Page 36 - The Third Battalion in_Neat
P. 36
למשל ,על האנייה "מקס נורדאו" שהגיעה במאי 1946היו 1,666מעפילים ובאנייה
"הגנה" שהגיעה ביולי נמנו .2,678אניות ובהן 900או 1,200היו חזיון נפרץ.
הבריטים עשו ככל יכולתם לבלום את השיטפון האנושי הזה שאיים ,לדעתם ,על
הסדר ושלטון החוק בארץ-ישראל .הכל ידעו ,והבריטים לא הסתירו זאת ,שבראש
וראשונה הם חוששים מתגובה ערבית עוינת לעלייה היהודית ,ולכן הם נוקטים בצעדים
נמרצים כדי לבלמה .הם הפעילו אניות מלחמה ,ספינות משטרה ,מטוסים ,סוכנים
בנמלי היציאה ואף הקימו תחנות רדאר (מכ"ם) ,כדי לאתר את האניות בדרכן לארץ.
את ההעפלה המוגברת באותה עת יש גם לראות על רקע מאבקו של היישוב נגד
הבריטים .בסוף 1945ובמחצית הראשונה של 1946פעלה "תנועת המרי העברי" –
שילוב-כוחות של ה"הגנה" ,אצ"ל ולח"י .פעולות חמושות נגד הבריטים נערכו לעיתים
קרובות ומאמץ ההעפלה השתלב היטב במאבק הכללי.
כשמחנה עתלית "התפוצץ" מעודף מעפילים שהועברו אליו ,חיפשו הבריטים פתרון
שיענה על שתי סוגיות :האחת ,היכן להקים מחנה נוסף; האחרת ,למצוא שיטה שתביא
לצמצום ה"הגירה הבלתי-לגאלית" ,כלשונם .הפתרון נמצא מחוץ לגבולות הארץ.
באוגוסט 1946החלו הבריטים להכשיר מחנות-מעצר באי קפריסין ,שבאותם הימים
היה תחת שליטתם .הם הניחו שמעצר המעפילים בקפריסין ,לתקופה בלתי-מוגבלת,
יצמצם את ההעפלה ,שהרי המעפילים יאבדו את היתרון האחד שיש למחנה עתלית:
הוא ,אחרי הכל ,נמצא בארץ.
ביולי ובמחצית הראשונה של אוגוסט 1946גאה גל ההעפלה .תוך שישה שבועות –
מתחילת יולי עד אמצע אוגוסט הגיעו לחופי הארץ שבע אניות ובהן כ 7,000-מעפילים.
להעבירם למחנה עתלית לא הייתה כל אפשרות .הבריטים התלבטו בין כמה אפשרויות
(למשל :לגרש רק את הגברים לקפריסין ואת הנשים והילדים לשחרר) ,ולבסוף קיבלה
ממשלת בריטניה ,ב 13-באוגוסט ,1946החלטה לגרש לקפריסין כל עולה "בלתי
חוקי" שייתפס בעת ניסיון להיכנס לפלשתינה-א"י .ראוי לקרוא את החלטת הממשלה
המנסה לאחוז את המקל משני צדדיו :הן להביע אהדה ליהודים ,והן לגרש את "הבלתי-
לגאליים" שייתפסו.
34ביָם ,ביבשה וגם באוויר
"הגנה" שהגיעה ביולי נמנו .2,678אניות ובהן 900או 1,200היו חזיון נפרץ.
הבריטים עשו ככל יכולתם לבלום את השיטפון האנושי הזה שאיים ,לדעתם ,על
הסדר ושלטון החוק בארץ-ישראל .הכל ידעו ,והבריטים לא הסתירו זאת ,שבראש
וראשונה הם חוששים מתגובה ערבית עוינת לעלייה היהודית ,ולכן הם נוקטים בצעדים
נמרצים כדי לבלמה .הם הפעילו אניות מלחמה ,ספינות משטרה ,מטוסים ,סוכנים
בנמלי היציאה ואף הקימו תחנות רדאר (מכ"ם) ,כדי לאתר את האניות בדרכן לארץ.
את ההעפלה המוגברת באותה עת יש גם לראות על רקע מאבקו של היישוב נגד
הבריטים .בסוף 1945ובמחצית הראשונה של 1946פעלה "תנועת המרי העברי" –
שילוב-כוחות של ה"הגנה" ,אצ"ל ולח"י .פעולות חמושות נגד הבריטים נערכו לעיתים
קרובות ומאמץ ההעפלה השתלב היטב במאבק הכללי.
כשמחנה עתלית "התפוצץ" מעודף מעפילים שהועברו אליו ,חיפשו הבריטים פתרון
שיענה על שתי סוגיות :האחת ,היכן להקים מחנה נוסף; האחרת ,למצוא שיטה שתביא
לצמצום ה"הגירה הבלתי-לגאלית" ,כלשונם .הפתרון נמצא מחוץ לגבולות הארץ.
באוגוסט 1946החלו הבריטים להכשיר מחנות-מעצר באי קפריסין ,שבאותם הימים
היה תחת שליטתם .הם הניחו שמעצר המעפילים בקפריסין ,לתקופה בלתי-מוגבלת,
יצמצם את ההעפלה ,שהרי המעפילים יאבדו את היתרון האחד שיש למחנה עתלית:
הוא ,אחרי הכל ,נמצא בארץ.
ביולי ובמחצית הראשונה של אוגוסט 1946גאה גל ההעפלה .תוך שישה שבועות –
מתחילת יולי עד אמצע אוגוסט הגיעו לחופי הארץ שבע אניות ובהן כ 7,000-מעפילים.
להעבירם למחנה עתלית לא הייתה כל אפשרות .הבריטים התלבטו בין כמה אפשרויות
(למשל :לגרש רק את הגברים לקפריסין ואת הנשים והילדים לשחרר) ,ולבסוף קיבלה
ממשלת בריטניה ,ב 13-באוגוסט ,1946החלטה לגרש לקפריסין כל עולה "בלתי
חוקי" שייתפס בעת ניסיון להיכנס לפלשתינה-א"י .ראוי לקרוא את החלטת הממשלה
המנסה לאחוז את המקל משני צדדיו :הן להביע אהדה ליהודים ,והן לגרש את "הבלתי-
לגאליים" שייתפסו.
34ביָם ,ביבשה וגם באוויר
