Page 152 - קרובים רחוקים
P. 152
מהקולג' הסקוטי עד בית ההבראה של קופת חולים
עם בניית המבנה החדש בהר כנען בשנת 1941עברה המשטרה הבריטית ממתחם הקולג' הסקוטי (שהתפנה
מהמתחם כבר ב )1936-למשכנה החדש .בית הרופא במתחם המשיך לשמש כמשכנו וכמשרדו של סגן
המושל הבריטי של מחוז הגליל .עתה הוצע המתחם ,שעדיין היה בבעלות המיסיון הסקוטי ,למכירה.
האירוע היה מלווה במאבקים אידאולוגיים ועסקיים של ממש ,שכן גורמים רבים ביקשו לנצל את ההזמנות
ולממש את האינטרסים שלהם במקום.
לאחר הקמת בית הבראה "ארזה" במוצא שבהרי ירושלים בשנת 1923ביקשו קופת חולים והסתדרות
העובדים בארץ ישראל להקים בית הבראה גדול ונאה בצפון הארץ ,שישרת בעיקר את אנשי הגליל .את
החזון הובילו אברהם הרצפלד ,מראשי תנועת הפועלים וההסתדרות ,ואליעזר פרלסון (פרי) ,ששימש
מנהל קופת חולים וחבר מרכז הקופה שנים רבות .צפת קסמה להרצפלד ונראתה לו מתאימה ביותר.
בעשור השני של המאה ה 20-היו בצפת בתי מלון אחדים ,שהמבנים ששכנו בהם היו עלובים ומוזנחים.
בלית בררה ,ומתוך רצון לייסד בית הבראה בצפון ,חתם פרלסון הסכם עם אחד מבתי המלון האלה ,וכך
"נפתח" בית ההבראה הראשון של קופת חולים בעיר475.
מזמן לזמן חיפשו נציגי קופת חולים וההסתדרות דרכים לשפר את תנאי ההבראה של חברי הקופה
בצפת" ,אלא שצפת הייתה שרויה אז במצב של ירידה כללית .תושביה היהודים פחתו והלכו ,ומספר
התושבים בצפת הערבית הלך וגדל" 476.ההסתדרות הקימה "חברה לפיתוח צפת" ,ששמה לה למטרה לעזור
בפיתוח העיר .כחלק מיוזמות הפיתוח תרה ההסתדרות אחר מקום להקמת בית הבראה חדש ומודרני.
בסוף 1941ובחודשים הראשונים של 1942ניהל המיסיון הסקוטי ,בעל הקרקע ,משא ומתן עם
קופת חולים למכירת השטח והמבנים שעליו .המחיר שהוסכם עליו היה 7,000לא"י ,אבל קופת חולים
התמהמהה והעסקה לא יצאה אל הפועל .את המשא ומתן ניהל אברהם הרצפלד ,שראה ברכישת המתחם
אפשרות להגשמת חלומו ולתרומה משמעותית לפיתוחה של צפת ,אך "במשא ומתן זה לא חסרו תקלות
וסיכונים ,וחששנו כי בתים אלו יוצאו מידינו" 477.בתקופת ההמתנה להחלטת הקּוּפה התעניין גם אליאס
חדד ברכישת המתחם ,והציע עבורו 8,500לא"י (המיסיון דרש 10,000לא"י)478.
בצפת נפוצו שמועות על עזיבת הבריטים את המתחם ועל כוונת המיסיון הסקוטי למכור אותו .עוד
נודע על מגעים שניהלו נציגיו בעניין עם קופת חולים ,עם ההסתדרות ועם אליאס חדד .זאב מתתיהו פרל,
מאנשי הציבור הבולטים בצפת ובעל מלון "הרצליה" בעיר ,אימת את השמועות בשיחות לא-רשמיות
שניהל עם המושל הבריטי ועם קציניו בעת שבילו בפאב של מלונו .בנסיבות אלו נרמז לו שהתחילו מגעים
עם קונה נוצרי מחיפה 479.בינתיים נודע הדבר גם ליהודה מייברג ,גם הוא מראשי הציבור בעיר ובעל מלון
"מרכזי".
פרל ומייברג הבינו גם הם ,כמו רבים אחרים בצפת ,שאסור לתת לנכסים האלה ליפול לידי הערבים,
שכן המתחם היה ממוקם בנקודה אסטרטגית חשובה שחלשה על הכניסה לעיר היהודית מכיוון מזרח .הם
העריכו כי כאשר יוכרז על הקמת מדינה עברית בארץ ישראל יחריף המתח בין היהודים לבין הערבים
בעיר ,וכשיפרוץ עימות של ממש ביניהם ינצח במאבק מי שישלוט על המתחם החשוב הזה .פרל ומייברג
החליטו אפוא לאחד כוחות ולהקדים את אליאס חדד במו"מ ,אף ש"לעתים הם מתחרים זה בזה"480.
השניים פנו לנציגי קק"ל וקופת חולים וביקשו מהם להתחיל במשא ומתן רציני לרכישת המקום ,אך
לא זכו לתגובה .הם חשו ש"עבור הקק"ל צפת היא פריפריה נידחת ,קרוב לוודאי שאם תבוצע תכנית
החלוקה [של האו"ם] ,תהפוך העיר לערבית ,וספק אם יש טעם להשקיע" 481.פרל ומייברג לא הרפו וחיפשו
150רחוקים קרובים
עם בניית המבנה החדש בהר כנען בשנת 1941עברה המשטרה הבריטית ממתחם הקולג' הסקוטי (שהתפנה
מהמתחם כבר ב )1936-למשכנה החדש .בית הרופא במתחם המשיך לשמש כמשכנו וכמשרדו של סגן
המושל הבריטי של מחוז הגליל .עתה הוצע המתחם ,שעדיין היה בבעלות המיסיון הסקוטי ,למכירה.
האירוע היה מלווה במאבקים אידאולוגיים ועסקיים של ממש ,שכן גורמים רבים ביקשו לנצל את ההזמנות
ולממש את האינטרסים שלהם במקום.
לאחר הקמת בית הבראה "ארזה" במוצא שבהרי ירושלים בשנת 1923ביקשו קופת חולים והסתדרות
העובדים בארץ ישראל להקים בית הבראה גדול ונאה בצפון הארץ ,שישרת בעיקר את אנשי הגליל .את
החזון הובילו אברהם הרצפלד ,מראשי תנועת הפועלים וההסתדרות ,ואליעזר פרלסון (פרי) ,ששימש
מנהל קופת חולים וחבר מרכז הקופה שנים רבות .צפת קסמה להרצפלד ונראתה לו מתאימה ביותר.
בעשור השני של המאה ה 20-היו בצפת בתי מלון אחדים ,שהמבנים ששכנו בהם היו עלובים ומוזנחים.
בלית בררה ,ומתוך רצון לייסד בית הבראה בצפון ,חתם פרלסון הסכם עם אחד מבתי המלון האלה ,וכך
"נפתח" בית ההבראה הראשון של קופת חולים בעיר475.
מזמן לזמן חיפשו נציגי קופת חולים וההסתדרות דרכים לשפר את תנאי ההבראה של חברי הקופה
בצפת" ,אלא שצפת הייתה שרויה אז במצב של ירידה כללית .תושביה היהודים פחתו והלכו ,ומספר
התושבים בצפת הערבית הלך וגדל" 476.ההסתדרות הקימה "חברה לפיתוח צפת" ,ששמה לה למטרה לעזור
בפיתוח העיר .כחלק מיוזמות הפיתוח תרה ההסתדרות אחר מקום להקמת בית הבראה חדש ומודרני.
בסוף 1941ובחודשים הראשונים של 1942ניהל המיסיון הסקוטי ,בעל הקרקע ,משא ומתן עם
קופת חולים למכירת השטח והמבנים שעליו .המחיר שהוסכם עליו היה 7,000לא"י ,אבל קופת חולים
התמהמהה והעסקה לא יצאה אל הפועל .את המשא ומתן ניהל אברהם הרצפלד ,שראה ברכישת המתחם
אפשרות להגשמת חלומו ולתרומה משמעותית לפיתוחה של צפת ,אך "במשא ומתן זה לא חסרו תקלות
וסיכונים ,וחששנו כי בתים אלו יוצאו מידינו" 477.בתקופת ההמתנה להחלטת הקּוּפה התעניין גם אליאס
חדד ברכישת המתחם ,והציע עבורו 8,500לא"י (המיסיון דרש 10,000לא"י)478.
בצפת נפוצו שמועות על עזיבת הבריטים את המתחם ועל כוונת המיסיון הסקוטי למכור אותו .עוד
נודע על מגעים שניהלו נציגיו בעניין עם קופת חולים ,עם ההסתדרות ועם אליאס חדד .זאב מתתיהו פרל,
מאנשי הציבור הבולטים בצפת ובעל מלון "הרצליה" בעיר ,אימת את השמועות בשיחות לא-רשמיות
שניהל עם המושל הבריטי ועם קציניו בעת שבילו בפאב של מלונו .בנסיבות אלו נרמז לו שהתחילו מגעים
עם קונה נוצרי מחיפה 479.בינתיים נודע הדבר גם ליהודה מייברג ,גם הוא מראשי הציבור בעיר ובעל מלון
"מרכזי".
פרל ומייברג הבינו גם הם ,כמו רבים אחרים בצפת ,שאסור לתת לנכסים האלה ליפול לידי הערבים,
שכן המתחם היה ממוקם בנקודה אסטרטגית חשובה שחלשה על הכניסה לעיר היהודית מכיוון מזרח .הם
העריכו כי כאשר יוכרז על הקמת מדינה עברית בארץ ישראל יחריף המתח בין היהודים לבין הערבים
בעיר ,וכשיפרוץ עימות של ממש ביניהם ינצח במאבק מי שישלוט על המתחם החשוב הזה .פרל ומייברג
החליטו אפוא לאחד כוחות ולהקדים את אליאס חדד במו"מ ,אף ש"לעתים הם מתחרים זה בזה"480.
השניים פנו לנציגי קק"ל וקופת חולים וביקשו מהם להתחיל במשא ומתן רציני לרכישת המקום ,אך
לא זכו לתגובה .הם חשו ש"עבור הקק"ל צפת היא פריפריה נידחת ,קרוב לוודאי שאם תבוצע תכנית
החלוקה [של האו"ם] ,תהפוך העיר לערבית ,וספק אם יש טעם להשקיע" 481.פרל ומייברג לא הרפו וחיפשו
150רחוקים קרובים
