Page 124 - יום שישי הגדול
P. 124
המדינה מיד בגמר שלטון המנדט הבריטי.
אף במפא"י ,מפלגת-השלטון דאז ,שבראשה
עמד דוד בן-גוריון ,ראש הממשלה המיועד,
התרוצצו שתי העמדות.
ביום רביעי 12 ,במאי ,1948כונס
בתל-אביב מרכז המפלגה לקבוע עמדה
בשאלה הגורלית :להכריז על המדינה או
להסכים להפסקת-אש ,הסכמה שפירושה
דחיית ההכרזה .זה כבר היה המושב השני
של המרכז ,שהחל את דיוניו ביום שלפני
כן .לפי עדויות בעל-פה ,מקצת מחברי
המרכז ,ביניהם אישים בכירים ,התנגדו
להכריז על המדינה ,וצידדו בקבלת ההצעה
האמריקאית .ואולם קיים קושי גדול לעקוב
אחר הדיונים ,משום שבניגוד למקובל
במוסדות מפא"י ,שדיוניהם נרשמו בקפדנות
בידי קצרנים והועתקו לפרוטוקולים,
הפרוטוקול הזה אבד /נעלם /הוסתר ,ורק
שרידים ממנו נותרו .במחקר על מפא"י ערב
הקמת המדינה ,שפורסם ב ,1989-נאלץ
העורך ,פרופ' מאיר אביזוהר ,לקבוע בצער:
"תמוהה העובדה שבפרוטוקול שנשמר לא
מצאנו אף לא אחד מדברי ההתנגדות .הדבר גרם לרינון כי מישהו מהמתנגדים או מתומכיהם דאג לכך
שהדברים יֵעלמו" .ההסבר לכך הוא ,שהמתנגדים ,ביניהם אישים בכירים ,כגון שר האוצר המיועד ,אליעזר
קפלן ,פנחס לוביאניקר (לבון) ויוסף שפרינצק (מי שיהיה מאוחר יותר היושב-ראש הראשון של הכנסת)
חשו בדיעבד לא בנוח על התנגדותם להקמת המדינה באותה שעה ,וייתכן שמקורבים להם "העלימו" את
המסמכים.
דמות מפתח בדרמה הזו היה משה שרתוק (שרת) ,ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ,ומי
שיהיה תוך יומיים שר החוץ הראשון .שרתוק נמנה עם החוששים ,והוא לא הסתיר זאת .בשבת ,ה 8-במאי
,1948הוא נפגש בוושינגטון עם מזכיר המדינה ,ג'ורג' מרשל ,שתבע ממנו לפעול בשיקול דעת ,ולא
לסמוך יתר על המידה על ההצלחות הצבאיות של ה"הגנה" ,שהן בנות-חלוף .מרשל אמר לו ,ביותר מרמז
של איום" :כשתראה בשובך את עמיתיך ,ספר להם על המצב כאן ,ותייעץ להם מה לעשות" .משמע :לקבל
את ההצעה האמריקאית להפסקת-אש ולדחיית ההכרזה.
שרתוק הגיע ארצה רק ב 11-בחודש .מרכז מפא"י ציפה בכיליון-עיניים למס' ( 2אחרי בן-גוריון)
בהנהגה הציונית ובראשות המפלגה .המהססים תלו בו תקוות רבות ,שיאחד את המחנה המתנגד לצעדיו
הנמהרים ,לדעתם ,של בן-גוריון .זה ידע ,כמובן ,על היסוסיו של שרתוק ,ו"חטף" אותו לפני הופעתו
במרכז .בן-גוריון סיפר לימים למיכאל בר-זהר ,כי ביקש לשמוע משרתוק על התרשמותו משיחתו עם
מרשל .שרתוק ִהרצה בפניו ,לא הסתיר את היסוסיו ,ואמר לבסוף ,בהתייחסו למרשל :אני חושב שהוא
122יום שישי הגדול
אף במפא"י ,מפלגת-השלטון דאז ,שבראשה
עמד דוד בן-גוריון ,ראש הממשלה המיועד,
התרוצצו שתי העמדות.
ביום רביעי 12 ,במאי ,1948כונס
בתל-אביב מרכז המפלגה לקבוע עמדה
בשאלה הגורלית :להכריז על המדינה או
להסכים להפסקת-אש ,הסכמה שפירושה
דחיית ההכרזה .זה כבר היה המושב השני
של המרכז ,שהחל את דיוניו ביום שלפני
כן .לפי עדויות בעל-פה ,מקצת מחברי
המרכז ,ביניהם אישים בכירים ,התנגדו
להכריז על המדינה ,וצידדו בקבלת ההצעה
האמריקאית .ואולם קיים קושי גדול לעקוב
אחר הדיונים ,משום שבניגוד למקובל
במוסדות מפא"י ,שדיוניהם נרשמו בקפדנות
בידי קצרנים והועתקו לפרוטוקולים,
הפרוטוקול הזה אבד /נעלם /הוסתר ,ורק
שרידים ממנו נותרו .במחקר על מפא"י ערב
הקמת המדינה ,שפורסם ב ,1989-נאלץ
העורך ,פרופ' מאיר אביזוהר ,לקבוע בצער:
"תמוהה העובדה שבפרוטוקול שנשמר לא
מצאנו אף לא אחד מדברי ההתנגדות .הדבר גרם לרינון כי מישהו מהמתנגדים או מתומכיהם דאג לכך
שהדברים יֵעלמו" .ההסבר לכך הוא ,שהמתנגדים ,ביניהם אישים בכירים ,כגון שר האוצר המיועד ,אליעזר
קפלן ,פנחס לוביאניקר (לבון) ויוסף שפרינצק (מי שיהיה מאוחר יותר היושב-ראש הראשון של הכנסת)
חשו בדיעבד לא בנוח על התנגדותם להקמת המדינה באותה שעה ,וייתכן שמקורבים להם "העלימו" את
המסמכים.
דמות מפתח בדרמה הזו היה משה שרתוק (שרת) ,ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ,ומי
שיהיה תוך יומיים שר החוץ הראשון .שרתוק נמנה עם החוששים ,והוא לא הסתיר זאת .בשבת ,ה 8-במאי
,1948הוא נפגש בוושינגטון עם מזכיר המדינה ,ג'ורג' מרשל ,שתבע ממנו לפעול בשיקול דעת ,ולא
לסמוך יתר על המידה על ההצלחות הצבאיות של ה"הגנה" ,שהן בנות-חלוף .מרשל אמר לו ,ביותר מרמז
של איום" :כשתראה בשובך את עמיתיך ,ספר להם על המצב כאן ,ותייעץ להם מה לעשות" .משמע :לקבל
את ההצעה האמריקאית להפסקת-אש ולדחיית ההכרזה.
שרתוק הגיע ארצה רק ב 11-בחודש .מרכז מפא"י ציפה בכיליון-עיניים למס' ( 2אחרי בן-גוריון)
בהנהגה הציונית ובראשות המפלגה .המהססים תלו בו תקוות רבות ,שיאחד את המחנה המתנגד לצעדיו
הנמהרים ,לדעתם ,של בן-גוריון .זה ידע ,כמובן ,על היסוסיו של שרתוק ,ו"חטף" אותו לפני הופעתו
במרכז .בן-גוריון סיפר לימים למיכאל בר-זהר ,כי ביקש לשמוע משרתוק על התרשמותו משיחתו עם
מרשל .שרתוק ִהרצה בפניו ,לא הסתיר את היסוסיו ,ואמר לבסוף ,בהתייחסו למרשל :אני חושב שהוא
122יום שישי הגדול
