Page 144 - The Third Battalion in_Neat
P. 144
מעטות הן השעות בחייה של אומה שאין לפניה ברירה אלא ללכת בדרך אחת,
משום שכל שאר הדרכים חסומות בפניה ודגש הקיום העצמי הפועם בלב המוניה
חדורי הייאוש מכוון צעדם לדרך אחת זו ,מפיח בהם רוח-עוז ומביאם לעשות מעשים
שלא היו מסוגלים לבצעם בזמנים כתקנם .בשעות אלה מוכנים ההמונים ללכת אחרי
מנהיג שיראה להם מוצא כל שהוא ממצבם הנואש ,ולו גם תהיה דרכו הדמיונית ביותר.
עם סיום המלחמה העולמית השנייה הגיעה שעה כזאת בתולדות העם היהודי".
בשני משפטים ארוכים ובמשפט קצר אחד תמצת פרופ' יהודה סלוצקי ,עורך "ספר
תולדות ההגנה" את מהותה של ההעפלה לאחר מלחמת העולם השנייה ,אותה תנועת
המונים שאיש לא הצליח לבלמה ,גם לא ספינות המשחית ,המטוסים ומתקני המכ"ם
שהציבו הבריטים.
מטרתו של פרק זה הוא לעמוד על ארגונה של ההעפלה ועל העושים במלאכה ,על
האחראים למבצע המסועף הזה ועל "צבא ההעפלה" -המעפילים עצמם.
בחמש שנותיה הראשונות ( )1939-1934הייתה ההעפלה מפוזרת ,מבוזרת ותחת
ידיים שונות ,שלא אחת התחרו זו בזו .עסקו בנושא חברי התנועה הרביזיוניסטית; אנשי
ה"הגנה"" ,החלוץ" וההתיישבות העובדת; ויזמים פרטיים .מ ,1939-עם הקמת "המוסד
לעלייה ב'" של ארגון ה"הגנה" הפעולה החלה להתרכז ,עד שכולה הייתה תחת יד אחת
-וכך היה בשנים 1942עד .1948בשנות "ההעפלה הגדולה" - 1948-1945 -נערכו
65הפלגות באחריות "המוסד" ,ורק אחת באחריות חוגים רביזיוניסטיים.
כבר הוזכר ששני כוחות מרכזיים הניעו את ההעפלה .הכוח הראשון -הלחצים
מלמטה של רבבות ,ולאחר מכן של מאות אלפים שרצו להגיע לארץ המובטחת וכניסה
אליה ברשות לא עמדה על הפרק; הכוח השני -כוחו של היישוב היהודי בארץ-ישראל,
שראה בעלייה סם-חיים בעבורו ,וכשזו לא הותרה ,או שהותרה במנות זעומות ,תמך
בכל לבו בנתיב העוקף ,בהעפלה.
ההעפלה חייבה ארגון מסועף ומיוחד ,שחבק יבשות וימים .העם היהודי ,וגם בני
עמים זרים ,נחלצו לעזרתה .היא גם עלתה סכומים נכבדים ,שאותם העמידה בעיקר
יהדות ארצות הברית .ייזכר לטובה גם הג'וינט ,ארגון הסיוע היהודי-אמריקאי ,שאף
שלא היה ציוני ,נחלץ בשעות הקשות לעזרת המעפילים -אם במימון ובמזון ואם בסיוע
ישיר לרבבות העצורים במחנות המעפילים בקפריסין ,ואף בניהול המחנות.
ביישוב היהודי בארץ-ישראל נערכו מגביות והתרמות למען המעפילים -הן לפני
הגעתם לארץ והן לאחר שהגיעו ,לשם קליטתם.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה סייעו ל"בריחה" ולהעפלה לא רק אנשים
ואף ממשלות ,אלא גם המצב הכללי באירופה ,שזה לא מכבר יצאה ממלחמה ארוכה
וקשה .ברוב המקומות הייתה אהדה לשרידי השואה ולפליטים המבקשים להגיע לארצם
ההיסטורית ,מה גם ששום ארץ אחרת לא רצתה לקבלם ,ואל הארצות שבהן נטבחו
בני משפחותיהם -לא אבו לשוב .נוסף לכך ,ארצות מרכז אירופה ,שבהן התרכזו
מאות אלפי השרידים ,היו נתונות באי-סדר ,בכיבוש ובאנדרלמוסיה כללית .פעולות
142ביָם ,ביבשה וגם באוויר
משום שכל שאר הדרכים חסומות בפניה ודגש הקיום העצמי הפועם בלב המוניה
חדורי הייאוש מכוון צעדם לדרך אחת זו ,מפיח בהם רוח-עוז ומביאם לעשות מעשים
שלא היו מסוגלים לבצעם בזמנים כתקנם .בשעות אלה מוכנים ההמונים ללכת אחרי
מנהיג שיראה להם מוצא כל שהוא ממצבם הנואש ,ולו גם תהיה דרכו הדמיונית ביותר.
עם סיום המלחמה העולמית השנייה הגיעה שעה כזאת בתולדות העם היהודי".
בשני משפטים ארוכים ובמשפט קצר אחד תמצת פרופ' יהודה סלוצקי ,עורך "ספר
תולדות ההגנה" את מהותה של ההעפלה לאחר מלחמת העולם השנייה ,אותה תנועת
המונים שאיש לא הצליח לבלמה ,גם לא ספינות המשחית ,המטוסים ומתקני המכ"ם
שהציבו הבריטים.
מטרתו של פרק זה הוא לעמוד על ארגונה של ההעפלה ועל העושים במלאכה ,על
האחראים למבצע המסועף הזה ועל "צבא ההעפלה" -המעפילים עצמם.
בחמש שנותיה הראשונות ( )1939-1934הייתה ההעפלה מפוזרת ,מבוזרת ותחת
ידיים שונות ,שלא אחת התחרו זו בזו .עסקו בנושא חברי התנועה הרביזיוניסטית; אנשי
ה"הגנה"" ,החלוץ" וההתיישבות העובדת; ויזמים פרטיים .מ ,1939-עם הקמת "המוסד
לעלייה ב'" של ארגון ה"הגנה" הפעולה החלה להתרכז ,עד שכולה הייתה תחת יד אחת
-וכך היה בשנים 1942עד .1948בשנות "ההעפלה הגדולה" - 1948-1945 -נערכו
65הפלגות באחריות "המוסד" ,ורק אחת באחריות חוגים רביזיוניסטיים.
כבר הוזכר ששני כוחות מרכזיים הניעו את ההעפלה .הכוח הראשון -הלחצים
מלמטה של רבבות ,ולאחר מכן של מאות אלפים שרצו להגיע לארץ המובטחת וכניסה
אליה ברשות לא עמדה על הפרק; הכוח השני -כוחו של היישוב היהודי בארץ-ישראל,
שראה בעלייה סם-חיים בעבורו ,וכשזו לא הותרה ,או שהותרה במנות זעומות ,תמך
בכל לבו בנתיב העוקף ,בהעפלה.
ההעפלה חייבה ארגון מסועף ומיוחד ,שחבק יבשות וימים .העם היהודי ,וגם בני
עמים זרים ,נחלצו לעזרתה .היא גם עלתה סכומים נכבדים ,שאותם העמידה בעיקר
יהדות ארצות הברית .ייזכר לטובה גם הג'וינט ,ארגון הסיוע היהודי-אמריקאי ,שאף
שלא היה ציוני ,נחלץ בשעות הקשות לעזרת המעפילים -אם במימון ובמזון ואם בסיוע
ישיר לרבבות העצורים במחנות המעפילים בקפריסין ,ואף בניהול המחנות.
ביישוב היהודי בארץ-ישראל נערכו מגביות והתרמות למען המעפילים -הן לפני
הגעתם לארץ והן לאחר שהגיעו ,לשם קליטתם.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה סייעו ל"בריחה" ולהעפלה לא רק אנשים
ואף ממשלות ,אלא גם המצב הכללי באירופה ,שזה לא מכבר יצאה ממלחמה ארוכה
וקשה .ברוב המקומות הייתה אהדה לשרידי השואה ולפליטים המבקשים להגיע לארצם
ההיסטורית ,מה גם ששום ארץ אחרת לא רצתה לקבלם ,ואל הארצות שבהן נטבחו
בני משפחותיהם -לא אבו לשוב .נוסף לכך ,ארצות מרכז אירופה ,שבהן התרכזו
מאות אלפי השרידים ,היו נתונות באי-סדר ,בכיבוש ובאנדרלמוסיה כללית .פעולות
142ביָם ,ביבשה וגם באוויר
