Page 128 - יום שישי הגדול
P. 128
מערכה שלישית -אדוני הנשיא ,לא אצביע בעדך!
או :להכיר או לא להכיר במדינה הנולדת?
עשרת אלפים קילומטרים מהדיונים הקדחתניים בתל-אביב התקיים ביום הרביעי ההוא ,בוושינגטון
האביבית ,באותן שעות עצמן ,דיון לא פחות גורלי לעתידה של מדינת ישראל :האם על ארצות הברית
להכיר בה עם ייסודה?
את הדיון יזם הנשיא ,הארי ס .טרומן ,והשתתפו בו מלבדו מזכיר המדינה מרשל ,סגנו ,רוברט לֹווֶט,
עוזריהם ,פרייזר וילקינס ורוברט מקלינטוק ,ושלושה מבכירי הבית הלבן :קלארק קליפורד ,דיוויד ניילס
ומתיו קונולי .המפגש נערך בבלייר האוז ,שכן הבית הלבן היה נתון בעת ההיא בשיפוצים.
הנשיא אמר בראשית דבריו ,שהוא זימן את הדיון משום דאגתו הרבה למה שייקרה בארץ-ישראל
לאחר ה 15-במאי ( 1948הפינוי הבריטי) .הוא ביקש לשמוע את דעות המשתתפים השונים .את עמדת
מחלקת המדינה ייצג בעיקר לווט ,ששלל נחרצות הכרה במדינה היהודית ,בעוד שקליפורד ,שדיבר בזכות
ההכרה ,זכה לביקורת ולהערות בוטות מצד אנשי מחלקת המדינה ,ממרשל ומטה .הרוח הכללית ,שנשבה
בדברי רוב הדוברים ,הייתה נגד ההכרה ,שתגרום לארצות הברית קשיים גדולים במזרח התיכון .הגדיל
לעשות מרשל ,שבשלב מסוים התפרץ נגד הנשיא ,וקבע כי ההכרה -לפי המלצת קליפורד -תעניק
לנשיא בבחירות הקרובות (בנובמבר )1948קולות בזירה אחת (יהודית) ,אך תגרום לו נזקים קשים בכל
שאר הזירות .מרשל הכריז בזעם" :אם יקבל הנשיא את הצעות קליפורד ,ואזכה להצביע בבחירות הבאות
לנשיאות ,אצביע נגד הנשיא".
הנשיא טרומן האזין בפנים חתומות -ולא הגיב .הוא לא הביע את דעתו בעניין ההכרה .ניתן אולי היה
לפרש את דעתו לפי דברי הסיכום שלו ,כשאמר שהוא נוטה לקבל את דעתו של מרשל ,אך לפי שעה לא
יקבל כל החלטה ,ובקשתו מכל הנוכחים "להמשיך להרהר בנושא".
לאחר שהנוכחים עזבו ,ונותרו רק הנשיא וקליפורד המאוכזב ,הרגיעו
הנשיא באומרו" :אל תרגיש רע מאופן סיום הישיבה" .קליפורד המשפטן
אמר שקרה לו בעבר שהפסיד "קייזים" ,וייתכן שזה גם המקרה הנוכחי.
הנשיא הפתיעו ,באומרו" :טרם הפסד ָת אותו!"
וכך בדיוק היה .לאחר יומיים ,ובניגוד לעמדת מחלקת המדינה,
הכיר הנשיא טרומן במדינת ישראל הנולדת ,ונתן לה את הלגיטימציה
שלה הייתה כה זקוקה .כשנשמעו תמיהות על עמדתו ,הסביר" :פקידים
מקצועיים רבים בממשלה רואים עצמם כאנשים היוצרים את המדיניות
ומנהלים את הממשל .את הנבחרים הם רואים כדיירים-לשעה בלבד .כל
נשיא בהיסטוריה שלנו עמד לפני בעיה זו -איך למנוע את הפקידים
המקצועיים מלעקוף את מדיניות הנשיא".
126יום שישי הגדול
או :להכיר או לא להכיר במדינה הנולדת?
עשרת אלפים קילומטרים מהדיונים הקדחתניים בתל-אביב התקיים ביום הרביעי ההוא ,בוושינגטון
האביבית ,באותן שעות עצמן ,דיון לא פחות גורלי לעתידה של מדינת ישראל :האם על ארצות הברית
להכיר בה עם ייסודה?
את הדיון יזם הנשיא ,הארי ס .טרומן ,והשתתפו בו מלבדו מזכיר המדינה מרשל ,סגנו ,רוברט לֹווֶט,
עוזריהם ,פרייזר וילקינס ורוברט מקלינטוק ,ושלושה מבכירי הבית הלבן :קלארק קליפורד ,דיוויד ניילס
ומתיו קונולי .המפגש נערך בבלייר האוז ,שכן הבית הלבן היה נתון בעת ההיא בשיפוצים.
הנשיא אמר בראשית דבריו ,שהוא זימן את הדיון משום דאגתו הרבה למה שייקרה בארץ-ישראל
לאחר ה 15-במאי ( 1948הפינוי הבריטי) .הוא ביקש לשמוע את דעות המשתתפים השונים .את עמדת
מחלקת המדינה ייצג בעיקר לווט ,ששלל נחרצות הכרה במדינה היהודית ,בעוד שקליפורד ,שדיבר בזכות
ההכרה ,זכה לביקורת ולהערות בוטות מצד אנשי מחלקת המדינה ,ממרשל ומטה .הרוח הכללית ,שנשבה
בדברי רוב הדוברים ,הייתה נגד ההכרה ,שתגרום לארצות הברית קשיים גדולים במזרח התיכון .הגדיל
לעשות מרשל ,שבשלב מסוים התפרץ נגד הנשיא ,וקבע כי ההכרה -לפי המלצת קליפורד -תעניק
לנשיא בבחירות הקרובות (בנובמבר )1948קולות בזירה אחת (יהודית) ,אך תגרום לו נזקים קשים בכל
שאר הזירות .מרשל הכריז בזעם" :אם יקבל הנשיא את הצעות קליפורד ,ואזכה להצביע בבחירות הבאות
לנשיאות ,אצביע נגד הנשיא".
הנשיא טרומן האזין בפנים חתומות -ולא הגיב .הוא לא הביע את דעתו בעניין ההכרה .ניתן אולי היה
לפרש את דעתו לפי דברי הסיכום שלו ,כשאמר שהוא נוטה לקבל את דעתו של מרשל ,אך לפי שעה לא
יקבל כל החלטה ,ובקשתו מכל הנוכחים "להמשיך להרהר בנושא".
לאחר שהנוכחים עזבו ,ונותרו רק הנשיא וקליפורד המאוכזב ,הרגיעו
הנשיא באומרו" :אל תרגיש רע מאופן סיום הישיבה" .קליפורד המשפטן
אמר שקרה לו בעבר שהפסיד "קייזים" ,וייתכן שזה גם המקרה הנוכחי.
הנשיא הפתיעו ,באומרו" :טרם הפסד ָת אותו!"
וכך בדיוק היה .לאחר יומיים ,ובניגוד לעמדת מחלקת המדינה,
הכיר הנשיא טרומן במדינת ישראל הנולדת ,ונתן לה את הלגיטימציה
שלה הייתה כה זקוקה .כשנשמעו תמיהות על עמדתו ,הסביר" :פקידים
מקצועיים רבים בממשלה רואים עצמם כאנשים היוצרים את המדיניות
ומנהלים את הממשל .את הנבחרים הם רואים כדיירים-לשעה בלבד .כל
נשיא בהיסטוריה שלנו עמד לפני בעיה זו -איך למנוע את הפקידים
המקצועיים מלעקוף את מדיניות הנשיא".
126יום שישי הגדול
