Page 47 - קרובים רחוקים
P. 47
‫העיר כמעט בחינם‪ .‬בנובמבר ‪ 1898‬עזב ד"ר מויאל את משרתו‪ ,‬ומנהלי החברה חתמו הסכם עם הרופא‬
‫הממשלתי ("רופא בית הפקידות") ד"ר נישאן גרוזייאן איפענדי‪ 183.‬בהמשך העסיקה החברה גם את ד"ר‬

‫צבי ברדש‪.‬‬
‫כל אותה עת המשיך ד"ר בלידן לתת טיפול רפואי בצפת‪ ,‬אך במידה מסוימת התעלמו ממנו מנהיגי‬
‫העיר ותושביה וחיפשו רופאים חדשים‪ .‬בשנת ‪ 1896‬התגלו קשיים בגיוס כספים עבור בתי הספר שניהל‬
‫הזוג בלידן‪ .‬ארגון כי"ח ("כל ישראל חברים")‪ ,‬שדרכו עברו הכספים‪ ,‬הפסיק את הזרמתם‪ .‬לא הועילו‬
‫התחינות של בני הזוג‪ ,‬שסיפרו כי המורים נוטשים את בתי הספר‪ ,‬ואף איום של ד"ר בלידן בהתאבדות לא‬
‫שינה את החלטת כי"ח‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬בסוף ‪ 1896‬הועברו בתי הספר הללו תמורת תשלום סמלי לבעלות‬

‫כי"ח‪ ,‬והוא דאג לתפעולם‪184.‬‬
‫בשנת ‪ 1901‬לערך עבר ד"ר בלידן לטבריה‪ .‬בכך הסתיימה תקופה סוערת של כ‪ 15-‬שנות פעילות‬
‫רפואית‪ ,‬חינוכית וציבורית של בני הזוג בלידן בצפת‪ 185.‬בכל תקופת עבודתו ייחס ד"ר בלידן חשיבות‬
‫רבה לפתיחת בית חולים מודרני בעיר שייתן מענה לאוכלוסייתה הגדלה והולכת‪ .‬הוא רתם לפרויקט את‬
‫קשריו‪ ,‬והיה מעורב בשכנוע הברון רוטשילד בחשיבות המפעל‪ .‬כן היה שותף לאיתור מקום מתאים לבית‬
‫החולים‪ 186.‬בסופו של דבר‪ ,‬בשנת ‪ ,1889‬החליט הברון רוטשילד לרכוש קרקע לבניית בית חולים‪ ,‬ופקידו‬

‫אליהו שייד הקצה לכך את הכסף‪.‬‬
‫הבעלות על המגרש הייתה משותפת לערבים וליהודים‪ .‬אמנם המחיר שהיהודים דרשו היה נמוך‬
‫יותר‪ ,‬אך הקרקע שלהם הייתה אדמת הקדש של הכוללים בצפת‪ ,‬ולכן חל איסור על מכירתה ועל בנייה‬
‫בתחומה‪ .‬בעצת פקיד הברון הוחלט לבנות את בית החולים על החלק שנרכש כדין מבעליו הערבים‪ ,‬ואילו‬
‫על אדמת הכולל היהודי הוצע להקים גן לרווחת החולים והתושבים‪ .‬ביוני ‪ 1890‬התקבל רישיון הבנייה‪,‬‬

‫ושנה אחר כך אומצה תכנית הבנייה של האדריכל הפריזאי אמיל אולמן (‪.)Uhlmann‬‬
‫בניית בית החולים התעכבה‪ ,‬כמו התמיכה בקהילת צפת‪ ,‬בגלל חשדותיהם של רוטשילד ופקידיו‬
‫שהתנהלותה הכספית של הקהילה לוקה באי‪-‬סדרים‪ .‬הם הטילו ספק ביכולתה לעמוד במימון הבניין‬
‫ובתחזוקתו השוטפת של בית חולים חדש‪ .‬סירובו של הברון לתמוך בקהילה נבע גם מכעסו על רבני צפת‪,‬‬
‫שגילו התנגדות עזה להקמת בית ספר מודרני כפי שהציע ד"ר בלידן‪ .‬זו‪ ,‬כנראה‪ ,‬הסיבה שהברון לא הגיע‬
‫לצפת בביקורו הראשון בארץ ישראל באביב ‪ ,1887‬אף שהיה בראש פינה‪ ,‬נפגש שם עם ראשי הקהילה‬

‫בצפת ואף התעניין במצבו של החינוך היהודי לדור הצעיר בעיר‪188.‬‬
‫המחלוקת בין אדמונד דה רוטשילד לבין ראשי הקהילה בצפת נחשפת במכתב התנצלות ארוך שכתבו‬
‫אנשי צפת אל הברון "עדמונד ראטהשילד" בי"ד בסיוון תרמ"ז (‪ ,)1887‬שבועות מספר לאחר פגישתם‪.‬‬
‫במכתב הוזכרה הפגישה "בכפר גיא אוני הנקרא ראש פינה"‪ .‬הם התנצלו בפני הברון רוטשילד על‬
‫"ההסכמה שהסכימו ואסרו איסור שלא לעשות בתי‪-‬ספר [של השכלה]"‪ ,‬וטענו "כי אנחנו יושבי ארץ‬
‫אבותינו‪ ,‬אין רצוננו ומגמת נפשנו כ"א [כי אם] ללמוד תורת ד' התמימה אשר רק בה כל חיי נפשינו‪ ,‬ורק‬
‫ע"ז נתייסדה ישיבת ארה"ק לחזק דת אמונתינו‪ ,‬ולא ללמד ספר ולשון כשדי אשר לא לאלוקים המה ולא‬
‫חלק לנו"‪ 189.‬בתשובה לטענותיו על אי‪-‬סדרים כספיים פרסו ראשי הקהילה בפני רוטשילד את תהליך‬

‫והסדרי חלוקת הכספים‪ ,‬בתקווה שיתמוך בהם כשם שתמך במושבות‪:‬‬

‫אדונינו העמיק שאלה מאתנו‪ ,‬ודרש לדעת מקום מוצא פרנסת עניי כוללינו‪ ,‬ובאיזה‬
‫אופן יתחלק הצדקה בינינו [‪ ]...‬הנה עכ"ז [על כן זה ברור] ברור תשובותינו‪ ,‬כי המעות‬

‫תקופה ראשונה ‪45‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52