Page 203 - עין לעציון
P. 203
האטה ומשבר
עם עליית ממשלת רבין לשלטון ב ,1992-ובשל אי הוודאות הפוליטית שאפפה את
היישוב בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית ,נוצרה האטה בבנייה.
המתיישבים הפרטיים חששו להסתכן ולהשקיע ויזמים לא ראו ביישוב מקום בטוח
מספיק ובעל יכולת להניב רווחים .לכן ,ראשי היישוב שמחו כאשר מצאו יזם שכביכול
היה מבוסס ובעל יכולת לקדם את הבנייה .היזם קיבל בלעדיות על הבנייה באותה
תקופה .ברם ,הוא התגלה כבלתי אמין וגרם להסתבכות של רוכשי הבתים .נדרש מאמץ
משפטי ממושך להשתחרר מהפלונטר הזה שגרמו מעשיו.
המשבר גרם לעצירת הבנייה למספר שנים .היו רוכשים שוויתרו ,והיו שהתמידו
במאבק המשפטי והכלכלי להקמת הבית .לבסוף ,מי שהתמיד יצא נשכר ומתגורר
בשכונה יפה ומפותחת של 80בתים הנקראת 'עלות השחר' (ומכונה שירנית על שם
חברת הבנייה).
פתיחת שערי תקוע לוותיקים ולעולים
מדיניות הרחבת היישוב באה לידי ביטוי לא רק מבחינה גיאוגרפית ,אלא גם בקליטה
רחבה של תושבים .עולים רבים מברית המועצות לשעבר ,שהגיעו בגל העלייה של
שנות ה ,90-הצטרפו אל ותיקי היישוב ,שחלק מהם היו גם הם יוצאי ברית המועצות,
ואשר עשו מאמץ גדול לקלוט את החדשים ,בבחינת חבר מביא חבר ,ובתחילת שנות
ה 90-הוקמה שכונה חדשה וגדולה של קראוונים בתקוע א' ,שאליה הגיעו משפחות
רבות .עולים השתלבו בעבודות זמניות ביישוב ואף הוקם אולפן ללימוד עברית.
עולים מסוג אחר היו חסידי חב"ד אשר רצו לחיות ביישוב מעורב .כששאלו אותם
למה בחרו דווקא בתקוע ,שבו חלק מהתושבים חילוניים ,ולא ביישוב על טהרת
האווירה הדתית אמרו :אדרבה ,תנועת חב"ד פתוחה לכל היהודים ולכן מתאים לקהילה
של חב"ד להיות חלק מיישוב המיועד ל'כלל ישראל' .כך קמה קהילת חב"ד בתקוע.
כמו בהרבה יישובים אחרים ,גם בתקוע פעלה ועדת קליטה .הוועדה המקומית
פעלה מתוך בררנות ורצון לאזן בין הקבוצות השונות (אם כי היו הקלות לגבי עולים
מברית המועצות מתוך רצון לקלוט עולים) .כאשר החלה בניית הקבע ,כולם חתמו
לכולם על משכנתאות .כאשר מדובר בציבור של עולים ללא בסיס כלכלי ,לא הייתה
אלטרנטיבה .אך היו מקרים של משפחות ,שעזבו והפילו את עומס החזר המשכנתא על
ערֵבים ,תושבי היישוב שחתמו להם ,מהלך שהכריח את ועדות הקליטה לדורותיהן
לבדוק את הבסיס הכלכלי של המצטרפים .כיישוב מעורב היה צורך לוודא שמועמד
דתי מבין שתפקידו אינו להחזיר את כל שכניו בתשובה ,ובה-בעת מועמדים חילוניים
היו חייבים להתחשב בצביון הדתי של המרחב הציבורי ביישוב .עם זאת ,מתוך ההבנה
שהתרחבות היישוב חיונית לעתידו ,השתנתה באמצע שנות ה 90-מדיניות הקליטה
לקליטה פתוחה יחסית ולא בררנית ,מדיניות שיושמה לאורך מרבית השנים מאז .כך
גדל היישוב מ 80-לכ 750-משפחות בקירוב ,ב .2015-
202עין לעציון
עם עליית ממשלת רבין לשלטון ב ,1992-ובשל אי הוודאות הפוליטית שאפפה את
היישוב בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית ,נוצרה האטה בבנייה.
המתיישבים הפרטיים חששו להסתכן ולהשקיע ויזמים לא ראו ביישוב מקום בטוח
מספיק ובעל יכולת להניב רווחים .לכן ,ראשי היישוב שמחו כאשר מצאו יזם שכביכול
היה מבוסס ובעל יכולת לקדם את הבנייה .היזם קיבל בלעדיות על הבנייה באותה
תקופה .ברם ,הוא התגלה כבלתי אמין וגרם להסתבכות של רוכשי הבתים .נדרש מאמץ
משפטי ממושך להשתחרר מהפלונטר הזה שגרמו מעשיו.
המשבר גרם לעצירת הבנייה למספר שנים .היו רוכשים שוויתרו ,והיו שהתמידו
במאבק המשפטי והכלכלי להקמת הבית .לבסוף ,מי שהתמיד יצא נשכר ומתגורר
בשכונה יפה ומפותחת של 80בתים הנקראת 'עלות השחר' (ומכונה שירנית על שם
חברת הבנייה).
פתיחת שערי תקוע לוותיקים ולעולים
מדיניות הרחבת היישוב באה לידי ביטוי לא רק מבחינה גיאוגרפית ,אלא גם בקליטה
רחבה של תושבים .עולים רבים מברית המועצות לשעבר ,שהגיעו בגל העלייה של
שנות ה ,90-הצטרפו אל ותיקי היישוב ,שחלק מהם היו גם הם יוצאי ברית המועצות,
ואשר עשו מאמץ גדול לקלוט את החדשים ,בבחינת חבר מביא חבר ,ובתחילת שנות
ה 90-הוקמה שכונה חדשה וגדולה של קראוונים בתקוע א' ,שאליה הגיעו משפחות
רבות .עולים השתלבו בעבודות זמניות ביישוב ואף הוקם אולפן ללימוד עברית.
עולים מסוג אחר היו חסידי חב"ד אשר רצו לחיות ביישוב מעורב .כששאלו אותם
למה בחרו דווקא בתקוע ,שבו חלק מהתושבים חילוניים ,ולא ביישוב על טהרת
האווירה הדתית אמרו :אדרבה ,תנועת חב"ד פתוחה לכל היהודים ולכן מתאים לקהילה
של חב"ד להיות חלק מיישוב המיועד ל'כלל ישראל' .כך קמה קהילת חב"ד בתקוע.
כמו בהרבה יישובים אחרים ,גם בתקוע פעלה ועדת קליטה .הוועדה המקומית
פעלה מתוך בררנות ורצון לאזן בין הקבוצות השונות (אם כי היו הקלות לגבי עולים
מברית המועצות מתוך רצון לקלוט עולים) .כאשר החלה בניית הקבע ,כולם חתמו
לכולם על משכנתאות .כאשר מדובר בציבור של עולים ללא בסיס כלכלי ,לא הייתה
אלטרנטיבה .אך היו מקרים של משפחות ,שעזבו והפילו את עומס החזר המשכנתא על
ערֵבים ,תושבי היישוב שחתמו להם ,מהלך שהכריח את ועדות הקליטה לדורותיהן
לבדוק את הבסיס הכלכלי של המצטרפים .כיישוב מעורב היה צורך לוודא שמועמד
דתי מבין שתפקידו אינו להחזיר את כל שכניו בתשובה ,ובה-בעת מועמדים חילוניים
היו חייבים להתחשב בצביון הדתי של המרחב הציבורי ביישוב .עם זאת ,מתוך ההבנה
שהתרחבות היישוב חיונית לעתידו ,השתנתה באמצע שנות ה 90-מדיניות הקליטה
לקליטה פתוחה יחסית ולא בררנית ,מדיניות שיושמה לאורך מרבית השנים מאז .כך
גדל היישוב מ 80-לכ 750-משפחות בקירוב ,ב .2015-
202עין לעציון
