Page 74 - עין לעציון
P. 74
יצחק ,אך נפל בידי הערבים בנקודה החמישית (גבעה שעליה הייתה כוונה להקים
נקודת יישוב נוספת בגוש עציון .פרוץ המלחמה מנע זאת) ומישהו העיר במרירות:
"כפי הנראה נתקנאו ערביי ג'בע שליד משואות יצחק בחבריהם מנחלין על המצנחים
שנפלו בחלקם .נמלכו טייסינו בדעתם ושלחו להם שי פיוסין" .אך כדי להפיס ,כנראה,
את דעתנו ,הוסיף הטייס והטיל שתי פצצות שנתפוצצו הרחק בקול רעם אדיר ,בלי
לעשות שום רושם על שום אדם .אחר כך החזיר פניו לשוב כלעומת שבא ,כשקול
זמזומו המתרחק נשמע היטב בתחומי הלילה שירד'26.
ממרומים נראו הדברים אחרת .סיפר הטייס אורי ברייר:
כאשר הגענו לכפר [עציון] ,הותקפנו באש חזקה מכל העברים ,וכדורי זרחן,
בדמות נקניקיות אדומות ,פילחו את האוויר .עד היום קשה לי להבין איך
הצלחנו לצאת מטווח האש החזקה .צללתי מעל הכפר ובפעמון נתתי פקודה
להטיל את הארגז הראשון .מיד הפניתי את האווירון בסיבוב חד לצד שמאל,
כדי שאוכל לראות אם הארגז הגיע למטרתו .ידוע היה לי מדברי קצין
המודיעין ,כי עלי לכוון את המשלוחים בדייקנות נמרצת ,היישר אל תוך
מרכז הקיבוץ .הארגז נפל ליד הגדר .לא הייתה אפשרות לאנשי המקום להציל
את המטען היקר הזה .לא אשכח את ההכוונה ,כיצד כרע ברך אחד הבחורים
של צוות המטוס לפני החלון ,ברגע שהארגז השני יצא מהמטוס ,ונשא ידיו
בתפילה שהמצנח לא יאכזב הפעם ,כי גורל חיי אנשים הוא חורץ .נזדעזעתי
עד עמקי לבי למראה התמונה הזאת .שכחתי את הסכנה הגדולה ,הנמכתי
טוס עוד יותר ,צללתי פעמים אחדות והטלתי את יתרת המטען לתוך הקיבוץ.
לאחר שהארגז האחרון הושלך לתוך הכפר ,הגברתי את עבודת המנועים עד
למקסימום ,ובטיסה זיגזגית הצלחתי להתחמק מטווח האש .היו אלו רגעים
קשים מאוד ,מותחי עצבים ומתישי כוחות .אולם ,לאחר שקיבלתי את הידיעה
בדרך האלחוט כי רוב המטען הגיע לתעודתו ,היינו מאושרים ,כי זה היה
התגמול הגדול לעבודתנו'27.
בשל מספרם המועט של הטייסים והעומס הרב שהוטל עליהם ,נטלו לפעמים גם אנשי
המערך הטכני חלק פעיל בהפצצת האויב' .פעמים רבות שימשנו כמטילנים' ,סיפר
שבתאי כ"ץ' .יושבים היינו ליד הטייס וזורקים את הפצצות מהמטוס .פעמים אחרות
יצאתי משדה דב להצניח אספקה לתושבי גוש עציון .הניסיון שלנו היה מועט .לא אנחנו
ולא הטייסים הבנו מספיק את זרימת הרוחות כדי להצניח את הציוד בנקודה המתאימה,
אבל בסך הכל נעשו מאמצים רציניים ביותר כדי להבטיח את ביצוע המשימה'28.
אכן ,עצם הופעת מטוסים עבריים בשמיים יצרה ציפיות שקשה היה לממשן .לא רק
ש'שירות האוויר' היה מוגבל במספר מטוסיו וטייסיו ,אלא שהדרישות ממנו היו כבדות
26ד' הורוביץ ,שנה בסוגריים ,מגוש עציון לשבי הלגיון ,הוצאת אריאל ,ירושלים ,2008 ,עמ' .28
27א' ברייר" ,בדרך למטרה" ,ביטאון חיל האוויר ,4 ,מרס ,1949עמ' .14-13
28ל' ברקת" ,כשבספיט היה חור" ,ביטאון חיל האוויר ,מאי .2011
הגשר האווירי לגוש עציון 73
נקודת יישוב נוספת בגוש עציון .פרוץ המלחמה מנע זאת) ומישהו העיר במרירות:
"כפי הנראה נתקנאו ערביי ג'בע שליד משואות יצחק בחבריהם מנחלין על המצנחים
שנפלו בחלקם .נמלכו טייסינו בדעתם ושלחו להם שי פיוסין" .אך כדי להפיס ,כנראה,
את דעתנו ,הוסיף הטייס והטיל שתי פצצות שנתפוצצו הרחק בקול רעם אדיר ,בלי
לעשות שום רושם על שום אדם .אחר כך החזיר פניו לשוב כלעומת שבא ,כשקול
זמזומו המתרחק נשמע היטב בתחומי הלילה שירד'26.
ממרומים נראו הדברים אחרת .סיפר הטייס אורי ברייר:
כאשר הגענו לכפר [עציון] ,הותקפנו באש חזקה מכל העברים ,וכדורי זרחן,
בדמות נקניקיות אדומות ,פילחו את האוויר .עד היום קשה לי להבין איך
הצלחנו לצאת מטווח האש החזקה .צללתי מעל הכפר ובפעמון נתתי פקודה
להטיל את הארגז הראשון .מיד הפניתי את האווירון בסיבוב חד לצד שמאל,
כדי שאוכל לראות אם הארגז הגיע למטרתו .ידוע היה לי מדברי קצין
המודיעין ,כי עלי לכוון את המשלוחים בדייקנות נמרצת ,היישר אל תוך
מרכז הקיבוץ .הארגז נפל ליד הגדר .לא הייתה אפשרות לאנשי המקום להציל
את המטען היקר הזה .לא אשכח את ההכוונה ,כיצד כרע ברך אחד הבחורים
של צוות המטוס לפני החלון ,ברגע שהארגז השני יצא מהמטוס ,ונשא ידיו
בתפילה שהמצנח לא יאכזב הפעם ,כי גורל חיי אנשים הוא חורץ .נזדעזעתי
עד עמקי לבי למראה התמונה הזאת .שכחתי את הסכנה הגדולה ,הנמכתי
טוס עוד יותר ,צללתי פעמים אחדות והטלתי את יתרת המטען לתוך הקיבוץ.
לאחר שהארגז האחרון הושלך לתוך הכפר ,הגברתי את עבודת המנועים עד
למקסימום ,ובטיסה זיגזגית הצלחתי להתחמק מטווח האש .היו אלו רגעים
קשים מאוד ,מותחי עצבים ומתישי כוחות .אולם ,לאחר שקיבלתי את הידיעה
בדרך האלחוט כי רוב המטען הגיע לתעודתו ,היינו מאושרים ,כי זה היה
התגמול הגדול לעבודתנו'27.
בשל מספרם המועט של הטייסים והעומס הרב שהוטל עליהם ,נטלו לפעמים גם אנשי
המערך הטכני חלק פעיל בהפצצת האויב' .פעמים רבות שימשנו כמטילנים' ,סיפר
שבתאי כ"ץ' .יושבים היינו ליד הטייס וזורקים את הפצצות מהמטוס .פעמים אחרות
יצאתי משדה דב להצניח אספקה לתושבי גוש עציון .הניסיון שלנו היה מועט .לא אנחנו
ולא הטייסים הבנו מספיק את זרימת הרוחות כדי להצניח את הציוד בנקודה המתאימה,
אבל בסך הכל נעשו מאמצים רציניים ביותר כדי להבטיח את ביצוע המשימה'28.
אכן ,עצם הופעת מטוסים עבריים בשמיים יצרה ציפיות שקשה היה לממשן .לא רק
ש'שירות האוויר' היה מוגבל במספר מטוסיו וטייסיו ,אלא שהדרישות ממנו היו כבדות
26ד' הורוביץ ,שנה בסוגריים ,מגוש עציון לשבי הלגיון ,הוצאת אריאל ,ירושלים ,2008 ,עמ' .28
27א' ברייר" ,בדרך למטרה" ,ביטאון חיל האוויר ,4 ,מרס ,1949עמ' .14-13
28ל' ברקת" ,כשבספיט היה חור" ,ביטאון חיל האוויר ,מאי .2011
הגשר האווירי לגוש עציון 73
