Page 39 - The Third Battalion in_Neat
P. 39
לקפריסין ,מורים ,מדריכים ועובדי רווחה ,כמו גם תוספות של מזון ,שכן העצורים
ניזונו ממנות מצומקות ,לפי המקובל במחנות שבויים בריטיים .במיוחד סופק מזון
מיוחד לילדים הרבים שהיו במחנות.
לצד אניות קטנות ובינוניות היו בשלב זה של ההעפלה גם כמה אניות גדולות
במיוחד .הגדולה מכולן עד סוף שנת 1946הייתה "כנסת ישראל" ,שעל סיפונה ובבטנה
רוכזו 3,845מעפילים .היא יצאה מיוגוסלביה והבריטים השתלטו עליה בלב ים.
המאבק של מעפילי "כנסת ישראל"
מזיכרונות הצייר שמואל כץ ,שנמנה עם מעפילי "כנסת ישראל" וגורש
לקפריסין .ב 1947-הגיע לארץ והקים יחד עם חבריו את קיבוץ געתון בגליל
המערבי.
האנגלים איתרו אותנו כבר בקרבת קפריסין .תחילה בדקו מטוסים מי אנחנו
ומה אנו רוצים .כולנו היינו מוסתרים למטה ,בתאי המטען .רק בלילה יכולנו
לעלות לסיפון לשאוף אוויר .לילה אחד סגרו עלינו שתי משחתות וכיוונו אלינו
זרקורים גדולים משני הצדדים .ניצבנו מוצפים אור .בעזרת רמקולים קראו לנו
בשם הוד מלכותו והודיעו לנו שהם יודעים שפנינו מועדות לפלשתינה .פתאום
נדם הכל ואנחנו שרנו את "התקווה".
נענו לכיוון חיפה .הקברניט שלנו ,איש ה"הגנה" ,היה על הסיפון ואחד
הנוסעים אחז בהגה .שאר אנשי ה"הגנה" הסתתרו ,משום שציפה להם עונש
מוות .ב 26-בנובמבר ,1946בערך בשש בבוקר ,הגענו למים הטריטוריאליים
של ארץ-ישראל .ארבע משחתות בריטיות לכדו אותנו .אחת התייצבה לפנינו,
אחת לימיננו ,אחת לשמאלנו ואחת מאחורינו .הם קראו לנו להיכנע ולהניח
להם להוביל אותנו לחיפה .לא יכולנו למנוע את עליית החיילים על הספינה.
הם עלו מיד על גשר הפיקוד .אנשי ה"הגנה" הנחו אותנו שלא להתנגד.
בחיפה היה הנמל מלא כוחות צבא .הכל הוכן לקראתנו .גשר ההורדה הוצב.
הבריטים תפסו את ראשון המעפילים וביקשו לגרור אותו לרציף .לפתע נשמעה
צעקה חדה ,הסימן המוסכם למאבק .תוך דקות אחדות נהדפו כל האנגלים מן
האנייה .גם את כבש ההורדה הרחקנו .השלכנו על האנגלים קופסאות שימורים.
הם היכו באלות ופיזרו גז מדמיע .ארבע שעות ארך הקרב .נשמעו אפילו יריות
אחדות .משהחשיך לא יכולנו עוד לבלום את הבריטים והם עלו על הסיפון.
כשהושלכו רימוני הגז המדמיע אל תאי המטען שבהם הסתתרו הקבוצות
שלא השתתפו במאבק ,נאלצנו להיכנע .נשמעו צרחות ובכי של למעלה
משלושת אלפים .הם האמינו כי הם עומדים להיחנק .היו גם הרוגים אחדים,
ההעפלה -סקירה היסטורית 37
ניזונו ממנות מצומקות ,לפי המקובל במחנות שבויים בריטיים .במיוחד סופק מזון
מיוחד לילדים הרבים שהיו במחנות.
לצד אניות קטנות ובינוניות היו בשלב זה של ההעפלה גם כמה אניות גדולות
במיוחד .הגדולה מכולן עד סוף שנת 1946הייתה "כנסת ישראל" ,שעל סיפונה ובבטנה
רוכזו 3,845מעפילים .היא יצאה מיוגוסלביה והבריטים השתלטו עליה בלב ים.
המאבק של מעפילי "כנסת ישראל"
מזיכרונות הצייר שמואל כץ ,שנמנה עם מעפילי "כנסת ישראל" וגורש
לקפריסין .ב 1947-הגיע לארץ והקים יחד עם חבריו את קיבוץ געתון בגליל
המערבי.
האנגלים איתרו אותנו כבר בקרבת קפריסין .תחילה בדקו מטוסים מי אנחנו
ומה אנו רוצים .כולנו היינו מוסתרים למטה ,בתאי המטען .רק בלילה יכולנו
לעלות לסיפון לשאוף אוויר .לילה אחד סגרו עלינו שתי משחתות וכיוונו אלינו
זרקורים גדולים משני הצדדים .ניצבנו מוצפים אור .בעזרת רמקולים קראו לנו
בשם הוד מלכותו והודיעו לנו שהם יודעים שפנינו מועדות לפלשתינה .פתאום
נדם הכל ואנחנו שרנו את "התקווה".
נענו לכיוון חיפה .הקברניט שלנו ,איש ה"הגנה" ,היה על הסיפון ואחד
הנוסעים אחז בהגה .שאר אנשי ה"הגנה" הסתתרו ,משום שציפה להם עונש
מוות .ב 26-בנובמבר ,1946בערך בשש בבוקר ,הגענו למים הטריטוריאליים
של ארץ-ישראל .ארבע משחתות בריטיות לכדו אותנו .אחת התייצבה לפנינו,
אחת לימיננו ,אחת לשמאלנו ואחת מאחורינו .הם קראו לנו להיכנע ולהניח
להם להוביל אותנו לחיפה .לא יכולנו למנוע את עליית החיילים על הספינה.
הם עלו מיד על גשר הפיקוד .אנשי ה"הגנה" הנחו אותנו שלא להתנגד.
בחיפה היה הנמל מלא כוחות צבא .הכל הוכן לקראתנו .גשר ההורדה הוצב.
הבריטים תפסו את ראשון המעפילים וביקשו לגרור אותו לרציף .לפתע נשמעה
צעקה חדה ,הסימן המוסכם למאבק .תוך דקות אחדות נהדפו כל האנגלים מן
האנייה .גם את כבש ההורדה הרחקנו .השלכנו על האנגלים קופסאות שימורים.
הם היכו באלות ופיזרו גז מדמיע .ארבע שעות ארך הקרב .נשמעו אפילו יריות
אחדות .משהחשיך לא יכולנו עוד לבלום את הבריטים והם עלו על הסיפון.
כשהושלכו רימוני הגז המדמיע אל תאי המטען שבהם הסתתרו הקבוצות
שלא השתתפו במאבק ,נאלצנו להיכנע .נשמעו צרחות ובכי של למעלה
משלושת אלפים .הם האמינו כי הם עומדים להיחנק .היו גם הרוגים אחדים,
ההעפלה -סקירה היסטורית 37
