Page 98 - יום שישי הגדול
P. 98
‫"לילה לבן" בירושלים הנצורה והמופגזת על‪-‬ידי תותחי הלגיון הערבי העברי ירדני‬

‫אף אלה שהתנגדו לה מלכתחילה בכלל זה ‪ -‬המדינה שלנו פירושה חלק ונחלה בתוך החיים ולמען החיים‬
‫ולפי תורת החיים העומדת על קדושת החיים‪ ,‬זאת אומרת מדינה על יסוד העבר ולמען העתיד‪ ,‬מדינה‬
‫שתהא פרי שצמח לנו מקרקע החיים אשר בידינו חרשנוה ובדמנו השקינוה‪ ,‬מדינה כתולדת התפתחות‬
‫טבעית של הווייתנו בעולם‪ ,‬מדינה בשביל כל אלה מישראל הרואים את הציונות כצורת ההתפתחות‬

‫הטבעית של היהדות במהלכה מן העבר אל העתיד‪.‬‬
‫בשידור מקוטע ומרוסק העביר אלינו "קול ישראל" את נאום ההכרזה של דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬אשר נשא‬
‫במעמד ציבורי (נרגש יותר מחגיגי‪ ,‬כנראה)‪ .‬זה היה נאום של אדם בעל אופי‪ ,‬נמרץ ונאמן לעצמו‪ ,‬אדם‬
‫שמכשירי הביטוי החיצוניים שלו לא תמיד נושאים בד בבד עם רחשי לבו העזים ועם כוונתו השכלית‬
‫הברורה‪ :‬נאום של אדם בעל רצון‪ ,‬רב מעש ורב מרץ יותר מדי‪ ,‬משיוכל להיות גם נואם "מזהיר" (שהרי‬
‫כשרון נואם מזהיר באדם הולך תמיד יד ביד עם דלות התוכן העצמי‪ :‬נואם מזהיר מבחינת הצורה הוא‬
‫תמיד חשוד עלי במקצת)‪ .‬ברם‪ ,‬לא הנאום היה כאן העיקר‪ ,‬אלא עצם המאורע‪ .‬המאורע כמעט שהחריש‬
‫את הנאום וטשטש כל רושם שאינו מעצם מהותו של הרגע ההיסטורי הגדול‪ .‬זה היה רגע מגנטי‪ ,‬מלא‬
‫רטט שבהרגשת הגדולה וקדושת החיים‪ .‬מבעד לכל ערפילי הספקות והחששות של השכל הישר‪ ,‬דרך‬
‫כל תריסי הקושיות והפירכות של התבונה ובסתירה לכל ההשגות שהחזון הציוני הפנימי (שביקש תמיד‬
‫לבנות את גאולתנו לא על שעות כושר‪ ,‬אלא על מסד איתן של תהליך תולדתי ארך‪-‬נשימה ומחויב ההכרה‬
‫והמציאות) עשוי היה להשיג‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על הקו המדיני הנמרץ אשר נקטה המנהיגות החדשה תחת קו‬
‫הפשרנות השכלי הקודם ‪ -‬מבעד לכל ועל אף הכל נתפעם הלב לנוכח קדושת הרגע‪ :‬ברגע זה נולדו חיים‬
‫חדשים ‪ -‬וכל לידה קדושה היא‪ ,‬ומה גם חיים כל כך יקרים ומאווים‪ .‬יהיו אשר יהיו מזלו ועתידותיו של‬
‫הרך הנולד‪ ,‬יהיו אשר יהיו הפגעים והסכנות הנכונים לו על דרכו המשובשת‪ ,‬יהיו אשר יהיו הקורבנות‬

‫‪ 96‬יום שישי הגדול‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103