלים ,אלא
להיפך -אנחנו מוכנים לעשות כל דבר כדי להקשות עליהם ,להפריע להם ובכך לעזור
למעפילים.
110ביָם ,ביבשה וגם באוויר
לגבולות ארץ-ישראל ,ואי-קביעת מועד להחזרתם -אם בכלל -ירתיעו מעפילים
נוספים מלהגיע ארצה.
בכך הם כמובן טעו .הגירושים לקפריסין לא צמצמו את ממדי ההעפלה .אניות
המעפילים המשיכו לחתור ארצה ,הבריטים גירשו את הנתפסים לקפריסין וכפי שנראה
בהמשך שיחררו אותם ב"מנות" קטנות .העצורים קיוו והאמינו שלא ירחק היום והם
יזכו לעלות לארץ ,והתקבעה אצלם הדעה שהעניין הוא זמני ,ו"גם קפריסין היא ארץ-
ישראל".
לאחר שנתקבלה ההחלטה בלונדון מיהרו הבריטים להכשיר מחנות לקליטת
המגורשים בקפריסין .הם העסיקו בעבודות ההקמה מאות פועלים קפריסאים .אנשי
קפריסין -אז מושבה בריטית כזכור -היו חלוקים בדעתם איך להתייחס למעפילים.
מצד אחד הם אהדו אותם ,כשרידי השואה וכל מאבק נגד הבריטים נראה בעיני רובם
צודק ,והם היו מוכנים לסייע לו .אבל נשמעו גם חששות ,שהבריטים עלולים להשאיר
את העצורים בקפריסין כתושבי קבע ,ואז ייפגע שיווי המשקל העדין בין התושבים
היווניים והטורקיים .חשש אחר היה ,שהסכסוך הארצישראלי המשולש ,בריטים-
יהודים-ערבים ,עלול לזלוג גם לקפריסין.
בסיכומו של דבר קפריסאים לא מעטים סייעו למעפילים בדרכים שונות :עזרו להם,
ובעיקר לאנשי הפלי"ם ו"המוסד לעלייה ב'" לחמוק מהמחנות ,סיפקו מזון למחנות
ולנמלטים מהם ,הגניבו למחנות כלי עבודה ואף נשק .נקשרו גם קשרים בין אנשי
הפלמ"ח למחתרת הקפריסאית נגד הבריטים ,א.או.קא ,אך עד כמה שידוע הם לא
הביאו לפעולה משותפת כלשהי.
אחד הקפריסאים-היוונים שנפשו נקשרה בגורלם של המעפילים והוא סייע להם
כל תקופת היותם בארצו היה פרומודרמוס פאפאווסיליו ,שכונה על-ידי העצורים
בקפריסין וכל מי שהכירו " -פאפא".
כל מי שיצא ממנהרה שנחפרה בפינה אפלה כלשהי ידע ,שמחוץ למחנה מחכה לו
מונית שאותה שלח "פאפא" .הוא מימן מכיסו ,או ממקורות סמויים שהיו לו ,אוכל
לעצורים והחביא את הצוותים הזרים ואנשי הפלי"ם שהגיעו עם המגורשים .הוא גם היה
סוכן אניות וטיפל באניות המעפילים שנעצרו בקפריסין .בנוסף ,עבד כעיתונאי וכתב
לעיתון לונדוני נפוץ על מה שקורה באי בכלל ובמחנות העצורים בפרט..
לא אחת הוא נשאל :מה הניע אותך להתמסר כל-כך למגורשים לקפריסין? על כך
השיב :הייתי חייל בצבא הבריטי .הכרתי שם חיילים יהודים מארץ-ישראל והתיידדתי
אתם .כשנודע לי על השואה הייתי כל כך מזועזע שחיפשתי איך לעזור ,ופתאום התברר
שבאי שלנו ,בקפריסין ,מכניסים את ניצולי השואה למחנות ריכוז! זה לא היה מקובל
עלי ועל כמה מחברי .אמרנו לעצמנו :עד כאן! אנחנו לא מוכנים לעזור לאנגלים ,אלא
להיפך -אנחנו מוכנים לעשות כל דבר כדי להקשות עליהם ,להפריע להם ובכך לעזור
למעפילים.
110ביָם ,ביבשה וגם באוויר
