Page 50 - ניהול שימור
P. 50
.4בעלי עניין :גורמים ציבוריים ברמה הארצית וברמה המקומית-קהילתית
• ארגונים ציבוריים מקומיים :לדוגמה ,התארגנויות מקומיות לשימור בתל מונד או במזכרת בתיה,
"הגדעונים" בזכרון יעקב ועוד.
• הקהילה הגאוגרפית :הקהילה הקרובה פיזית לאתר .זו פועלת בהתאם לרמת הרגישות שלה ,ולא
תמיד מגלה דאגה ומודעות לנושאי השימור .עם זאת יש דוגמאות לקהילות שיצרו רשת מתנדבים
פעילה של "נאמני שימור" ,והן מודעות לשימור ועוקבות אחרי תכניות הפיתוח והשימור במתחמן
(למשל בזכרון יעקב ,במזכרת בתיה ובפתח תקוה).
לריבוי בעלי הקניין והעניין יש היבטים שליליים וחיוביים .מצד אחד עולה שאלה בעייתית אך
קריטית מאוד :מי מכל בעלי העניין והקניין קובע? מי אחראי לתהליך ומי מנהל אותו? מצד שני,
ייתכן שהתהליך יקודם משום שקבוצות רבות מעוניינות בו .כך נוצרת הזדמנות לאיגום משאבי כוח
אדם ,כסף וזמן .לשיתוף הקהילה המקומית יש תרומה נכבדה לחיזוק האותנטיות של אתר השימור,
להשמשתו ולתהליכי הפיקוח והניטור .סקירה היסטורית של התפתחות תחום השימור והתפתחותן
של אמנות השימור הבינלאומיות לאורך זמן ,מצביעות על מגמה של הכרה הולכת ומתחזקת בצורך
לשלב את כל בעלי העניין והקניין בשימור המורשת הבנויה ,שכן הם מייצגים את מכלול ההיבטים
בניהול תהליך השימור (פרק 4דן בהרחבה הן בעיצוב מנגנון הניהול המוניציפלי ברמת המטה הן
בעיצוב מנגנון הניהול ברמת מתחם השימור בגישה של "מלמטה למעלה" ,האמורה לשתף את כל
בעלי העניין והקניין מראשיתו של התהליך).
2.8שימור ארוך טווח
תהליך השימור הוא פעולה תכנונית שנועדה להבטיח את המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכים
תרבותיים ,היסטוריים ואדריכליים בתוך תרבות עכשווית בעלת צרכים מידיים ועתידיים .הגדרה זו
מכילה את הרציונל לשימורו של המרקם העירוני .מרקם זה תלוי הן בצרכים התכנוניים-אורבניים
העכשוויים של העיר ,הן בגורמים מן העבר -ההיסטוריה הייחודית של המקום ,המטען התרבותי
או המורשת האדריכלית שלו .מעצם רציונל זה ,תהליך שימור מרקמי הוא בעל אופי דינמי וממשיך
חיים ,תהליך היוצק תוכן ומשמעות חדשים לסביבה ישנה.
השינוי שחל בעשורים האחרונים בחברה וביחסה לנכסי מורשתה התרבותית הוא תוצר של כמה
התפתחויות .אחת מהן היא שינוי בתפיסת חובתו של הציבור לדאוג לא רק לצדק עכשווי אלא גם
לצדק רב-דורי ,המתאפיין בהכרזה על משאבים ונכסים הראויים לשימור גם עבור הדורות הבאים
(עמית-כהן ומטרני .)2013 ,דוח מבקר המדינה אשר בדק ובחן את נושא שימור האתרים והמבנים
פותח בהגדרה הבאה" :שימור מבנים ואתרים בעלי ערך תרבותי ,היסטורי וארכיטקטוני מעיד על
יחסה של החברה לעברה ולערכיה המוצהרים ותואם את העקרונות של פיתוח בר-קיימא ,שמטרתו
להבטיח שמירת משאבים חומריים ורוחניים גם לדורות הבאים" (דוח מבקר המדינה.)2005 ,
אתגרים ודילמות בניהול מערכתי של השימור 49
• ארגונים ציבוריים מקומיים :לדוגמה ,התארגנויות מקומיות לשימור בתל מונד או במזכרת בתיה,
"הגדעונים" בזכרון יעקב ועוד.
• הקהילה הגאוגרפית :הקהילה הקרובה פיזית לאתר .זו פועלת בהתאם לרמת הרגישות שלה ,ולא
תמיד מגלה דאגה ומודעות לנושאי השימור .עם זאת יש דוגמאות לקהילות שיצרו רשת מתנדבים
פעילה של "נאמני שימור" ,והן מודעות לשימור ועוקבות אחרי תכניות הפיתוח והשימור במתחמן
(למשל בזכרון יעקב ,במזכרת בתיה ובפתח תקוה).
לריבוי בעלי הקניין והעניין יש היבטים שליליים וחיוביים .מצד אחד עולה שאלה בעייתית אך
קריטית מאוד :מי מכל בעלי העניין והקניין קובע? מי אחראי לתהליך ומי מנהל אותו? מצד שני,
ייתכן שהתהליך יקודם משום שקבוצות רבות מעוניינות בו .כך נוצרת הזדמנות לאיגום משאבי כוח
אדם ,כסף וזמן .לשיתוף הקהילה המקומית יש תרומה נכבדה לחיזוק האותנטיות של אתר השימור,
להשמשתו ולתהליכי הפיקוח והניטור .סקירה היסטורית של התפתחות תחום השימור והתפתחותן
של אמנות השימור הבינלאומיות לאורך זמן ,מצביעות על מגמה של הכרה הולכת ומתחזקת בצורך
לשלב את כל בעלי העניין והקניין בשימור המורשת הבנויה ,שכן הם מייצגים את מכלול ההיבטים
בניהול תהליך השימור (פרק 4דן בהרחבה הן בעיצוב מנגנון הניהול המוניציפלי ברמת המטה הן
בעיצוב מנגנון הניהול ברמת מתחם השימור בגישה של "מלמטה למעלה" ,האמורה לשתף את כל
בעלי העניין והקניין מראשיתו של התהליך).
2.8שימור ארוך טווח
תהליך השימור הוא פעולה תכנונית שנועדה להבטיח את המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכים
תרבותיים ,היסטוריים ואדריכליים בתוך תרבות עכשווית בעלת צרכים מידיים ועתידיים .הגדרה זו
מכילה את הרציונל לשימורו של המרקם העירוני .מרקם זה תלוי הן בצרכים התכנוניים-אורבניים
העכשוויים של העיר ,הן בגורמים מן העבר -ההיסטוריה הייחודית של המקום ,המטען התרבותי
או המורשת האדריכלית שלו .מעצם רציונל זה ,תהליך שימור מרקמי הוא בעל אופי דינמי וממשיך
חיים ,תהליך היוצק תוכן ומשמעות חדשים לסביבה ישנה.
השינוי שחל בעשורים האחרונים בחברה וביחסה לנכסי מורשתה התרבותית הוא תוצר של כמה
התפתחויות .אחת מהן היא שינוי בתפיסת חובתו של הציבור לדאוג לא רק לצדק עכשווי אלא גם
לצדק רב-דורי ,המתאפיין בהכרזה על משאבים ונכסים הראויים לשימור גם עבור הדורות הבאים
(עמית-כהן ומטרני .)2013 ,דוח מבקר המדינה אשר בדק ובחן את נושא שימור האתרים והמבנים
פותח בהגדרה הבאה" :שימור מבנים ואתרים בעלי ערך תרבותי ,היסטורי וארכיטקטוני מעיד על
יחסה של החברה לעברה ולערכיה המוצהרים ותואם את העקרונות של פיתוח בר-קיימא ,שמטרתו
להבטיח שמירת משאבים חומריים ורוחניים גם לדורות הבאים" (דוח מבקר המדינה.)2005 ,
אתגרים ודילמות בניהול מערכתי של השימור 49
