Page 18 - ניהול שימור
P. 18
| אמנת ונציה)The Venice Charter( 1964 ,
בשנת 1964התקיימו כמה מבצעי הצלה לשימור אתרי מורשת ברחבי העולם :באזור תכנית הפיתוח
של סכר אסואן במצרים ,באיטליה ,בפקיסטן ובאינדונזיה .הצלחת המבצעים חיזקה את ההכרה כי יש
אינטרס בינלאומי להגן על נכסי תרבות ייחודיים הפזורים ברחבי העולם.
בשנת 1964התכנסה בוונציה ועידה בינלאומית ,ובסיומה הופקו שני מסמכים רשמיים :המסמך
הראשון " -אמנת ונציה לשימור ולשיקום מונומנטים ואתרים" -מציג תפיסה המדגישה ארבע
נקודות מרכזיות :חשיבות ערכיו ההיסטוריים של המונומנט ,מעבר לערכו האמנותי והאדריכלי,
חשיבות ההקשר הסביבתי שלו ,הגדרת דרכי ההתערבות וחשיבות תיעודן .אמנה ונציה היא אבן דרך
בהתפתחות ההכרה בנושא שימור ושחזור של נכסי תרבות ,והיא שימשה מקור השראה למדינות
רבות שניסחו אמנות שימור לאומיות מקומיות (מטרני.)2008 ,
המסמך השני דן בצורך להקים גוף ידע מקצועי בינלאומי שמטרתו לקדם את ההגנה על אתרי
מורשת תרבותית בעולם ,לקדם תאוריות ומתודולוגיות ביחס למנגנון ההכרזה על נכסי מורשת ולנסח
כתבי אמנה מקצועיים .בשנת ,1965יותר משלושה עשורים אחרי הצהרת אתונה ,הוקם בתמיכתו
ובעידודו של אונסקו ארגון איקומוס ( - )ICOMOSהמועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים.
איקומוס הוא ארגון מקצועי המאגד אנשי מקצוע מרחבי העולם ,מפתח ידע ,קובע סטנדרטים להגנה
ולטיפול בנכסי המורשת התרבותית הבנויה ומייעץ לאונסקו בפעולות השימור.
| האמנה הבינלאומית להגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית1972 ,
()The Convention Concerning the Protection of the World Cultural and Natural Heritage
בשנת 1972אימצו חברות איקומוס את האמנה בדבר ההגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית
(להלן" :אמנת מורשת עולם") .האמנה מהווה הסכם בינלאומי ייחודי ,מנקודת מבט מקרו-עולמית,
הקושר לראשונה ,בעקבות התפתחויות חברתיות וכלכליות ,את המושגים "שמירת טבע" ו"שמירה
על אתרי תרבות" בעלי ערך אוניברסלי .מתוך התפתחויות אלו עלתה גם ההכרה בחשיבות מקומה
של קבוצת האוכלוסייה המקומית בהגדרת "זהות המקום" ,בהגברת מודעות האוכלוסייה לסביבתה
הפיזית ומכאן בצורך להגן על הטבע ועל אתרי התרבות וליצור כלים מאזנים לשמירה על קיומם גם
בדורות הבאים ,למען זהות התושבים והזדהותם עם המקום.
האמנה התרכזה בהגדרת מונחים בסיסיים בתהליך ההגנה על האתרים ושימורם :מינוי ועדות
וגופים מייעצים ,הגדרת מאפיינים לזיהוי הנופים והאתרים הפוטנציאליים ,קריטריונים להכרזה
ונוהלי עבודה .ייחודה של האמנה ,בין היתר ,בסעיף ,5הקובע כי על כל מדינה להקים מנגנון מרכזי
לשימור המורשת הבנויה ,הטבעית והתרבותית.
שימור המורשת הבנויהֲ :א ָמנֹות ,מדיניות ועקרונות ניהול 17
בשנת 1964התקיימו כמה מבצעי הצלה לשימור אתרי מורשת ברחבי העולם :באזור תכנית הפיתוח
של סכר אסואן במצרים ,באיטליה ,בפקיסטן ובאינדונזיה .הצלחת המבצעים חיזקה את ההכרה כי יש
אינטרס בינלאומי להגן על נכסי תרבות ייחודיים הפזורים ברחבי העולם.
בשנת 1964התכנסה בוונציה ועידה בינלאומית ,ובסיומה הופקו שני מסמכים רשמיים :המסמך
הראשון " -אמנת ונציה לשימור ולשיקום מונומנטים ואתרים" -מציג תפיסה המדגישה ארבע
נקודות מרכזיות :חשיבות ערכיו ההיסטוריים של המונומנט ,מעבר לערכו האמנותי והאדריכלי,
חשיבות ההקשר הסביבתי שלו ,הגדרת דרכי ההתערבות וחשיבות תיעודן .אמנה ונציה היא אבן דרך
בהתפתחות ההכרה בנושא שימור ושחזור של נכסי תרבות ,והיא שימשה מקור השראה למדינות
רבות שניסחו אמנות שימור לאומיות מקומיות (מטרני.)2008 ,
המסמך השני דן בצורך להקים גוף ידע מקצועי בינלאומי שמטרתו לקדם את ההגנה על אתרי
מורשת תרבותית בעולם ,לקדם תאוריות ומתודולוגיות ביחס למנגנון ההכרזה על נכסי מורשת ולנסח
כתבי אמנה מקצועיים .בשנת ,1965יותר משלושה עשורים אחרי הצהרת אתונה ,הוקם בתמיכתו
ובעידודו של אונסקו ארגון איקומוס ( - )ICOMOSהמועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים.
איקומוס הוא ארגון מקצועי המאגד אנשי מקצוע מרחבי העולם ,מפתח ידע ,קובע סטנדרטים להגנה
ולטיפול בנכסי המורשת התרבותית הבנויה ומייעץ לאונסקו בפעולות השימור.
| האמנה הבינלאומית להגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית1972 ,
()The Convention Concerning the Protection of the World Cultural and Natural Heritage
בשנת 1972אימצו חברות איקומוס את האמנה בדבר ההגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית
(להלן" :אמנת מורשת עולם") .האמנה מהווה הסכם בינלאומי ייחודי ,מנקודת מבט מקרו-עולמית,
הקושר לראשונה ,בעקבות התפתחויות חברתיות וכלכליות ,את המושגים "שמירת טבע" ו"שמירה
על אתרי תרבות" בעלי ערך אוניברסלי .מתוך התפתחויות אלו עלתה גם ההכרה בחשיבות מקומה
של קבוצת האוכלוסייה המקומית בהגדרת "זהות המקום" ,בהגברת מודעות האוכלוסייה לסביבתה
הפיזית ומכאן בצורך להגן על הטבע ועל אתרי התרבות וליצור כלים מאזנים לשמירה על קיומם גם
בדורות הבאים ,למען זהות התושבים והזדהותם עם המקום.
האמנה התרכזה בהגדרת מונחים בסיסיים בתהליך ההגנה על האתרים ושימורם :מינוי ועדות
וגופים מייעצים ,הגדרת מאפיינים לזיהוי הנופים והאתרים הפוטנציאליים ,קריטריונים להכרזה
ונוהלי עבודה .ייחודה של האמנה ,בין היתר ,בסעיף ,5הקובע כי על כל מדינה להקים מנגנון מרכזי
לשימור המורשת הבנויה ,הטבעית והתרבותית.
שימור המורשת הבנויהֲ :א ָמנֹות ,מדיניות ועקרונות ניהול 17
