Page 126 - יום שישי הגדול
P. 126
גוריון ,לא הפגינו אופטימיות יתרה .מדבריהם עלה ,שבמקרה של פלישה ,היתרון הוא בבירור לצד צבאות
ערב .זאב שרף ,מזכיר מנהלת-העם ,כתב לימים ,ברמזו לפסימיות של השניים" :שניהם לא חסכו צבעים
גדושים" .סוקניק כמעט שהסכים לשביתת-נשק" :אם משמעותה היא להשיג את הנחוץ ,לקבל את החסר
ולעשות את אשר צריך לעשות ,הריהי רצויה"( .עדות שרף).
חברי מנהלת-העם היו נבוכים .מרדכי בנטוב כתב לימים בזיכרונותיו ,כי החלטה על ההכרזה פירושה
היה התקפת צבאות ערב" ,ולרובנו לא היה כל-כך ברור שננצח ,ואילו היינו נכשלים ,אנחנו ,חברי
הממשלה ,היינו הראשונים שהערבים היו תולים באמצע רחוב אלנבי".
באין-קץ ספרי זיכרונות ,מחקרים ומאמרים שפורסמו מאז מופיעה העובדה הבאה :לאחר דברים חד-
משמעיים של בן-גוריון בזכות הקמת המדינה לאלתר ,שפירושה דחיית ההצעה האמריקאית להפסקת-
אש ,נערכה הצבעה .הרוב היה דחוק :מפא"י התפצלה ,ורק בן-גוריון ושרת תמכו ב"הכרזה עכשיו";
אליהם הצטרפו בנטוב וציזלינג ממפ"ם ,ברנשטיין מהציונים הכלליים ושיטרית מהספרדים -בסך-
הכל שישה; ארבעה תמכו בהצעה לקבל את הצעת הפסקת-האש ,שפירושה דחיית ההכרזה :קפלן ורמז
ממפא"י ,רוזנבליט מעלייה חדשה ושפירא מהפועל המזרחי" .הכרעה על חוט השערה" כינה זאת שבתי
טבת במאמר מקיף על הדרמה באותו יום ,שכתב ב"הארץ" ערב יום העצמאות ה" .)6.5.1973( 25-ספק
אם נקרא אי-פעם מנין יהודים להכריע על מהלכה של ההיסטוריה היהודית" ,תיאר זאת זאב שרף ,שנכח
בישיבה בתוקף מעמדו כמזכיר מנהלת העם.
וכאן אנו חוזרים שוב למכשלת הפרוטוקול .דברי המשתתפים בישיבה המרתונית הונצחו בפרוטוקול,
אך מתברר כי אין בו זכר להצבעה האמורה ,ולא ברור מאין נלקח הרוב הדחוק ( ,)6:4שכה רבות נכתב
עליו .סביב הנושא התעורר פולמוס ,כשאת לפיד הכופרים בעצם קיום ההצבעה נושא הפרופ' יגאל עילם,
שכתב מאמר גדול והתפלמס בו עם מתנגדיו בשני גיליונות עוקבים של כתב-העת "כיוונים חדשים" (12
ו .)2005 ,13-מדברי עילם וממקורות נוספים מתברר ,כי הייתה הצבעה ,אך בנושא אחר -האם לקבוע
מראש את גבולות המדינה 5 .הצביעו נגד ו 4-בעד ,וזה ,כנראה ,מקור הטעות.
אני מבקש לצרף את קולי הצנוע לשוללי ההצבעה בנושא ההכרזה ,בסיועו של לא פחות מדוד בן-
גוריון ,שכתב לי בשנת ,1968בעת ששקדתי על כתיבת עבודת המ"א שלי באוניברסיטה העברית .לאחר
שתי פגישות אתו ,שלחתי לו מכתב ובו ביקשתי הבהרות על הדיון הדרמטי ב 12-במאי 1948וההצבעה.
בעיקר רציתי לקבל ממנו אישור מי היו השישה ומי הארבעה .וכך הוא ענה:
שדה בוקר20.11.68 ,
למר מרדכי נאור -שלום רב
[לאחר קטע ראשון על ההצבעה בעניין הגבולות]
הצעה שניה -הפסקת אש בא"י לא ידועה לי כלל ,ובפרוטוקולים שיש בידי אין
כלל החלטה על כך ,ואיני יודע מניין לך ש ִששה הצביעו נגד ,וארבעה בעד .ולכן
איני יכול להגיד לך מי היו המתנגדים ומי היו המחייבים ,כי לא היתה כלל הצבעה
ב[מילה לא ברורה] לפי החומר שבידי.
בכבוד רב,
ד .בן-גוריון
124יום שישי הגדול
ערב .זאב שרף ,מזכיר מנהלת-העם ,כתב לימים ,ברמזו לפסימיות של השניים" :שניהם לא חסכו צבעים
גדושים" .סוקניק כמעט שהסכים לשביתת-נשק" :אם משמעותה היא להשיג את הנחוץ ,לקבל את החסר
ולעשות את אשר צריך לעשות ,הריהי רצויה"( .עדות שרף).
חברי מנהלת-העם היו נבוכים .מרדכי בנטוב כתב לימים בזיכרונותיו ,כי החלטה על ההכרזה פירושה
היה התקפת צבאות ערב" ,ולרובנו לא היה כל-כך ברור שננצח ,ואילו היינו נכשלים ,אנחנו ,חברי
הממשלה ,היינו הראשונים שהערבים היו תולים באמצע רחוב אלנבי".
באין-קץ ספרי זיכרונות ,מחקרים ומאמרים שפורסמו מאז מופיעה העובדה הבאה :לאחר דברים חד-
משמעיים של בן-גוריון בזכות הקמת המדינה לאלתר ,שפירושה דחיית ההצעה האמריקאית להפסקת-
אש ,נערכה הצבעה .הרוב היה דחוק :מפא"י התפצלה ,ורק בן-גוריון ושרת תמכו ב"הכרזה עכשיו";
אליהם הצטרפו בנטוב וציזלינג ממפ"ם ,ברנשטיין מהציונים הכלליים ושיטרית מהספרדים -בסך-
הכל שישה; ארבעה תמכו בהצעה לקבל את הצעת הפסקת-האש ,שפירושה דחיית ההכרזה :קפלן ורמז
ממפא"י ,רוזנבליט מעלייה חדשה ושפירא מהפועל המזרחי" .הכרעה על חוט השערה" כינה זאת שבתי
טבת במאמר מקיף על הדרמה באותו יום ,שכתב ב"הארץ" ערב יום העצמאות ה" .)6.5.1973( 25-ספק
אם נקרא אי-פעם מנין יהודים להכריע על מהלכה של ההיסטוריה היהודית" ,תיאר זאת זאב שרף ,שנכח
בישיבה בתוקף מעמדו כמזכיר מנהלת העם.
וכאן אנו חוזרים שוב למכשלת הפרוטוקול .דברי המשתתפים בישיבה המרתונית הונצחו בפרוטוקול,
אך מתברר כי אין בו זכר להצבעה האמורה ,ולא ברור מאין נלקח הרוב הדחוק ( ,)6:4שכה רבות נכתב
עליו .סביב הנושא התעורר פולמוס ,כשאת לפיד הכופרים בעצם קיום ההצבעה נושא הפרופ' יגאל עילם,
שכתב מאמר גדול והתפלמס בו עם מתנגדיו בשני גיליונות עוקבים של כתב-העת "כיוונים חדשים" (12
ו .)2005 ,13-מדברי עילם וממקורות נוספים מתברר ,כי הייתה הצבעה ,אך בנושא אחר -האם לקבוע
מראש את גבולות המדינה 5 .הצביעו נגד ו 4-בעד ,וזה ,כנראה ,מקור הטעות.
אני מבקש לצרף את קולי הצנוע לשוללי ההצבעה בנושא ההכרזה ,בסיועו של לא פחות מדוד בן-
גוריון ,שכתב לי בשנת ,1968בעת ששקדתי על כתיבת עבודת המ"א שלי באוניברסיטה העברית .לאחר
שתי פגישות אתו ,שלחתי לו מכתב ובו ביקשתי הבהרות על הדיון הדרמטי ב 12-במאי 1948וההצבעה.
בעיקר רציתי לקבל ממנו אישור מי היו השישה ומי הארבעה .וכך הוא ענה:
שדה בוקר20.11.68 ,
למר מרדכי נאור -שלום רב
[לאחר קטע ראשון על ההצבעה בעניין הגבולות]
הצעה שניה -הפסקת אש בא"י לא ידועה לי כלל ,ובפרוטוקולים שיש בידי אין
כלל החלטה על כך ,ואיני יודע מניין לך ש ִששה הצביעו נגד ,וארבעה בעד .ולכן
איני יכול להגיד לך מי היו המתנגדים ומי היו המחייבים ,כי לא היתה כלל הצבעה
ב[מילה לא ברורה] לפי החומר שבידי.
בכבוד רב,
ד .בן-גוריון
124יום שישי הגדול
