Page 116 - יום שישי הגדול

אינני יודע מה לענות‪ .‬עלי להודות שאיני מרגיש שום שמחה בלב‪ .‬יודע אני שצריכה להתפרץ עתה קריאה‬
‫גדולה‪ ,‬אך בלבי שוויון נפש‪ ,‬אדישות‪...‬‬

‫‪" -‬נפלא‪ ,‬קורא אני לבסוף ברוסית‪ ,‬בקול פתטי לכאורה‪ .‬ובלבי מנקרת המחשבה‪ :‬המדינה קמה‪ ,‬אך‬
‫אנחנו‪ ,‬אנחנו הולכים ליפול‪.‬‬

‫****‬

‫הירדנים דרשו מכחל לפתוח את הדלתות‪ .‬הוא עמד בסירובו‪ .‬הם איימו עליו לפוצץ את בניין הטורבינות‪ .‬בשעה‬
‫‪ 02:30‬הוא קיבל אישור מהמפקדה באשדות יעקב לפתוח את הדלתות‪ .‬בעמק הירדן ובטבריה הושלמו ההכנות לפלישה‬

‫והאזור חובר בקו חשמל לחיפה‪.‬‬
‫חיילים עיראקיים פרצו לבניין התחנה‪ .‬הם החזיקו ‪ 40‬מעובדי נהריים ולקחו אותם בשבי‪.‬‬

‫תשעה חודשים הם היו שם‪.‬‬
‫זאב כחל‪ ,‬סכרים בפרץ‪ ,‬הוצאת המתמיד ‪ ,1957‬עמודים ‪.98-81‬‬

‫‪ 114‬יום שישי הגדול‬