Page 53 - ניהול שימור
P. 53
המקומית ובעקבותיהם גם לחיזוק הבסיס הכלכלי של היישוב -בעיקר בשל עליית ערך הקרקע
וערך הדירות ,משיכת אוכלוסייה חדשה וחזקה מבחינה סוציו-כלכלית ,חיזוק מוקדי תיירות ועוד.
עיריות תל-אביב-יפו ,עכו ,מזכרת בתיה וזכרון יעקב נמנות עם הרשויות המקומיות הבודדות בישראל
שהציבו את שימור האתרים כמטרה עליונה בחזון הפיתוח שלהן .עיריות אלה בנו מנגנונים המנסים
לטפל בשימור בראייה ארוכת טווח ,והן משלבות תכנון לשימור המרקמים של מרכז היישוב והשכונות
הוותיקות בצד צורכי הפיתוח של היישוב.
2.9תכנון אסטרטגי של השימור
האתגרים והדילמות שמציב שימור המורשת הבנויה מבליטים מאפיינים ההופכים את תהליך התכנון
והניהול לתהליך המבוסס על "תכנון בעל קצוות פתוחים" ועל ניהול על פי עקרונות של "משילות
רשתית" (.)Eggers & Goldsmith, 2003; Siegal, 2012
הגדרה זו מתייחסת למעבר ממסגרות תכנון קשיחות ,היררכיות וריכוזיות למסגרות מבוזרות,
אופקיות וגמישות יותר ,שאינן מעמידות במרכזן תמונת עתיד נוקשה .מסגרות אלו כוללות חיזוק של
התכנון הלא-סטטוטורי ,המובל באמצעות שותפויות של גורמים מגוונים ,ובהם ארגוני המגזר השלישי,
רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים .מדובר ב"תכנון מלמטה" ( , )bottom-upתכנון המתחיל מרמת
הפרטים והקהילה ,בתכנון משתף של הציבור ושל מגוון קבוצות אוכלוסייה ,שפעמים אין לו גבולות
חד-משמעיים .כל זאת מתוך הכרה בכך שגם גבולותיהם של אזורים עירוניים ושל קבוצות אוכלוסייה
במרחב הם מטושטשים ומשתנים לאורך זמן .מאפיינים אלה של "תכנון רך בגבולות מטושטשים"
הם תוצאה של שינויים מהותיים ומהירים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות -עירוב אינטרסים
וקונפליקטים ,מורכבות א-ליניארית ועוד -וגורמים לכך שאי-אפשר לצפות לאן התהליכים מובילים.
כל אלה נמצאים כיום במוקד השיח האקדמי והפוליטי במדינות רבות בעולם ,והם רלוונטיים מאוד
גם לסדר היום התכנוני בישראל (ראה אלפסי ופורטוגלי.)2009 ,
פירטנו לעיל את האתגרים והמאפיינים המרכזיים של תהליך השימור :מעורבות של בעלי קניין,
ריבוי בעלי עניין ושיתוף כל קבוצות האוכלוסייה שיש להן עניין בשימור ,תהליכי תכנון לטווח ארוך,
שותפויות ,טשטוש גבולות האתר לשימור ,שימור בתפיסה מרחבית כ"מוצר משולב" של הפרטי
והציבורי ,דילמה בין לחצי פיתוח ושימור .כל אלה מחייבים תהליכי תכנון וניהול בתפיסה פתוחה -
2גישת הניהול הרשתית מאופיינת בניהול לא היררכי ,בשיתופי פעולה של השותפים ובעלי העניין סביב אזור או נושא.
בתהליך קבלת ההחלטות יש לכל אחד מהשותפים אינטרס משלו ,אבל כולם מחוברים בהחלטה משותפת ומוסכמת.
3גישת ה bottom-up-עומדת בניגוד לגישת ה( top down-תכנון מלמעלה) .ראו נחמיאס .52 :2004
52ניהול מערכתי של השימור
וערך הדירות ,משיכת אוכלוסייה חדשה וחזקה מבחינה סוציו-כלכלית ,חיזוק מוקדי תיירות ועוד.
עיריות תל-אביב-יפו ,עכו ,מזכרת בתיה וזכרון יעקב נמנות עם הרשויות המקומיות הבודדות בישראל
שהציבו את שימור האתרים כמטרה עליונה בחזון הפיתוח שלהן .עיריות אלה בנו מנגנונים המנסים
לטפל בשימור בראייה ארוכת טווח ,והן משלבות תכנון לשימור המרקמים של מרכז היישוב והשכונות
הוותיקות בצד צורכי הפיתוח של היישוב.
2.9תכנון אסטרטגי של השימור
האתגרים והדילמות שמציב שימור המורשת הבנויה מבליטים מאפיינים ההופכים את תהליך התכנון
והניהול לתהליך המבוסס על "תכנון בעל קצוות פתוחים" ועל ניהול על פי עקרונות של "משילות
רשתית" (.)Eggers & Goldsmith, 2003; Siegal, 2012
הגדרה זו מתייחסת למעבר ממסגרות תכנון קשיחות ,היררכיות וריכוזיות למסגרות מבוזרות,
אופקיות וגמישות יותר ,שאינן מעמידות במרכזן תמונת עתיד נוקשה .מסגרות אלו כוללות חיזוק של
התכנון הלא-סטטוטורי ,המובל באמצעות שותפויות של גורמים מגוונים ,ובהם ארגוני המגזר השלישי,
רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים .מדובר ב"תכנון מלמטה" ( , )bottom-upתכנון המתחיל מרמת
הפרטים והקהילה ,בתכנון משתף של הציבור ושל מגוון קבוצות אוכלוסייה ,שפעמים אין לו גבולות
חד-משמעיים .כל זאת מתוך הכרה בכך שגם גבולותיהם של אזורים עירוניים ושל קבוצות אוכלוסייה
במרחב הם מטושטשים ומשתנים לאורך זמן .מאפיינים אלה של "תכנון רך בגבולות מטושטשים"
הם תוצאה של שינויים מהותיים ומהירים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות -עירוב אינטרסים
וקונפליקטים ,מורכבות א-ליניארית ועוד -וגורמים לכך שאי-אפשר לצפות לאן התהליכים מובילים.
כל אלה נמצאים כיום במוקד השיח האקדמי והפוליטי במדינות רבות בעולם ,והם רלוונטיים מאוד
גם לסדר היום התכנוני בישראל (ראה אלפסי ופורטוגלי.)2009 ,
פירטנו לעיל את האתגרים והמאפיינים המרכזיים של תהליך השימור :מעורבות של בעלי קניין,
ריבוי בעלי עניין ושיתוף כל קבוצות האוכלוסייה שיש להן עניין בשימור ,תהליכי תכנון לטווח ארוך,
שותפויות ,טשטוש גבולות האתר לשימור ,שימור בתפיסה מרחבית כ"מוצר משולב" של הפרטי
והציבורי ,דילמה בין לחצי פיתוח ושימור .כל אלה מחייבים תהליכי תכנון וניהול בתפיסה פתוחה -
2גישת הניהול הרשתית מאופיינת בניהול לא היררכי ,בשיתופי פעולה של השותפים ובעלי העניין סביב אזור או נושא.
בתהליך קבלת ההחלטות יש לכל אחד מהשותפים אינטרס משלו ,אבל כולם מחוברים בהחלטה משותפת ומוסכמת.
3גישת ה bottom-up-עומדת בניגוד לגישת ה( top down-תכנון מלמעלה) .ראו נחמיאס .52 :2004
52ניהול מערכתי של השימור
