Page 131 - The Third Battalion in_Neat
P. 131
בלילות חשוכים בדרך כלל את המעפילים היבשתיים האלה עד סמוך לגבול הצפוני של
ארץ-ישראל ,הראו בידיהם על אורות דולקים בכפר גלעדי או במטולה ואמרו להם :שם
יישוב יהודי -לכו אל האורות.
אל הקשיים שההעפלה כזו יצרה ,הצטרף עוד קושי :ה"בונוס" שקיבלו שוטרים
ערביים באזור הצפון על תפיסת מעפילים .השוטרים קיבלו אז משכורות-רעב של 3
לירות לחודש .הממשל הבריטי מצא דרך איך לתגמל אותם ולמנוע את ההעפלה .כל
מעפיל ששוטר לכד העשיר אותו בשילינג 5 ,גרוש .אם השוטר תפס 20מעפילים הוא
קיבל לירה שלמה -הרבה כסף .לכן הייתה לשוטרי הגבול מוטיבציה גדולה לתפוש
מעפילים.
כמובן שלמניה שוחט ולחבריה הייתה מוטיבציה הפוכה -להערים על אותם שוטרים
וברוב המקרים הם הצליחו.
מזיכרונותיה של מניה שוחט מתקבל הרושם שהממסד הציוני בירושלים לא בדיוק
הבין את מהות הפעולה הזו בגבול הצפון .היחסים עם הבריטים עד שלהי שנות ה20-
היו טובים .נכון שהיה לא אחת מחסור ברישיונות ,אבל -כך נאמר למניה שוחט -
צריך סבלנות ומה שאת ואנשיך עושים יכול להזיק ,כי הבריטים עלולים לגרוע את
ה"מתפלחים" האלה ממספר הרישיונות שהם נותנים .מניה שוחט העידה ,שלא פעם,
בהגיעה להנהלה הציונית בירושלים ,כדי לבקש סיוע כספי צנוע לפעולותיה ,היא
נענתה בסירוב ובמילים :אנחנו לא הזמנו את האנשים האלה ואל תסבכי אותנו בצרות
שלהם .מניה שוחט כעסה ,אבל המשיכה להביא עולים .אלא שהתעוררה בעיה :היא
הייתה אשת-ציבור פעילה ונעדרה תקופות ארוכות מהארץ.
בכפר גלעדי היא הייתה דמות סמכותית ואפילו פחדו ממנה ,אבל כשנעדרה מהארץ
נשמעו בקיבוץ קולות ,שאולי כל הנושא כבד עליהם .כפר גלעדי בימים ההם היה קיבוץ
קטן והטיפול במעפילים ,לרבות האכלתם והלנתם במשך מספר ימים ,חייב הוצאות לא
מבוטלות .היו חברים שאמרו :אנחנו לא יכולים לשאת בכל המטלה הלאומית הזאת
בכוחות עצמנו.
הועלתה הצעה באספת הקיבוץ ,שאם תהיה למניה מחליפה העניין יימשך .אם לא -
יחכו למניה .קמה חברה בשם חיה קרֹול ,אף היא מותיקות "השומר" ,ואמרה :אני לוקחת
את המפעל הזה על עצמי .כך נמשכה ההעפלה מגבול הצפון לקיבוץ כפר גלעדי.
מניה שוחט כתבה בזיכרונותיה שבין 1920ל 1932-היא בעצמה טיפלה ב8,000-
מעפילים .ככל הנראה המספר הזה מופרז ,אך בוודאי שהגיעו אלפים.
פעולה מקבילה עשו אנשי מטולה ,אלא שלגביהם אין נתונים סטטיסטיים.
כמקובל במקומותינו כבר בתקופה ההיא היה פיצול פוליטי .מניה שוחט וכפר גלעדי
ייצגו את השמאל של המפה הפוליטית ,אולם היה גם ימין פוליטי .המדובר בפלוגת
בית"ר של התנועה הרביזיוניסטית שישבה בראש פינה .מושבה זו הייתה צוואר-בקבוק
בנושא ההעפלה ,כפי שיוסבר בהמשך.
אחד מחברי התנועה הרביזיוניסטית ,עולה מבולגריה בשם דוד אסא ,התחיל גם הוא
העפלה יבשתית ואווירית 129
ארץ-ישראל ,הראו בידיהם על אורות דולקים בכפר גלעדי או במטולה ואמרו להם :שם
יישוב יהודי -לכו אל האורות.
אל הקשיים שההעפלה כזו יצרה ,הצטרף עוד קושי :ה"בונוס" שקיבלו שוטרים
ערביים באזור הצפון על תפיסת מעפילים .השוטרים קיבלו אז משכורות-רעב של 3
לירות לחודש .הממשל הבריטי מצא דרך איך לתגמל אותם ולמנוע את ההעפלה .כל
מעפיל ששוטר לכד העשיר אותו בשילינג 5 ,גרוש .אם השוטר תפס 20מעפילים הוא
קיבל לירה שלמה -הרבה כסף .לכן הייתה לשוטרי הגבול מוטיבציה גדולה לתפוש
מעפילים.
כמובן שלמניה שוחט ולחבריה הייתה מוטיבציה הפוכה -להערים על אותם שוטרים
וברוב המקרים הם הצליחו.
מזיכרונותיה של מניה שוחט מתקבל הרושם שהממסד הציוני בירושלים לא בדיוק
הבין את מהות הפעולה הזו בגבול הצפון .היחסים עם הבריטים עד שלהי שנות ה20-
היו טובים .נכון שהיה לא אחת מחסור ברישיונות ,אבל -כך נאמר למניה שוחט -
צריך סבלנות ומה שאת ואנשיך עושים יכול להזיק ,כי הבריטים עלולים לגרוע את
ה"מתפלחים" האלה ממספר הרישיונות שהם נותנים .מניה שוחט העידה ,שלא פעם,
בהגיעה להנהלה הציונית בירושלים ,כדי לבקש סיוע כספי צנוע לפעולותיה ,היא
נענתה בסירוב ובמילים :אנחנו לא הזמנו את האנשים האלה ואל תסבכי אותנו בצרות
שלהם .מניה שוחט כעסה ,אבל המשיכה להביא עולים .אלא שהתעוררה בעיה :היא
הייתה אשת-ציבור פעילה ונעדרה תקופות ארוכות מהארץ.
בכפר גלעדי היא הייתה דמות סמכותית ואפילו פחדו ממנה ,אבל כשנעדרה מהארץ
נשמעו בקיבוץ קולות ,שאולי כל הנושא כבד עליהם .כפר גלעדי בימים ההם היה קיבוץ
קטן והטיפול במעפילים ,לרבות האכלתם והלנתם במשך מספר ימים ,חייב הוצאות לא
מבוטלות .היו חברים שאמרו :אנחנו לא יכולים לשאת בכל המטלה הלאומית הזאת
בכוחות עצמנו.
הועלתה הצעה באספת הקיבוץ ,שאם תהיה למניה מחליפה העניין יימשך .אם לא -
יחכו למניה .קמה חברה בשם חיה קרֹול ,אף היא מותיקות "השומר" ,ואמרה :אני לוקחת
את המפעל הזה על עצמי .כך נמשכה ההעפלה מגבול הצפון לקיבוץ כפר גלעדי.
מניה שוחט כתבה בזיכרונותיה שבין 1920ל 1932-היא בעצמה טיפלה ב8,000-
מעפילים .ככל הנראה המספר הזה מופרז ,אך בוודאי שהגיעו אלפים.
פעולה מקבילה עשו אנשי מטולה ,אלא שלגביהם אין נתונים סטטיסטיים.
כמקובל במקומותינו כבר בתקופה ההיא היה פיצול פוליטי .מניה שוחט וכפר גלעדי
ייצגו את השמאל של המפה הפוליטית ,אולם היה גם ימין פוליטי .המדובר בפלוגת
בית"ר של התנועה הרביזיוניסטית שישבה בראש פינה .מושבה זו הייתה צוואר-בקבוק
בנושא ההעפלה ,כפי שיוסבר בהמשך.
אחד מחברי התנועה הרביזיוניסטית ,עולה מבולגריה בשם דוד אסא ,התחיל גם הוא
העפלה יבשתית ואווירית 129
