Page 120 - The Third Battalion in_Neat
P. 120
הדבר [קיום המחנות] לטעמם ,כפי שקולונל ווידיקומב ,המפקד הראשון של המחנות,
אמר לי :זה איננו עיסוק לחייל .איני רוצה להיות סוהר של נשים וילדים".
אין פלא שקולונל ווידיקומב ביקש להשתחרר מתפקידו לאחר תקופת כהונה קצרה.
מחליפו ,קולונל דנט ,עשה ככל יכולתו לסייע לעצורים ,ולאחר זמן-מה התפטר אף
הוא .לאוב מספר על אירוע מביך מבחינתו של קולונל דנט ,שהביא אותו לחשבון-נפש
נוקב" :במחנה ,64אחד ממחנות החורף ,היו ילדים רבים ובחודשי הקיץ החמים הם היו
צופים בים הסמוך בגעגועים .ביקשתי מקולונל דנט להרשות לילדים ללכת לרחוץ בים.
הוא טען כי אינו יכול ,מאחר וידיו כבולות .לא הסתפקתי בתשובה וביקשתי אותו שוב
ושוב .בסופו של דבר הוא הסכים והילדים הורשו ללכת לשחות".
אלא שהקולונל דרש שלילדים יהיה ליווי צבאי כבד :לפני שיירת הילדים שצעדה
לים נסע טנק שהמקלע שלו מכוון לילדים ,וכך היה גם במאסף :טנק נוסף ,חמוש אף
הוא ,כיוון את נשקו אל הילדים מאחור" .הדבר נמשך כך יומיים ,עד שהפך למגוחך",
סיפר לאוב" .ילדים הם ילדים והחיילים ,אולי חלקם אף אבות ,נוכחו לדעת שמדובר
בילדים ובמהרה רבים מהילדים 'רכבו' על הטנקים".
קולונל דנט הסיק את המסקנה המתבקשת ,וכאמור התפטר אף הוא מפיקוד על
מחנות המעפילים.
מה חשבה גולדה מאיר על הבריטים?
בסוף 1947הגיעה מ"מ ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית,
גולדה מאירסון (מאיר) ,לביקור במחנות קפריסין .את אשר חשבה על המדיניות
הבריטית באותה עת כלפי המעפילים ועל ְמבצעיה בקפריסין ,כתבה בספרה
האוטוביוגרפי" ,חיי":
אינני יודעת אם היה בווין [שר החוץ הבריטי] קצת מטורף ,או רק
אנטישמי ,או שני אלה גם יחד .אני יודעת שהוא התעקש להציב את עוצמתה
של הקיסרות הבריטית מול רצון היהודים לחיות ,ובכך הוא לא רק גרם סבל
רב לאנשים שכבר עבר עליהם סבל עצום ,אלא גם כפה על אלפי חיילים
ומלחים בריטיים תפקיד שבוודאי מילא אותם רגשי תיעוב .זכור לי שהסתכלתי
בכמה מן האנגלים הצעירים ששמרו על מחנות המעצר בקפריסין – כשהייתי
שם בעצמי ב - 1947-ושאלתי את עצמי איך הם מצליחים בכלל להשלים עם
העובדה שלפני זמן לא רב כל-כך שיחררו מן המחנות הנאציים אותם האנשים
עצמם שעכשיו הם מחזיקים כלואים מאחורי גדרות של תיל דוקרני בקפריסין,
118ביָם ,ביבשה וגם באוויר
אמר לי :זה איננו עיסוק לחייל .איני רוצה להיות סוהר של נשים וילדים".
אין פלא שקולונל ווידיקומב ביקש להשתחרר מתפקידו לאחר תקופת כהונה קצרה.
מחליפו ,קולונל דנט ,עשה ככל יכולתו לסייע לעצורים ,ולאחר זמן-מה התפטר אף
הוא .לאוב מספר על אירוע מביך מבחינתו של קולונל דנט ,שהביא אותו לחשבון-נפש
נוקב" :במחנה ,64אחד ממחנות החורף ,היו ילדים רבים ובחודשי הקיץ החמים הם היו
צופים בים הסמוך בגעגועים .ביקשתי מקולונל דנט להרשות לילדים ללכת לרחוץ בים.
הוא טען כי אינו יכול ,מאחר וידיו כבולות .לא הסתפקתי בתשובה וביקשתי אותו שוב
ושוב .בסופו של דבר הוא הסכים והילדים הורשו ללכת לשחות".
אלא שהקולונל דרש שלילדים יהיה ליווי צבאי כבד :לפני שיירת הילדים שצעדה
לים נסע טנק שהמקלע שלו מכוון לילדים ,וכך היה גם במאסף :טנק נוסף ,חמוש אף
הוא ,כיוון את נשקו אל הילדים מאחור" .הדבר נמשך כך יומיים ,עד שהפך למגוחך",
סיפר לאוב" .ילדים הם ילדים והחיילים ,אולי חלקם אף אבות ,נוכחו לדעת שמדובר
בילדים ובמהרה רבים מהילדים 'רכבו' על הטנקים".
קולונל דנט הסיק את המסקנה המתבקשת ,וכאמור התפטר אף הוא מפיקוד על
מחנות המעפילים.
מה חשבה גולדה מאיר על הבריטים?
בסוף 1947הגיעה מ"מ ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית,
גולדה מאירסון (מאיר) ,לביקור במחנות קפריסין .את אשר חשבה על המדיניות
הבריטית באותה עת כלפי המעפילים ועל ְמבצעיה בקפריסין ,כתבה בספרה
האוטוביוגרפי" ,חיי":
אינני יודעת אם היה בווין [שר החוץ הבריטי] קצת מטורף ,או רק
אנטישמי ,או שני אלה גם יחד .אני יודעת שהוא התעקש להציב את עוצמתה
של הקיסרות הבריטית מול רצון היהודים לחיות ,ובכך הוא לא רק גרם סבל
רב לאנשים שכבר עבר עליהם סבל עצום ,אלא גם כפה על אלפי חיילים
ומלחים בריטיים תפקיד שבוודאי מילא אותם רגשי תיעוב .זכור לי שהסתכלתי
בכמה מן האנגלים הצעירים ששמרו על מחנות המעצר בקפריסין – כשהייתי
שם בעצמי ב - 1947-ושאלתי את עצמי איך הם מצליחים בכלל להשלים עם
העובדה שלפני זמן לא רב כל-כך שיחררו מן המחנות הנאציים אותם האנשים
עצמם שעכשיו הם מחזיקים כלואים מאחורי גדרות של תיל דוקרני בקפריסין,
118ביָם ,ביבשה וגם באוויר
