Page 54 - קרובים רחוקים
P. 54
‫‪ 41‬ליסט‪ ,‬המרת דת וקונפליקט‪ ,‬עמ' ‪.51-29‬‬
‫‪ 42‬לנג‪" ,‬המאבק במיסיון"‪.‬‬

‫‪ 43‬ליסט‪ ,‬המרת דת וקונפליקט‪.‬‬
‫‪ 44‬יצחקי‪-‬הראל‪" ,‬המיסיון הסקוטי"; מרטן‪ ,‬המיסיון הסקוטי בפלסטינה‪.‬‬

‫‪ 45‬לוי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬
‫‪" 46‬האגודה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" היא ארגון מיסיונרי שהוקם בלונדון ב‪ 15-‬בפברואר ‪ 1809‬ושם לו למטרה לשכנע את היהודים להמיר את‬
‫דתם לנצרות הפרוטסטנטית‪ .‬שליחי הארגון נשאו דרשות והפיצו פרסומים בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם‪ ,‬ובארץ ישראל פעלו באמצעות הקמת מוסדות‬
‫חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה לקהילה היהודית‪ .‬הארגון פעל רבות בעיקר בירושלים‪ ,‬אך גם בצפת‪ ,‬בחברון‪ ,‬ביפו‪ ,‬בחיפה ובטבריה‪ .‬הארגון מוכר גם בשם‬
‫‪ Church's Ministry among Jewish People – CMJ‬ופעיל גם כיום‪ .‬מרכז מושבו בלונדון ויש לו סניפים ברחבי העולם‪ .‬על האגודה ועל פעילותה בארץ‬
‫ישראל ראו בהרחבה פרי‪ ,‬המיסיון הבריטי; הנ"ל‪ ,‬נשיאים ורוח; גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית; קרומבי‪" ,‬בן ציון פרידמן"; הנ"ל‪ ,‬מאהבת ציון‪.‬‬
‫‪ 47‬מיכאל סולומון (שלמה) אלכסנדר (‪ 1‬במאי ‪ 23 -1799‬בנובמבר ‪ )1845‬היה יהודי מומר אשר כיהן כבישוף הפרוטסטנטי הראשון של ירושלים‪ .‬הוא נולד‬
‫בגרמניה‪ ,‬בשונלנקה (‪ )Schunlanke‬שבדוכסות פוזן‪ ,‬כבנו של רב‪ .‬היגר לאנגליה‪ ,‬התפרנס מהוראת מקצועות היהדות והיה מועמד לרבנות‪ .‬בשנת ‪1823‬‬
‫התמנה לחזן ולשוחט בעיר נוריץ'‪ ,‬שם התוודע לנצרות ונוצר קשר בינו לבין ארגון מיסיונרי‪ .‬ביוני ‪ 1825‬הוטבל והמיר את דתו לנצרות‪ .‬שימש כפרופסור‬
‫לעברית ולספרות רבנית‪ .‬בדצמבר ‪ 1841‬הוסמך לבישוף ויצא לירושלים במטרה לייסד בה בישופות פרוטסטנטית‪ .‬היה מקובל מאוד על "האגודה הלונדונית"‬

‫ופעל רבות להפצת הנצרות בקרב היהודים ולהקמת מוסדות פרוטסטנטיים בארץ ישראל‪ .‬ליסט‪ ,‬המרת דת וקונפליקט‪.‬‬
‫‪ 48‬לנג‪" ,‬המאבק במיסיון"‪.‬‬

‫‪ 49‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬
‫‪ 50‬פרי‪" ,‬לקורות בית החולים"; הנ"ל‪" ,‬פעילות המיסיון"; קרומבי‪" ,‬בן ציון פרידמן"; הנ"ל‪ ,‬מאהבת ציון‪ ,‬עמ' ‪ ;62‬הנ"ל‪ ,‬מאתיים שנה‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬

‫‪ 51‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.249-248‬‬
‫‪ 52‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;250‬קרומבני‪" ,‬בן ציון פרידמן"‪.‬‬

‫‪ 53‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.380-379‬‬
‫‪ 54‬שם‪ ,‬עמ' ‪.456-455‬‬
‫‪ 55‬שם‪.‬‬

‫‪ 56‬טובנהויז‪ ,‬חולם ולוחם‪ ,‬עמ' ‪ .97-95‬במכתב לאליעזר בן יהודה שפורסם בעיתון הצבי כתב מאיר טובנהויז‪ ,‬אביו של המחבר‪ ,‬כי מיד עם הגיעו לצפת החל ד"ר‬
‫פרנקל לטפל בחולים‪ .‬הוא הודיע שהאגודה‪-‬המיסיון מעוניין לבנות בית חולים ובית רפואות‪ ,‬וכי את העבודה יקבלו יהודים עניים ונערים עזובים‪ .‬יהודים‬
‫אחדים הביעו את רצונם ללכת עם המיסיון בתקווה להרוויח כסף‪ ,‬והם הוחרמו על ידי ראשי הקהילה היהודית‪ .‬האגודה הגישה תלונה לקונסול האוסטרי‪ ,‬שגם‬
‫היא וגם הקהילה היו תחת חסותו‪ .‬המחרימים הועמדו למשפט ונדרשו לבטל את החרם‪ .‬ד"ר פרנקל היה יעיל בעבודתו‪ .‬הוא פעל כרופא וכדרשן‪ ,‬וחשף את‬
‫מטרות המיסיון ("ויראה את חפץ המסיתים גלוי לכל")‪ .‬אוצ'רט לא היה מרוצה מהתנהגותו‪ .‬הוא התלונן עליו בפני ראשי האגודה בירושלים ובלונדון‪ ,‬ואלה‬
‫הורו לקונסול האוסטרי לגרשו מהעיר‪ .‬פרנקל התחנן בפניהם להישאר‪ ,‬ובסופו של דבר עזב את המיסיון אך נשאר בעיר כרופא פרטי (ראו חבצלת‪ 6 ,‬בדצמבר‬

‫‪ ,1989‬עמ' ‪ .)4‬בהמשך השתלב במערכת הרפואית היהודית בצפת‪.‬‬
‫‪ 57‬רוגל‪" ,‬עוד על ראשית הרפואה"‪ ,‬עמ' ‪ ,180-179‬הערה ‪.9‬‬
‫‪ 58‬הצבי‪ ,‬גיליון ‪ ,3‬ו' בחשוון תרמ"ו‪.‬‬
‫‪ 59‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.456-455‬‬
‫‪ 60‬שם‪.‬‬
‫‪ 61‬אצל רוגל‪" ,‬עוד על ראשית הרפואה"‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬
‫‪ 62‬שם‪.‬‬
‫‪ 63‬הצבי‪ 28 ,‬במאי ‪.1886‬‬
‫‪ 64‬חבצלת‪ 16 ,‬בינואר ‪.1899‬‬
‫‪ 65‬שם‪.‬‬
‫‪ 66‬רוגל‪" ,‬עוד על ראשית הרפואה"‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬
‫‪ 67‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 182‬הערה ‪.23‬‬

‫‪ 68‬בן‪-‬ציון פרידמן נולד ברוסיה בשנת ‪ ,1852‬הגיע לצפת כילד ובגיל צעיר הוסמך לרבנות‪ .‬הוא הושפע מאוד מאנשי "האגודה הלונדונית" שפעלו בצפת‪ ,‬והצטרף‬
‫למרכז המיסיונרי שלהם בירושלים‪ .‬בדצמבר ‪ 1878‬הוטבל באנגליה לנצרות וב‪ 1882-‬חזר לארץ ופעל בירושלים ובקרב המהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה‪.‬‬
‫ב‪ 1887-‬חזר לצפת כדי לכהן בה כראש המיסיון‪ .‬למרות הקשיים וההתנגדות של רבני צפת השכיל פרידמן להפוך את המיסיון בעיר לגורם מרכזי שהשאיר‬
‫את חותמו בגליל בכלל ובצפת בפרט‪ .‬במלחמת העולם הראשונה סירב להתפנות מהעיר וניצל לשם כך את נתינותו הרוסית‪ .‬פרידמן חלה בטיפוס הבהרות‬
‫ונפטר בצפת ב‪ 1-‬בינואר ‪ .1916‬הוא נקבר בחצר בית המיסיון‪ ,‬ולאחר מלחמת העצמאות הועבר קברו עם קברים אחרים אל פארק עמק התכלת‪ .‬פרי‪ ,‬נשיאים‬

‫ורוח; הנ"ל‪" ,‬לקורות בית החולים"‪ .‬למאמרים המוקדשים לדמותו ולפועלו של פרידמן ראו נראל‪" ,‬מיסיון ומשיחות"; קרומבי‪" ,‬בן ציון פרידמן"‪.‬‬
‫‪ 69‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.456-455‬‬

‫‪ 70‬פרי‪" ,‬לקורות בית החולים"; הנ"ל‪ ,‬נשיאים ורוח; הנ"ל‪" ,‬פעילות המיסיון"; גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪ ;457 ,399‬קרומבי‪" ,‬בן ציון‬
‫פרידמן"; כתב העת של האגודה‪ ,‬כרך ‪ ,3‬דצמבר ‪ ,1887‬עמ' ‪ .200‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.457 ,399‬‬
‫‪ 71‬בודליאנה‪ ,‬ארכיון ‪ ,Dep. CMJ C. 32, General Committee Minutes, 1897-1893‬החלטה ‪ 1038‬מ‪ 26-‬ביולי ‪.1895‬‬
‫‪ 72‬כתב העת של האגודה‪ ,‬כרך ‪ ,3‬דצמבר ‪ ,1887‬עמ' ‪.201‬‬
‫‪ 73‬שם‪ ,‬עמ' ‪.200‬‬
‫‪ 74‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.459‬‬
‫‪ 75‬המגיד‪ 9 ,‬בינואר ‪.1890‬‬
‫‪ 76‬קרומבי‪" ,‬בן ציון פרידמן"‪.‬‬
‫‪ 77‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.553‬‬
‫‪ 78‬בודליאנה‪ ,‬ארכיון ‪ ,Dep. CMJ, C. 32, General Committee Minutes, 1897-1893‬החלטה ‪ 120‬מ‪ 6-‬באוקטובר ‪.1893‬‬
‫‪ 79‬סטוקס‪" ,‬ד"ר אנדרסון ובית החולים של המיסיון"‪.‬‬
‫‪ 80‬חבצלת‪ 14 ,‬במרץ ‪.1895‬‬
‫‪ 81‬פרי ולב‪ ,‬הרפואה המודרנית‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫‪ 82‬גידני‪ ,‬ההיסטוריה של האגודה הלונדונית‪ ,‬עמ' ‪.554-553‬‬
‫‪ 83‬סטוקס‪" ,‬ד"ר אנדרסון ובית החולים של המיסיון"‪.‬‬
‫‪ 84‬כתב העת של האגודה‪ ,‬כרך ‪ ,12‬דצמבר ‪ ,1896‬עמ' ‪ ;93‬סטוקס‪ ,‬סיפורו של ד"ר אנדרסון‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬

‫‪ 52‬רחוקים קרובים‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59