Page 134 - The Third Battalion in_Neat
P. 134
בצווארם ,כדי לעלות מעברו השני .מטוהרים ונוקשים בשיניהם ,ארבע תלוליות
סמרטוטים ,שספגו את זיעתם ודמם ,נותרו על הגדה שמנגד.
אורות קיבוץ בית הערבה נצנצו מרחוק .נוטפי מים ורועדים הלכו וקרבו
למגדל המים הניצב על שפת הירדן .מראש המגדל נשמעו קולות .השומרים,
גבר ואשה משוחחים ביניהם ,בעברית ,היפה במנגינות.
הייתה דממה לרגע ,וקול חדש תימר ועלה מקצה האפלה .קולו של רוני.
"חבר ,חבר" ,קרא" .אנחנו עולים חדשים .רק עכשיו עברנו את הירדן".
אלומת הזרקור שטפה אותם באור עז .שומרים ורובים בידיהם הקיפו אותם.
כשסיפרו במילים קטועות את סיפורם ,נשמעו הדברים כאגדה .אכן ,הם עשו
את הבלתי-אפשרי.
למחרת הגיעו לבית הערבה השניים הנותרים [החבורה התפצלה בעבר
הירדן] ,הללו שנחלצו מציפורני המשטרה בזרקא ,מצאו אף הם את הדרך
לעבור את הירדן ולצרף צרור סיפורים נוסף אל מגילת הפלאים של ההולכים
במדבר.
ובבגדד ,שררו באותה עת קדרות וחרדה .החששות לקבוצתו של רוני הגבירו
את המועקה .המבריח לא חזר .הוא חש ,כנראה ,כי מוטב לו לוותר על שארית
הסכום -ולהיעלם .בקוצר-רוח חיכו לאות מן הארץ.
בשל עיכובים שונים הגיע האות המיוחל ,טלפונית ,מחיפה ,רק שבוע לאחר
שעלו מן הירדן .אבן נגולה מעל הלב .אבן אחת .הנקישה על דלתות המשפחות,
נקישה שמפניה כה חרדו ,הביאה להם את בשורת-הפדות .יקיריהם בארץ-
ישראל ושלום לכולם.
והיו עוד שיטות להעפיל מעיראק .בעזרת קצין משטרה חובב שלמונים הושגו
דרכונים מזויפים ובאמצעותם יצאו קבוצות גדולות למדי ,לרבות משפחות שלמות
ל"טיול" בסוריה ,ומדמשק המשיכו באוטובוסים או ברכבת העמק הנודעת -לחיפה.
אחרים חשו שלא בטוב ,ביקשו להגיע ללבנון ,כדי להתרפא .רופאים הם לא פגשו שם,
אלא את שליחי "המוסד" ,שסייעו בידם להמשיך בנסיעה חוקית לגמרי לארץ-ישראל.
תעשיית הרישיונות המזויפים של "המוסד" עבדה שעות נוספות ,וקבוצה נוספת של
עולים נכללה בסטטיסטיקה של "עלייה ד'" (העפלה באמצעות רישיונות מזויפים).
בכמה מקרים הגיעו מעפילים מעיראק לביירות שבלבנון ,שכרו סירות דיג ואלו
הביאו אותם לחוף שומם בצפון הארץ .היה כאן ,אפוא ,שילוב של העפלה יבשתית
וימית.
הפעילות ,שהחלה בבגדד התרחבה גם לערים אחרות בעיראק ,כדוגמת בצרה
ומוצול ,ואף בהן הוקמו בסיסים של ה"הגנה" ו"המוסד לעלייה ב'" .חלק מהמעפילים
היבשתיים הופנו למוצול בצפון עיראק ,שממנה קל היה להגיע לעיר הסורית קמישלי,
132ביָם ,ביבשה וגם באוויר
סמרטוטים ,שספגו את זיעתם ודמם ,נותרו על הגדה שמנגד.
אורות קיבוץ בית הערבה נצנצו מרחוק .נוטפי מים ורועדים הלכו וקרבו
למגדל המים הניצב על שפת הירדן .מראש המגדל נשמעו קולות .השומרים,
גבר ואשה משוחחים ביניהם ,בעברית ,היפה במנגינות.
הייתה דממה לרגע ,וקול חדש תימר ועלה מקצה האפלה .קולו של רוני.
"חבר ,חבר" ,קרא" .אנחנו עולים חדשים .רק עכשיו עברנו את הירדן".
אלומת הזרקור שטפה אותם באור עז .שומרים ורובים בידיהם הקיפו אותם.
כשסיפרו במילים קטועות את סיפורם ,נשמעו הדברים כאגדה .אכן ,הם עשו
את הבלתי-אפשרי.
למחרת הגיעו לבית הערבה השניים הנותרים [החבורה התפצלה בעבר
הירדן] ,הללו שנחלצו מציפורני המשטרה בזרקא ,מצאו אף הם את הדרך
לעבור את הירדן ולצרף צרור סיפורים נוסף אל מגילת הפלאים של ההולכים
במדבר.
ובבגדד ,שררו באותה עת קדרות וחרדה .החששות לקבוצתו של רוני הגבירו
את המועקה .המבריח לא חזר .הוא חש ,כנראה ,כי מוטב לו לוותר על שארית
הסכום -ולהיעלם .בקוצר-רוח חיכו לאות מן הארץ.
בשל עיכובים שונים הגיע האות המיוחל ,טלפונית ,מחיפה ,רק שבוע לאחר
שעלו מן הירדן .אבן נגולה מעל הלב .אבן אחת .הנקישה על דלתות המשפחות,
נקישה שמפניה כה חרדו ,הביאה להם את בשורת-הפדות .יקיריהם בארץ-
ישראל ושלום לכולם.
והיו עוד שיטות להעפיל מעיראק .בעזרת קצין משטרה חובב שלמונים הושגו
דרכונים מזויפים ובאמצעותם יצאו קבוצות גדולות למדי ,לרבות משפחות שלמות
ל"טיול" בסוריה ,ומדמשק המשיכו באוטובוסים או ברכבת העמק הנודעת -לחיפה.
אחרים חשו שלא בטוב ,ביקשו להגיע ללבנון ,כדי להתרפא .רופאים הם לא פגשו שם,
אלא את שליחי "המוסד" ,שסייעו בידם להמשיך בנסיעה חוקית לגמרי לארץ-ישראל.
תעשיית הרישיונות המזויפים של "המוסד" עבדה שעות נוספות ,וקבוצה נוספת של
עולים נכללה בסטטיסטיקה של "עלייה ד'" (העפלה באמצעות רישיונות מזויפים).
בכמה מקרים הגיעו מעפילים מעיראק לביירות שבלבנון ,שכרו סירות דיג ואלו
הביאו אותם לחוף שומם בצפון הארץ .היה כאן ,אפוא ,שילוב של העפלה יבשתית
וימית.
הפעילות ,שהחלה בבגדד התרחבה גם לערים אחרות בעיראק ,כדוגמת בצרה
ומוצול ,ואף בהן הוקמו בסיסים של ה"הגנה" ו"המוסד לעלייה ב'" .חלק מהמעפילים
היבשתיים הופנו למוצול בצפון עיראק ,שממנה קל היה להגיע לעיר הסורית קמישלי,
132ביָם ,ביבשה וגם באוויר
