Page 46 - קרובים רחוקים
P. 46
המרקחת שלו .הוא דרש מחיר מופקע על התרופות שהיו נחוצות כל כך והגדיל את הכנסותיו ,בעוד
ש"רבים מילדי עירנו נקטפו באבם בלי עת בזמן הזה ,כי אין להוריהם האומללים להמציא למו מזור במחיר
רב כל כך"176.
מחלות נוספת שפשטו בעיר באותה תקופה ,אך בעוצמה קטנה יותר ,היו קדחת ומחלת "אבו רוכאב"
(מחלת הדנגה) 177.המחלות הביאו לתגבור השירותים הרפואיים של המיסיונים האנגלי והסקוטי ברופא
וברוקח של המיסיון ההולנדי 178.הפעילות המתוגברת הביאה את יורשיו של טולשינסקי ,שכנראה לא היו
מודעים למעלליו של ד"ר פרנקל ,לשכור את שירותיו בכספי העיזבון שהעמיד טולשינסקי לתחזוקת בית
חולים ולהפעלתו .הרופא טיפל בחולים מכולל רוסיה יומיים בשבוע ,וסיפק תרופות בחינם על חשבון
הכולל .הסדר זה נמשך חודשים ספורים בלבד179.
התנגדותם של תושביה הקנאים של צפת למיסיון התבטאה בשנים אלו בחרם ובנידוי של הפונים
לעזרת המיסיון ושל בני משפחתם .הם שללו מהם את כספי החלוקה ואיימו כי ילדים שיישלחו לבתי
הספר של המיסיון יקבלו עונשים פיזיים .ראשי הקהילה אמרו "שהחולי של צפת הוא בגלל הילדים,
שנמצאים בהשפעת המיסיון [ ]...ניתן היתר לזרוק אבנים על בתי הספר ומוריו [ ]...בית הספר סבל והרבה
בנות היו מגיעות ללימודים לפני עלות השחר וחוזרות לביתן אחרי השקיעה" 180.המיסיונרים עצמם ובני
משפחותיהם סבלו מהטרדות מילוליות ומאלימות פיזית.
טובנהויז הבין שכדי להתמודד ביעילות עם המיסיון יש ליצור חלופות לפעילותו במערכות החינוך
והבריאות :להקים בתי ספר וגנים ,לגייס רופאים יהודים לקהילה ולפתוח מוסדות בריאות ורווחה .כל
אלה -לצד חינוך האוכלוסייה והכשרתה לעבודות יצרניות שיחלצו אותה מעוני ומתלות בכספי החלוקה.
טובנהויז ידע בסתר לבו שההנהגה המקומית תתקשה להתמודד עם הצורך של אנשים בטיפול רפואי
בשעת חוליים ,ועם נכונותם של מי שאינם יכולים לממן טיפול רפואי למשפחתם לקבלו גם מהמיסיונרים
שנואי נפשם181.
טובנהויז פעל נגד המיסיון בכלל ונגד המיסיון הרפואי בפרט בדרכים אחדות .אחת מהן הייתה ניהול
תעמולה נגדו בתקווה להשפיע על דעת הקהל ,ובעיקר על המנהיגים .מפעם לפעם פרסם קול קורא "אל
שלומי אמוני ישראל" ,והזהירם לבל ייכשלו על ידי "ערמת המסיתים" ,ונהג לצרף אליו את חתימתם של
נכבדי העיר כדי לשוות למעשיו צביון של מלחמה ציבורית כוללת .כן פרסם ידיעות וכתבות נגד תופעת
המיסיון בעיתונות הארץ-ישראלית ובעיתונות היהודית העולמית.
בשנת 1896ייסד טובנהויז את חברת "ישועת ישראל" ,וזו הקימה סניפים בכל הארץ .הייתה זו פעולה
ראשונה ,תחילתו של מהלך ממושך וארוך במאבק במיסיון ,ומטרתה הייתה להזעיק את דעת הקהל
ולהתריע על הסכנה שבמיסיון .בשלב מאוחר יותר ,ב ,1897-יזם את הקמתה של חברת "משכיל אל דל"
(שם שפירושו " -בעל האמצעים יתמוך בעני") כדי לגייס ולהעסיק רופאים ואנשי רפואה ,וכן לדאוג
לחלוקת תרופות לנצרכים לבל יזדקקו לחסדי המיסיון 182.חברה זו פעלה בצפת ובצפון הארץ כמעין
קופת חולים .גדודי המתנדבים שלה היו מבקרים בבית החולים ומושיטים להם עזרה .בהמשך ,כשהתברר
לטובנהויז שאין בכך די ,הקים את חברת "לינת צדק" ,שמטרתה לסעוד את החולים בביתם ביום ובלילה.
חולים יהודים שפנו לעזרת המיסיון לא היו זכאים לשירותים אלו.
טובנהויז ידע שהפעילות המשמעותית ביותר שתרחיק את המיסיון תהיה גיוס רופא יהודי שיגיש
טיפול ועזרה רפואית לחולים .הוא הצליח לרתום לכך את עסקני צפת וגבאיה ,ויצא לחוץ לארץ לאסוף
כספים .חברת "משכיל אל דל" שכרה את שירותיו של הרופא ד"ר שמעון מויאל ,והוא נדרש לטפל בעניי
44רחוקים קרובים
ש"רבים מילדי עירנו נקטפו באבם בלי עת בזמן הזה ,כי אין להוריהם האומללים להמציא למו מזור במחיר
רב כל כך"176.
מחלות נוספת שפשטו בעיר באותה תקופה ,אך בעוצמה קטנה יותר ,היו קדחת ומחלת "אבו רוכאב"
(מחלת הדנגה) 177.המחלות הביאו לתגבור השירותים הרפואיים של המיסיונים האנגלי והסקוטי ברופא
וברוקח של המיסיון ההולנדי 178.הפעילות המתוגברת הביאה את יורשיו של טולשינסקי ,שכנראה לא היו
מודעים למעלליו של ד"ר פרנקל ,לשכור את שירותיו בכספי העיזבון שהעמיד טולשינסקי לתחזוקת בית
חולים ולהפעלתו .הרופא טיפל בחולים מכולל רוסיה יומיים בשבוע ,וסיפק תרופות בחינם על חשבון
הכולל .הסדר זה נמשך חודשים ספורים בלבד179.
התנגדותם של תושביה הקנאים של צפת למיסיון התבטאה בשנים אלו בחרם ובנידוי של הפונים
לעזרת המיסיון ושל בני משפחתם .הם שללו מהם את כספי החלוקה ואיימו כי ילדים שיישלחו לבתי
הספר של המיסיון יקבלו עונשים פיזיים .ראשי הקהילה אמרו "שהחולי של צפת הוא בגלל הילדים,
שנמצאים בהשפעת המיסיון [ ]...ניתן היתר לזרוק אבנים על בתי הספר ומוריו [ ]...בית הספר סבל והרבה
בנות היו מגיעות ללימודים לפני עלות השחר וחוזרות לביתן אחרי השקיעה" 180.המיסיונרים עצמם ובני
משפחותיהם סבלו מהטרדות מילוליות ומאלימות פיזית.
טובנהויז הבין שכדי להתמודד ביעילות עם המיסיון יש ליצור חלופות לפעילותו במערכות החינוך
והבריאות :להקים בתי ספר וגנים ,לגייס רופאים יהודים לקהילה ולפתוח מוסדות בריאות ורווחה .כל
אלה -לצד חינוך האוכלוסייה והכשרתה לעבודות יצרניות שיחלצו אותה מעוני ומתלות בכספי החלוקה.
טובנהויז ידע בסתר לבו שההנהגה המקומית תתקשה להתמודד עם הצורך של אנשים בטיפול רפואי
בשעת חוליים ,ועם נכונותם של מי שאינם יכולים לממן טיפול רפואי למשפחתם לקבלו גם מהמיסיונרים
שנואי נפשם181.
טובנהויז פעל נגד המיסיון בכלל ונגד המיסיון הרפואי בפרט בדרכים אחדות .אחת מהן הייתה ניהול
תעמולה נגדו בתקווה להשפיע על דעת הקהל ,ובעיקר על המנהיגים .מפעם לפעם פרסם קול קורא "אל
שלומי אמוני ישראל" ,והזהירם לבל ייכשלו על ידי "ערמת המסיתים" ,ונהג לצרף אליו את חתימתם של
נכבדי העיר כדי לשוות למעשיו צביון של מלחמה ציבורית כוללת .כן פרסם ידיעות וכתבות נגד תופעת
המיסיון בעיתונות הארץ-ישראלית ובעיתונות היהודית העולמית.
בשנת 1896ייסד טובנהויז את חברת "ישועת ישראל" ,וזו הקימה סניפים בכל הארץ .הייתה זו פעולה
ראשונה ,תחילתו של מהלך ממושך וארוך במאבק במיסיון ,ומטרתה הייתה להזעיק את דעת הקהל
ולהתריע על הסכנה שבמיסיון .בשלב מאוחר יותר ,ב ,1897-יזם את הקמתה של חברת "משכיל אל דל"
(שם שפירושו " -בעל האמצעים יתמוך בעני") כדי לגייס ולהעסיק רופאים ואנשי רפואה ,וכן לדאוג
לחלוקת תרופות לנצרכים לבל יזדקקו לחסדי המיסיון 182.חברה זו פעלה בצפת ובצפון הארץ כמעין
קופת חולים .גדודי המתנדבים שלה היו מבקרים בבית החולים ומושיטים להם עזרה .בהמשך ,כשהתברר
לטובנהויז שאין בכך די ,הקים את חברת "לינת צדק" ,שמטרתה לסעוד את החולים בביתם ביום ובלילה.
חולים יהודים שפנו לעזרת המיסיון לא היו זכאים לשירותים אלו.
טובנהויז ידע שהפעילות המשמעותית ביותר שתרחיק את המיסיון תהיה גיוס רופא יהודי שיגיש
טיפול ועזרה רפואית לחולים .הוא הצליח לרתום לכך את עסקני צפת וגבאיה ,ויצא לחוץ לארץ לאסוף
כספים .חברת "משכיל אל דל" שכרה את שירותיו של הרופא ד"ר שמעון מויאל ,והוא נדרש לטפל בעניי
44רחוקים קרובים
