Page 99 - יום שישי הגדול
P. 99
שבהם כרוך יהיה בהכרח גידולו בשביל אלה שהוא יקר להם .יבוא אשר יבוא ,הקדושה שבלידת היצור
החדש -היא ,ולא שום הרגשה אחרת ,ממלאה את נפשנו ,בדרך הטבע ,במעמד מתן החיים על האבניים.
שינה נודדת מעיני -ולא רק בגלל הסכנה המרחפת באוויר .שעה גדולה והרת נצורות זו צורבת
כנקודת יקוד אופטית ושולחת אלומת קרניים מרוכזת ,אך זעירה ,אל תוך עלטת העתיד המחרידה .כבדה
התעלומה ועמוקה -מי ישורנה? -אבל אלומת האור חושפת בה על כל פנים ראי אחד ,לאמור :מה
משונה גורלך ,עם ישראל! רק עם ייסורי בלותך יש כי תבוא לך עדנה.
כמו בימי משה ובימי עזרא כך גם בימינו נפגשו הייאוש וההתחדשות בנקודה אירציונאלית אחת.
ישורון קשת ,בירושלים הנצורה -יומנים מן העורף ,עמ' ( 37-33קטעים) ,הוצאת ראובן מס.1973 ,
החותם העשירי היה נצור בירושלים
סיפורו של אליהו דובקין
אליהו דובקין היה בתש"ח חבר הנהלת הסוכנות היהודית והחותם העשירי לאחר בן-גוריון,
על מגילת העצמאות
בשבוע השני של מאי 1948התברר לדובקין כי בתל-אביב הושלמה רשימת החברים במועצת העם,
ושהוא נמנה עם 37הנבחרים .רובם נמצאו בתל-אביב ,אך תשעה היו בירושלים הנצורה ואחד בחוץ
לארץ .לתשעת הירושלמים הובטח לשלוח מטוסים קלים שינחתו במנחת שבעמק המצלבה ויקחו אותם
לטקס ההכרזה על המדינה בתל-אביב .בפועל הדבר לא התממש והתשעה ,לרבות דובקין ,לא נכחו בטקס
ואת חתימתם הוסיפו בשלב מאוחר יותר .לכל אחד מהם הושאר מקום לחתימה במקום שיועד לו ברשימה.
דובקין הוסיף את חתימתו רק כשירד לתל-אביב בהפוגה הראשונה ,שהחלה ב 11-ביוני.
בשנים הבאות לא הסתיר את גאוותו על שהוא החו ֵתם העשירי ברשימת חותמי מגילת העצמאות ,שכן
הרשימה היא לפי סדר הא"ב :תחילה בן-גוריון ולאחר מכן 36החותמים האחרים ,כמניין ל"ו ,לפי סדר
הא"ב.
ב 13-במאי ,יום אחד לפני טקס ההכרזה ,היה לדובקין תפקיד מדיני בכיר :הוטל עליו (כנראה על-ידי
בן-גוריון) להיות זה שייפרד בשם היישוב היהודי מהנציב העליון האחרון ,סר אלן קנינגהאם .הוא שיגר
בשם הסוכנות היהודית מברק לנציב ,שהחל במילים" :בשל תנאים שאין לנו שליטה עליהם ,לא יכול יושב
ראש ההנהלה עצמו ,דוד בן-גוריון ,לבוא ולתת לך את ברכתו לעתיד ולמסע מוצלח הביתה" .דובקין,
שנמצא בירושלים ,לא בא להיפרד אישית בשם הנהלת הסוכנות ,אלא הסתפק במברק ,שלדעת הביוגרף
של הנציב האחרון ,פרופ' מוטי גולני ,כולל לפחות משפט אירוני אחד" :אנו סמוכים ובטוחים שלמרות
המצב הרעוע שבו אתה משאיר את ארץ-ישראל ,תשמור אתך זיכרונות ידידותיים מארץ זו ומאנשיה".
באותו יום ב97 -
החדש -היא ,ולא שום הרגשה אחרת ,ממלאה את נפשנו ,בדרך הטבע ,במעמד מתן החיים על האבניים.
שינה נודדת מעיני -ולא רק בגלל הסכנה המרחפת באוויר .שעה גדולה והרת נצורות זו צורבת
כנקודת יקוד אופטית ושולחת אלומת קרניים מרוכזת ,אך זעירה ,אל תוך עלטת העתיד המחרידה .כבדה
התעלומה ועמוקה -מי ישורנה? -אבל אלומת האור חושפת בה על כל פנים ראי אחד ,לאמור :מה
משונה גורלך ,עם ישראל! רק עם ייסורי בלותך יש כי תבוא לך עדנה.
כמו בימי משה ובימי עזרא כך גם בימינו נפגשו הייאוש וההתחדשות בנקודה אירציונאלית אחת.
ישורון קשת ,בירושלים הנצורה -יומנים מן העורף ,עמ' ( 37-33קטעים) ,הוצאת ראובן מס.1973 ,
החותם העשירי היה נצור בירושלים
סיפורו של אליהו דובקין
אליהו דובקין היה בתש"ח חבר הנהלת הסוכנות היהודית והחותם העשירי לאחר בן-גוריון,
על מגילת העצמאות
בשבוע השני של מאי 1948התברר לדובקין כי בתל-אביב הושלמה רשימת החברים במועצת העם,
ושהוא נמנה עם 37הנבחרים .רובם נמצאו בתל-אביב ,אך תשעה היו בירושלים הנצורה ואחד בחוץ
לארץ .לתשעת הירושלמים הובטח לשלוח מטוסים קלים שינחתו במנחת שבעמק המצלבה ויקחו אותם
לטקס ההכרזה על המדינה בתל-אביב .בפועל הדבר לא התממש והתשעה ,לרבות דובקין ,לא נכחו בטקס
ואת חתימתם הוסיפו בשלב מאוחר יותר .לכל אחד מהם הושאר מקום לחתימה במקום שיועד לו ברשימה.
דובקין הוסיף את חתימתו רק כשירד לתל-אביב בהפוגה הראשונה ,שהחלה ב 11-ביוני.
בשנים הבאות לא הסתיר את גאוותו על שהוא החו ֵתם העשירי ברשימת חותמי מגילת העצמאות ,שכן
הרשימה היא לפי סדר הא"ב :תחילה בן-גוריון ולאחר מכן 36החותמים האחרים ,כמניין ל"ו ,לפי סדר
הא"ב.
ב 13-במאי ,יום אחד לפני טקס ההכרזה ,היה לדובקין תפקיד מדיני בכיר :הוטל עליו (כנראה על-ידי
בן-גוריון) להיות זה שייפרד בשם היישוב היהודי מהנציב העליון האחרון ,סר אלן קנינגהאם .הוא שיגר
בשם הסוכנות היהודית מברק לנציב ,שהחל במילים" :בשל תנאים שאין לנו שליטה עליהם ,לא יכול יושב
ראש ההנהלה עצמו ,דוד בן-גוריון ,לבוא ולתת לך את ברכתו לעתיד ולמסע מוצלח הביתה" .דובקין,
שנמצא בירושלים ,לא בא להיפרד אישית בשם הנהלת הסוכנות ,אלא הסתפק במברק ,שלדעת הביוגרף
של הנציב האחרון ,פרופ' מוטי גולני ,כולל לפחות משפט אירוני אחד" :אנו סמוכים ובטוחים שלמרות
המצב הרעוע שבו אתה משאיר את ארץ-ישראל ,תשמור אתך זיכרונות ידידותיים מארץ זו ומאנשיה".
באותו יום ב97 -
