Page 12 - 30 השנים הראשונות

‫השימור בראשית המפעל הציוני‬ ‫רעיון זה ניצב מול התפיסה שרווחה באותם ימים‬
‫‪ -‬עקירת פריטים בעלי ערך מאתרם ושילובם‬
‫העם היהודי פיתח את השימור כיסוד קיומי‪.‬‬ ‫בבנייה משנית או הצגתם במוזיאונים‪ .‬עיקרון נוסף‬
‫היהודים העבירו את תרבותם ומורשתם מדור לדור‬ ‫שקבע רסקין הוא שימור התהפוכות שחולל הזמן‪.‬‬
‫בהקשרים הרוחניים והסמליים‪ .‬הם הקפידו לספר‪,‬‬ ‫הוא קרא שלא להסיר את הפטינה ‪ -‬אותו רובד‬
‫ולשוב ולספר‪ ,‬על יציאת מצרים ומתן תורה‪ ,‬על נס‬ ‫של אבק ואורגניזמים הנספח אל האבנים ‪ -‬וטען‬
‫פורים ונס חנוכה‪ .‬את שפתם העתיקה שימרו על‬ ‫שחזותו של בניין אמורה לשקף את גילו‪ .‬ברוח זו‬
‫דקדוקיה כלשון של תפילה‪ ,‬עיון ולימוד‪ .‬התרבות‬ ‫שלל רסקין גם פעולות חיקוי או שחזור (‪.)resturo‬‬
‫העצומה והעשירה נשמרה בכלים ניידים‪ :‬ספרים‪,‬‬ ‫על המחויבות החברתית לשימור מבנים כתב רסקין‪:‬‬
‫פריטי קודש וחפצים שאצרו בתוכם משמעויות של‬
‫הארכיטקטורה של השימור צריכה להעניק למבנה המטופל מענה‬
‫סמל ותוכן‪.‬‬ ‫לקשיים שעבר במהלך חייו‪ .‬הארכיטקט מעניק לבית את החמלה‬
‫בהיעדר יציבות פיזית‪ ,‬והיות שעל פי רוב לא‬ ‫האנושית‪ ,‬שצריכה להיות גדולה וחזקה כמו החשכה האנושית‬
‫חשו שייכים לארץ מגוריהם‪ ,‬לא טיפחו היהודים‬ ‫שהסבה לבית נזק כה גדול‪ .‬בעזרת חמלה זו מעטיר האדריכל מעט‬
‫יחס מיוחד כלפי מבנים גשמיים‪ .‬אלה נחשבו זרים‪,‬‬
‫מנוכרים‪ ,‬וחותם הארעיות טבוע בהם‪ .‬לצד זאת‬ ‫מן הטוב הזה לאנושות‪1.‬‬
‫שימרו היהודים באדיקות‪ ,‬בכל המקומות והזמנים‪,‬‬
‫את הכמיהה לשוב לארץ אבותיהם ולכונן בה‬ ‫‪1‬‬
‫מחדש את ביתם‪ .‬דורות רבים לבשה הערגה לארץ‬
‫‪J. Ruskin, The seven lamps of architecture: The lamp of memory. 1897, p. 205. Retrived‬‬
‫ישראל אופי ערטילאי ובלתי ממומש‪.‬‬ ‫‪from HYPERLINK "https://archive.org/stream/1920sevenlampsof00ruskuoft # page/204/‬‬
‫בשלהי המאה ה‪ 19-‬התגבר זרם היהודים‬ ‫‪mode/2up/search/restoration‬‬

‫ארוכה הדרך לשימור ‪11‬‬