Page 47 - קרובים רחוקים
P. 47
העיר כמעט בחינם .בנובמבר 1898עזב ד"ר מויאל את משרתו ,ומנהלי החברה חתמו הסכם עם הרופא
הממשלתי ("רופא בית הפקידות") ד"ר נישאן גרוזייאן איפענדי 183.בהמשך העסיקה החברה גם את ד"ר
צבי ברדש.
כל אותה עת המשיך ד"ר בלידן לתת טיפול רפואי בצפת ,אך במידה מסוימת התעלמו ממנו מנהיגי
העיר ותושביה וחיפשו רופאים חדשים .בשנת 1896התגלו קשיים בגיוס כספים עבור בתי הספר שניהל
הזוג בלידן .ארגון כי"ח ("כל ישראל חברים") ,שדרכו עברו הכספים ,הפסיק את הזרמתם .לא הועילו
התחינות של בני הזוג ,שסיפרו כי המורים נוטשים את בתי הספר ,ואף איום של ד"ר בלידן בהתאבדות לא
שינה את החלטת כי"ח .בסופו של דבר ,בסוף 1896הועברו בתי הספר הללו תמורת תשלום סמלי לבעלות
כי"ח ,והוא דאג לתפעולם184.
בשנת 1901לערך עבר ד"ר בלידן לטבריה .בכך הסתיימה תקופה סוערת של כ 15-שנות פעילות
רפואית ,חינוכית וציבורית של בני הזוג בלידן בצפת 185.בכל תקופת עבודתו ייחס ד"ר בלידן חשיבות
רבה לפתיחת בית חולים מודרני בעיר שייתן מענה לאוכלוסייתה הגדלה והולכת .הוא רתם לפרויקט את
קשריו ,והיה מעורב בשכנוע הברון רוטשילד בחשיבות המפעל .כן היה שותף לאיתור מקום מתאים לבית
החולים 186.בסופו של דבר ,בשנת ,1889החליט הברון רוטשילד לרכוש קרקע לבניית בית חולים ,ופקידו
אליהו שייד הקצה לכך את הכסף.
הבעלות על המגרש הייתה משותפת לערבים וליהודים .אמנם המחיר שהיהודים דרשו היה נמוך
יותר ,אך הקרקע שלהם הייתה אדמת הקדש של הכוללים בצפת ,ולכן חל איסור על מכירתה ועל בנייה
בתחומה .בעצת פקיד הברון הוחלט לבנות את בית החולים על החלק שנרכש כדין מבעליו הערבים ,ואילו
על אדמת הכולל היהודי הוצע להקים גן לרווחת החולים והתושבים .ביוני 1890התקבל רישיון הבנייה,
ושנה אחר כך אומצה תכנית הבנייה של האדריכל הפריזאי אמיל אולמן (.)Uhlmann
בניית בית החולים התעכבה ,כמו התמיכה בקהילת צפת ,בגלל חשדותיהם של רוטשילד ופקידיו
שהתנהלותה הכספית של הקהילה לוקה באי-סדרים .הם הטילו ספק ביכולתה לעמוד במימון הבניין
ובתחזוקתו השוטפת של בית חולים חדש .סירובו של הברון לתמוך בקהילה נבע גם מכעסו על רבני צפת,
שגילו התנגדות עזה להקמת בית ספר מודרני כפי שהציע ד"ר בלידן .זו ,כנראה ,הסיבה שהברון לא הגיע
לצפת בביקורו הראשון בארץ ישראל באביב ,1887אף שהיה בראש פינה ,נפגש שם עם ראשי הקהילה
בצפת ואף התעניין במצבו של החינוך היהודי לדור הצעיר בעיר188.
המחלוקת בין אדמונד דה רוטשילד לבין ראשי הקהילה בצפת נחשפת במכתב התנצלות ארוך שכתבו
אנשי צפת אל הברון "עדמונד ראטהשילד" בי"ד בסיוון תרמ"ז ( ,)1887שבועות מספר לאחר פגישתם.
במכתב הוזכרה הפגישה "בכפר גיא אוני הנקרא ראש פינה" .הם התנצלו בפני הברון רוטשילד על
"ההסכמה שהסכימו ואסרו איסור שלא לעשות בתי-ספר [של השכלה]" ,וטענו "כי אנחנו יושבי ארץ
אבותינו ,אין רצוננו ומגמת נפשנו כ"א [כי אם] ללמוד תורת ד' התמימה אשר רק בה כל חיי נפשינו ,ורק
ע"ז נתייסדה ישיבת ארה"ק לחזק דת אמונתינו ,ולא ללמד ספר ולשון כשדי אשר לא לאלוקים המה ולא
חלק לנו" 189.בתשובה לטענותיו על אי-סדרים כספיים פרסו ראשי הקהילה בפני רוטשילד את תהליך
והסדרי חלוקת הכספים ,בתקווה שיתמוך בהם כשם שתמך במושבות:
אדונינו העמיק שאלה מאתנו ,ודרש לדעת מקום מוצא פרנסת עניי כוללינו ,ובאיזה
אופן יתחלק הצדקה בינינו [ ]...הנה עכ"ז [על כן זה ברור] ברור תשובותינו ,כי המעות
תקופה ראשונה 45
הממשלתי ("רופא בית הפקידות") ד"ר נישאן גרוזייאן איפענדי 183.בהמשך העסיקה החברה גם את ד"ר
צבי ברדש.
כל אותה עת המשיך ד"ר בלידן לתת טיפול רפואי בצפת ,אך במידה מסוימת התעלמו ממנו מנהיגי
העיר ותושביה וחיפשו רופאים חדשים .בשנת 1896התגלו קשיים בגיוס כספים עבור בתי הספר שניהל
הזוג בלידן .ארגון כי"ח ("כל ישראל חברים") ,שדרכו עברו הכספים ,הפסיק את הזרמתם .לא הועילו
התחינות של בני הזוג ,שסיפרו כי המורים נוטשים את בתי הספר ,ואף איום של ד"ר בלידן בהתאבדות לא
שינה את החלטת כי"ח .בסופו של דבר ,בסוף 1896הועברו בתי הספר הללו תמורת תשלום סמלי לבעלות
כי"ח ,והוא דאג לתפעולם184.
בשנת 1901לערך עבר ד"ר בלידן לטבריה .בכך הסתיימה תקופה סוערת של כ 15-שנות פעילות
רפואית ,חינוכית וציבורית של בני הזוג בלידן בצפת 185.בכל תקופת עבודתו ייחס ד"ר בלידן חשיבות
רבה לפתיחת בית חולים מודרני בעיר שייתן מענה לאוכלוסייתה הגדלה והולכת .הוא רתם לפרויקט את
קשריו ,והיה מעורב בשכנוע הברון רוטשילד בחשיבות המפעל .כן היה שותף לאיתור מקום מתאים לבית
החולים 186.בסופו של דבר ,בשנת ,1889החליט הברון רוטשילד לרכוש קרקע לבניית בית חולים ,ופקידו
אליהו שייד הקצה לכך את הכסף.
הבעלות על המגרש הייתה משותפת לערבים וליהודים .אמנם המחיר שהיהודים דרשו היה נמוך
יותר ,אך הקרקע שלהם הייתה אדמת הקדש של הכוללים בצפת ,ולכן חל איסור על מכירתה ועל בנייה
בתחומה .בעצת פקיד הברון הוחלט לבנות את בית החולים על החלק שנרכש כדין מבעליו הערבים ,ואילו
על אדמת הכולל היהודי הוצע להקים גן לרווחת החולים והתושבים .ביוני 1890התקבל רישיון הבנייה,
ושנה אחר כך אומצה תכנית הבנייה של האדריכל הפריזאי אמיל אולמן (.)Uhlmann
בניית בית החולים התעכבה ,כמו התמיכה בקהילת צפת ,בגלל חשדותיהם של רוטשילד ופקידיו
שהתנהלותה הכספית של הקהילה לוקה באי-סדרים .הם הטילו ספק ביכולתה לעמוד במימון הבניין
ובתחזוקתו השוטפת של בית חולים חדש .סירובו של הברון לתמוך בקהילה נבע גם מכעסו על רבני צפת,
שגילו התנגדות עזה להקמת בית ספר מודרני כפי שהציע ד"ר בלידן .זו ,כנראה ,הסיבה שהברון לא הגיע
לצפת בביקורו הראשון בארץ ישראל באביב ,1887אף שהיה בראש פינה ,נפגש שם עם ראשי הקהילה
בצפת ואף התעניין במצבו של החינוך היהודי לדור הצעיר בעיר188.
המחלוקת בין אדמונד דה רוטשילד לבין ראשי הקהילה בצפת נחשפת במכתב התנצלות ארוך שכתבו
אנשי צפת אל הברון "עדמונד ראטהשילד" בי"ד בסיוון תרמ"ז ( ,)1887שבועות מספר לאחר פגישתם.
במכתב הוזכרה הפגישה "בכפר גיא אוני הנקרא ראש פינה" .הם התנצלו בפני הברון רוטשילד על
"ההסכמה שהסכימו ואסרו איסור שלא לעשות בתי-ספר [של השכלה]" ,וטענו "כי אנחנו יושבי ארץ
אבותינו ,אין רצוננו ומגמת נפשנו כ"א [כי אם] ללמוד תורת ד' התמימה אשר רק בה כל חיי נפשינו ,ורק
ע"ז נתייסדה ישיבת ארה"ק לחזק דת אמונתינו ,ולא ללמד ספר ולשון כשדי אשר לא לאלוקים המה ולא
חלק לנו" 189.בתשובה לטענותיו על אי-סדרים כספיים פרסו ראשי הקהילה בפני רוטשילד את תהליך
והסדרי חלוקת הכספים ,בתקווה שיתמוך בהם כשם שתמך במושבות:
אדונינו העמיק שאלה מאתנו ,ודרש לדעת מקום מוצא פרנסת עניי כוללינו ,ובאיזה
אופן יתחלק הצדקה בינינו [ ]...הנה עכ"ז [על כן זה ברור] ברור תשובותינו ,כי המעות
תקופה ראשונה 45
