Page 45 - קרובים רחוקים
P. 45
‫עם זאת‪ ,‬ד"ר בלידן זכה לאהדה ולאמון בקרב אוכלוסיות וגורמים אחרים בצפת ובגליל‪ .‬חלק מתושבי‬
‫העיר‪ ,‬בייחוד חברי הקהילה הספרדית‪ ,‬העריכו והוקירו את עבודתו‪ 167.‬אברהם יעקב סלוצקי אף הציע‬
‫למנותו למנהל בית החולים טולשינסקי‪" :‬על הד"ר ה' בלידען יוכלו להשען שעשה וגם יכול לעשות את‬
‫הכל יפה בעיתו ולהביא בפעולתו ברכה וחיים לאלפי עניי העיר‪ ,‬גם הד"ר הנכבד אשר בעיניו יראה ענות‬
‫אחיו היושבים לפני ה' בארץ הקדש‪ ,‬יקבל עליו את הפקודה הזאת וייעשה את הבית דרוש למטרתו"‪168.‬‬
‫כמותם‪ ,‬רוב תושבי הגליל העריכו את מקצועיותו‪ ,‬וכמוהם גם השלטונות הטורקיים ומושל מחוז עכו‪.‬‬
‫ד"ר בלידן היה מקורב לאדמיניסטרציה של הברון‪ ,‬קיים קשרי ידידות עם אליהו שייד‪ ,‬פקיד הברון ומנהל‬

‫המושבות‪ ,‬ובשנת ‪ 1888‬אף השיא את בתו ליעקב בן שמול‪ ,‬מנהל המושבה ראש פינה‪169.‬‬
‫בני הזוג בלידן שמרו על קשרים טובים מאוד עם תורמים ונדיבים בלונדון‪ ,‬בפריז ואף בארצות הברית‪.‬‬
‫ד"ר בלידן נהנה מהערכה‪ ,‬מאמון רב ומאוזן קשבת בקרב ראשי הקהילה ותורמים יהודים בצרפת ובלונדון‪.‬‬
‫כאשר גילה מר סעבאג‪ ,‬הממונה על עיזבונו של משה מונטפיורי‪ ,‬שהכספים שמעבירה הקרן לצפת אינם‬
‫מחולקים לעניים כמצוותה‪ ,‬הורה שד"ר בלידן יאשר את רשימת הזכאים לתמיכה‪ .‬הוכחה נוספת לאמינותו‬
‫של ד"ר בלידן היא מינויו לרואה החשבונות על ידי חברי ועד הקרן "סומך נופלים" ‪ -‬קרן שייסד הברון‬
‫רוטשילד לחלוקה לעניים תושבי צפת‪ .‬חברי הוועד האלו היו אנשי ציבור שלא נהנו מכספי החלוקה‪,‬‬

‫וביצעו את תפקידם בהתנדבות מלאה‪170.‬‬
‫על אף ההתנכלות המתמשכת המשיך ד"ר בלידן בפעילותו הרפואית והקהילתית בצפת‪ .‬על‬
‫מעורבותם של הזוג בלידן בעיר יכולים להעיד מאמציהם ונחישותם לפעול לשחרר מהכלא הטורקי עשר‬
‫משפחות שזה עתה הגיעו לצפת‪ .‬ראשי העיר הלשינו בפני המוכתר על כך שמשפחות אלו לא שילמו‬
‫את המס לשלטונות‪ .‬הזוג בלידן לא שקט והפעיל את כל קשריו בקרב השלטונות העות'מאניים בעכו עד‬

‫שהמשפחות שוחררו‪171.‬‬
‫כשההתקפות האישיות עליו גברו החליט בלידן‪ ,‬בצעד לא שגרתי‪ ,‬לענות למקטרגים ולמעלילים‬
‫עליו‪ .‬בשני מכתבים למערכת עיתון הצבי‪ ,‬בינואר ובאפריל ‪ ,1887‬פירט את הגורמים לשינוי בהתנהגות‬
‫ולעוינות של ראשי הקהילה כלפיו‪ ,‬וטען כי מקור השינוי בכך שהתחיל לקבל תרופות היישר מהברון‬
‫רוטשילד‪ ,‬וחילקן לעניי העיר‪" .‬עד אתמול הייתי כמלאך אלהים בעיניהם‪ ,‬ובין לילה חפצים הם לגרשני‬
‫כלה!" הוא הרחיב ופירט שאין לו כל הוראה לחלק תרופות בחינם; מדיניותו היא שהעניים יקבלו תרופות‬
‫בחינם או במחיר סמלי ובעלי הבתים או "הבינוניים" ישלמו‪ ,‬משום שאין לו דרך אחרת לממן את הוצאותיו‬

‫ואת שכרו‪ ,‬שבעבר התקבל מלונדון‪172.‬‬
‫בשנת ‪ 1886‬גייס כולל אוסטריה‪ ,‬אחד מהכוללים שיצא נגד פעילותו של ד"ר בלידן‪ ,‬את ד"ר צבי ברדש‬
‫הבן‪ ,‬שסיים את לימודיו בווינה‪ ,‬לשמש כרופא קבוע‪ .‬הפעם‪ ,‬שלא כמו בעבר‪ ,‬הצטרפו כוללים נוספים להסכם‪,‬‬
‫וזאת בשל חששם שחברי קהילתם יפנו במצוקתם לעזרת המיסיון או לד"ר בלידן‪ .‬הדעות על מקצועיותו‬
‫של ד"ר ברדש היו חלוקות‪ :‬המגיד הגדיר אותו "אשר רק שם רופא לו"‪" 173,‬ועוד שהיה מותר לו לבקר את‬
‫החולים‪ ,‬זה דרכו‪ ,‬ליתן איזה מיני עשבים ובשמים הנמצאים במרקחת סגולות הנשים הזקנות"‪ 174.‬למרות‬

‫תדמיתו טיפל ד"ר ברדש בהצלחה רבה בחולים רבים בעת המגפה שפרצה בעיר בשנת ‪.1897‬‬
‫בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה ה‪ 19-‬פרצו בצפת כמה וכמה מגפות‪ .‬מגפה‬
‫קטלנית של מחלת האסכרה פשטה בעיר (מגפה קודמת פרצה ב‪" ,)1872-‬עברה על כל בתי צפת" והביאה‬
‫למותם של מאות ילדים ונערים‪ .‬רופאי העיר התקשו למצוא תרופה למחלה והיו אובדי עצות‪ .‬המומר‬
‫היהודי ד"ר פרנקל‪ ,‬לשעבר רופא המיסיון‪ ,‬שעבד באותה תקופה כרופא פרטי והיה בעל בית מרקחת‪,‬‬
‫הצליח לשכנע את השלטונות לסגור את כל בתי המרקחת בעיר שלא היה להם רישיון ‪ -‬מלבד את בית‬

‫תקופה ראשונה ‪43‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50