Page 42 - קרובים רחוקים
P. 42
כל הכשרה רשמית רפואית ,מינה את עצמו לרופא ולמנהל בית החולים על שם טולשינסקי ובפועל היה
אחראי למצבו הירוד .ואכן פרנקל לא עשה דבר בעניין ,והמצב בבית החולים נשאר כשהיה136.
לעזרת היישוב היהודי בצפת נרתמה "חברת שלוחי קהילות ישראל יושבי בריטניה" .החברה פרסמה
באמצע שנות השבעים מודעה בעיתונות וביקשה מועמדים למשרת הרופא בצפת:
יבוקש רופא חולים
להעיר הקדושה "צפת" תובב"א
רופא יהודי נאמן לדתו ואלוהיו וחרד לחוקי התורה (ארטהדאקס) אשר נפשו נכספה
למצוא מנוח לו באחת ערי הקדם ימצא עתה שעה מוכשרת למלא חפצו [ ]...לעזר
הוצאותיו תתן לו החברה" ,שלוחי קהילות ישראל יושבי בריטניא" בלאנדאן,
חמישים לירה סטרלינג בכל שנה משך שתי השנים הראשונות ,ועליו לרפאות את
עניי בני ישראל היושבים בהעיר הקדושה ההיא137.
למודעה נענו רבים 138.לתפקיד נבחר ד"ר שמעיה סלינגר ,יהודי דתי מהעיר מונפלייה שבצרפת ,שהתאים
לדרישות .הוא הגיע לעיר צפת בט"ו בשבט של שנת .1876הרופא זכה לתשבחות מצד הקהילה ,כפי
שכתב אלעזר רוקח בעיתון חבצלת:
הרופא המומחה והמובהק [ ]...איש מצוין בשערי "הרפואות" ואשר חכמי בית המדרש
בעיר פאריז המהוללה ,נתנו מהודם עליו ויעטרהו בפאר כבוד "דאקטאר" ובלעדי
ידיעתו הרבה בחוכמת הרפואה ,רפואת הגוף הנהו מעוטר במדות שמנו חכמים
ברופא נפש ,טוב לב ,ומעורב בין הבריות ,מפיק לרעב נפשו ונפש נענה וידוע חולי
ישביע בצוף אמרותיו משיבי נפש139.
אך "הרופא המובהק" ד"ר סלינגר לא החזיק זמן רב מעמד במשרתו .מנהיגי צפת ורופאי האליל התנכלו
לו ,והוא נחשף לאלימות קשה; פעם אחת איימו עליו ברובה בביתו ,ובפעם אחרת צר על ביתו המון זועם.
לא נותרה לו בררה אלא לעזוב את צפת בקיץ ,1877פחות משנה וחצי לאחר שהגיע לעיר 140.גורל דומה
היה גם לד"ר "גרפינקל המומחא" 141.מאיר טובנהויז ,מראשי המתנגדים למיסיון ,מנהיג משכיל וכריזמטי
שהיה מתון ,ליברל ומתקדם בדעותיו 142,טען שרופאים אלה גורשו כי היו ,במושגיהם של תושבי צפת,
"אפיקורסים גמורים" עד כדי כך ,התריס ,שהיו מוכנים "לסבול את כל מעשי המסיתים ,ועוד לפתוח
לפניהם הפתח של קדשי ישראל"143.
ניסיון נוסף לגיוס רופא נכשל אף הוא .בערך באותה תקופה פנה כולל אוסטריה אל ד"ר ברדש האב
וניסה לשכנעו לבוא לצפת .ד"ר ברדש התנה את הגעתו בהסכמה של כל הכוללים ובמימון משותף של
העסקתו .כולל אוסטריה לא הצליח להגיע להסכמה עם הכוללים האחרים ,וד"ר ברדש לא הגיע לצפת144.
תחילת פעילותם הרפואית של המיסיונים בצפת (האנגלי ,הסקוטי וההולנדי) באמצע שנות השמונים
של המאה ה 19-הביאה עמה שינוי בגישה ,בציפיות ובדפוסי הביקוש של התושבים היהודים לשירותי
רפואה .המיסיון סיפק שירותי רפואה של רופאים מוסמכים ,ברמה מקצועית גבוהה .הרופאים קיבלו
חולים בקליניקה וערכו ביקורי בית ,וכל הטיפולים והתרופות מומנו על ידי המיסיון או ניתנו בתשלום
סמלי .שירותים אלו תאמו את הביקוש והצרכים של התושבים העניים בעיר .האפשרות של ראשי הקהילה
להציב חלופה לרמה ,למחיר ולזמינות של שירותים אלו הייתה מצומצמת מאוד עד בלתי אפשרית145.
40רחוקים קרובים
אחראי למצבו הירוד .ואכן פרנקל לא עשה דבר בעניין ,והמצב בבית החולים נשאר כשהיה136.
לעזרת היישוב היהודי בצפת נרתמה "חברת שלוחי קהילות ישראל יושבי בריטניה" .החברה פרסמה
באמצע שנות השבעים מודעה בעיתונות וביקשה מועמדים למשרת הרופא בצפת:
יבוקש רופא חולים
להעיר הקדושה "צפת" תובב"א
רופא יהודי נאמן לדתו ואלוהיו וחרד לחוקי התורה (ארטהדאקס) אשר נפשו נכספה
למצוא מנוח לו באחת ערי הקדם ימצא עתה שעה מוכשרת למלא חפצו [ ]...לעזר
הוצאותיו תתן לו החברה" ,שלוחי קהילות ישראל יושבי בריטניא" בלאנדאן,
חמישים לירה סטרלינג בכל שנה משך שתי השנים הראשונות ,ועליו לרפאות את
עניי בני ישראל היושבים בהעיר הקדושה ההיא137.
למודעה נענו רבים 138.לתפקיד נבחר ד"ר שמעיה סלינגר ,יהודי דתי מהעיר מונפלייה שבצרפת ,שהתאים
לדרישות .הוא הגיע לעיר צפת בט"ו בשבט של שנת .1876הרופא זכה לתשבחות מצד הקהילה ,כפי
שכתב אלעזר רוקח בעיתון חבצלת:
הרופא המומחה והמובהק [ ]...איש מצוין בשערי "הרפואות" ואשר חכמי בית המדרש
בעיר פאריז המהוללה ,נתנו מהודם עליו ויעטרהו בפאר כבוד "דאקטאר" ובלעדי
ידיעתו הרבה בחוכמת הרפואה ,רפואת הגוף הנהו מעוטר במדות שמנו חכמים
ברופא נפש ,טוב לב ,ומעורב בין הבריות ,מפיק לרעב נפשו ונפש נענה וידוע חולי
ישביע בצוף אמרותיו משיבי נפש139.
אך "הרופא המובהק" ד"ר סלינגר לא החזיק זמן רב מעמד במשרתו .מנהיגי צפת ורופאי האליל התנכלו
לו ,והוא נחשף לאלימות קשה; פעם אחת איימו עליו ברובה בביתו ,ובפעם אחרת צר על ביתו המון זועם.
לא נותרה לו בררה אלא לעזוב את צפת בקיץ ,1877פחות משנה וחצי לאחר שהגיע לעיר 140.גורל דומה
היה גם לד"ר "גרפינקל המומחא" 141.מאיר טובנהויז ,מראשי המתנגדים למיסיון ,מנהיג משכיל וכריזמטי
שהיה מתון ,ליברל ומתקדם בדעותיו 142,טען שרופאים אלה גורשו כי היו ,במושגיהם של תושבי צפת,
"אפיקורסים גמורים" עד כדי כך ,התריס ,שהיו מוכנים "לסבול את כל מעשי המסיתים ,ועוד לפתוח
לפניהם הפתח של קדשי ישראל"143.
ניסיון נוסף לגיוס רופא נכשל אף הוא .בערך באותה תקופה פנה כולל אוסטריה אל ד"ר ברדש האב
וניסה לשכנעו לבוא לצפת .ד"ר ברדש התנה את הגעתו בהסכמה של כל הכוללים ובמימון משותף של
העסקתו .כולל אוסטריה לא הצליח להגיע להסכמה עם הכוללים האחרים ,וד"ר ברדש לא הגיע לצפת144.
תחילת פעילותם הרפואית של המיסיונים בצפת (האנגלי ,הסקוטי וההולנדי) באמצע שנות השמונים
של המאה ה 19-הביאה עמה שינוי בגישה ,בציפיות ובדפוסי הביקוש של התושבים היהודים לשירותי
רפואה .המיסיון סיפק שירותי רפואה של רופאים מוסמכים ,ברמה מקצועית גבוהה .הרופאים קיבלו
חולים בקליניקה וערכו ביקורי בית ,וכל הטיפולים והתרופות מומנו על ידי המיסיון או ניתנו בתשלום
סמלי .שירותים אלו תאמו את הביקוש והצרכים של התושבים העניים בעיר .האפשרות של ראשי הקהילה
להציב חלופה לרמה ,למחיר ולזמינות של שירותים אלו הייתה מצומצמת מאוד עד בלתי אפשרית145.
40רחוקים קרובים
