Page 41 - קרובים רחוקים
P. 41
ורעייתו ,בעזרת תורמים נוספים ,קנו חלקת אדמה בשטח בית החולים שבנה בעבר מרדכי סגל ,והקימו
מבנה לבית החולים .הם קראו למוסד על שם בתם ראדיל ,שנפטרה באותה שנה .כגורל היוזמות הקודמות
כך "היה גם גורל הבית הזה ,שלא נסדר ונערך כראוי ,ומפני סיבות או מסובבים שונים נהפך גם הוא
'הקדש' ,אשר גם כל בריא הנכנס בו יצא חולה"129.
הסיבות העיקריות לכישלון כל היוזמות נבע מהיעדרו של רופא "מובהק" במתקנים אלו ,ומאי-סדרים
בניהולם הכספי שהגיעו לכדי שחיתות .כמה מן החדרים הושכרו למגורים ולא שימשו לאשפוז ,ומרבית
הכספים שיועדו למימון טיפולים בעניי העיר לא הגיעו ליעדם 130.גם בכספי ירושה שהותיר טולשינסקי
כדי שישמשו להפעלתו ולתחזוקתו של בית החולים שבנה נעשה שימוש לא ראוי .התוצאה הייתה
שהמבנה הוזנח אחרי שנים מעטות .על מצבו של בית החולים טולשינסקי כתב אברהם יעקב סלוצקי
בעיתון המליץ:
בית החולים האחד הנבנה בעזרת המנוח ר"א טולטשינסקי מאדסא אך בשם בית
חולים יכונה ,ובאמת הנהו בית אוסף בטלנים המבלים שם את עתותיהם בשיחה
בטלה ,ועניים החוזרים על הפתחים ,חלאה וזוהמה ,רפש וטיט ימלאו את הבית ועי"ז
סביבות הבית האויר מלא אדים רעים ומזיקים עד כי לא נעם לעבור לפני הרחוב
שלפני הבית ההוא131.
רשמיו של יחיאל מיכל פינס בשנת 1885היו דומים:
על מה ולמה בית החולים המפואר של טולטשינסקי עזוב ונטוש וחדריו מושכרים
או שאולים לדירה למי שירצה ויד כל ממשמשות בו אך לא יד עניים? ]...[ 132הן כבר
תארנו מעט תהלוכת בית החולים אשר לטולטשינסקי ,ויש עוד בית חולים לכולל
אוסטריה ,ולא טוב הוא מן הראשון .גם הוא בניין יפה להלל ויש בו חדרים נאים
וטובים אבל הם נתונים לדירה בחינם או בשכר ואך שניים שלושה חדרים הוקצעו
לחולים בבתי חולים האלה אשר יכנסו שמה לא יזכו עוד לצאת מהם ,כי כאסורים
בבתי כלאים מתגוללים על בלויי סחבות ואין רופא מבקרם ,ואין סועדם על ערשם
ואין נותן לתוך פיהם מעט מים חמים133.
עדות נוספת למצבו של בית החולים נתן רופא המיסיון הסקוטי ד"ר טורנס .הוא ביקר בבית החולים בשנת
1884במסגרת משלחת של המיסיון .חברי המשלחת הזדעזעו קשות מהמראות שנתגלו לעיניהם ,וד"ר
טורנס הביע שאט נפש ממצבו של בית החולים ,אשר "היה מלא בגולים זקנים ומרופטים ממדינות רבות
שבאו לשם כדי למות" 134.אפשר לסכם את מצבו של בית החולים במשפט שכתב אליהו שוויד ,מנהל
מושבות הברון" :מתחלחל אני למחשבה על העלול להתרחש אם לרוע המזל תפרוץ מגפה בקהל הזה"135.
בשנת 1887ביקר בצפת צבי פרנקל ,חתנו של טולשינסקי .פרנקל ,שנמנה עם יוזמי הקמתו של בית
החולים ,קיבל מן המשפחה הרשאה לבדוק את מצב המוסד ולחדש את פעילותו ,לצורך זה קיבל גם
תקציב בסך 1,300רובל כסף .תושבי העיר קיוו שבביקורו יתרשם ממצב הבית ויפעל לחידושו ולשיפורו.
פרנקל התאכסן בביתו של מי שכינה את עצמו ד"ר דומ"ץ (דיין ומורה צדק) .זה האחרון היה מראשי
הקהילה האשכנזית בצפת ,ולא היה מעוניין בהתערבותו של פרנקל .זאת משום שהוא ,דומ"ץ שהיה נטול
תקופה ראשונה 39
מבנה לבית החולים .הם קראו למוסד על שם בתם ראדיל ,שנפטרה באותה שנה .כגורל היוזמות הקודמות
כך "היה גם גורל הבית הזה ,שלא נסדר ונערך כראוי ,ומפני סיבות או מסובבים שונים נהפך גם הוא
'הקדש' ,אשר גם כל בריא הנכנס בו יצא חולה"129.
הסיבות העיקריות לכישלון כל היוזמות נבע מהיעדרו של רופא "מובהק" במתקנים אלו ,ומאי-סדרים
בניהולם הכספי שהגיעו לכדי שחיתות .כמה מן החדרים הושכרו למגורים ולא שימשו לאשפוז ,ומרבית
הכספים שיועדו למימון טיפולים בעניי העיר לא הגיעו ליעדם 130.גם בכספי ירושה שהותיר טולשינסקי
כדי שישמשו להפעלתו ולתחזוקתו של בית החולים שבנה נעשה שימוש לא ראוי .התוצאה הייתה
שהמבנה הוזנח אחרי שנים מעטות .על מצבו של בית החולים טולשינסקי כתב אברהם יעקב סלוצקי
בעיתון המליץ:
בית החולים האחד הנבנה בעזרת המנוח ר"א טולטשינסקי מאדסא אך בשם בית
חולים יכונה ,ובאמת הנהו בית אוסף בטלנים המבלים שם את עתותיהם בשיחה
בטלה ,ועניים החוזרים על הפתחים ,חלאה וזוהמה ,רפש וטיט ימלאו את הבית ועי"ז
סביבות הבית האויר מלא אדים רעים ומזיקים עד כי לא נעם לעבור לפני הרחוב
שלפני הבית ההוא131.
רשמיו של יחיאל מיכל פינס בשנת 1885היו דומים:
על מה ולמה בית החולים המפואר של טולטשינסקי עזוב ונטוש וחדריו מושכרים
או שאולים לדירה למי שירצה ויד כל ממשמשות בו אך לא יד עניים? ]...[ 132הן כבר
תארנו מעט תהלוכת בית החולים אשר לטולטשינסקי ,ויש עוד בית חולים לכולל
אוסטריה ,ולא טוב הוא מן הראשון .גם הוא בניין יפה להלל ויש בו חדרים נאים
וטובים אבל הם נתונים לדירה בחינם או בשכר ואך שניים שלושה חדרים הוקצעו
לחולים בבתי חולים האלה אשר יכנסו שמה לא יזכו עוד לצאת מהם ,כי כאסורים
בבתי כלאים מתגוללים על בלויי סחבות ואין רופא מבקרם ,ואין סועדם על ערשם
ואין נותן לתוך פיהם מעט מים חמים133.
עדות נוספת למצבו של בית החולים נתן רופא המיסיון הסקוטי ד"ר טורנס .הוא ביקר בבית החולים בשנת
1884במסגרת משלחת של המיסיון .חברי המשלחת הזדעזעו קשות מהמראות שנתגלו לעיניהם ,וד"ר
טורנס הביע שאט נפש ממצבו של בית החולים ,אשר "היה מלא בגולים זקנים ומרופטים ממדינות רבות
שבאו לשם כדי למות" 134.אפשר לסכם את מצבו של בית החולים במשפט שכתב אליהו שוויד ,מנהל
מושבות הברון" :מתחלחל אני למחשבה על העלול להתרחש אם לרוע המזל תפרוץ מגפה בקהל הזה"135.
בשנת 1887ביקר בצפת צבי פרנקל ,חתנו של טולשינסקי .פרנקל ,שנמנה עם יוזמי הקמתו של בית
החולים ,קיבל מן המשפחה הרשאה לבדוק את מצב המוסד ולחדש את פעילותו ,לצורך זה קיבל גם
תקציב בסך 1,300רובל כסף .תושבי העיר קיוו שבביקורו יתרשם ממצב הבית ויפעל לחידושו ולשיפורו.
פרנקל התאכסן בביתו של מי שכינה את עצמו ד"ר דומ"ץ (דיין ומורה צדק) .זה האחרון היה מראשי
הקהילה האשכנזית בצפת ,ולא היה מעוניין בהתערבותו של פרנקל .זאת משום שהוא ,דומ"ץ שהיה נטול
תקופה ראשונה 39
