Page 15 - ניהול שימור
P. 15
המרקם והאתר לשימור לבין סביבתו ( )1תסקיר השפעה סביבתי סטטוטורי המתייחס למכלול הסוגיות
הסביבתיות ( )2תסקיר השפעה חברתית-כלכלית המתייחס למכלול ההשפעות החברתיות כלכליות.
תסקיר השפעה על הסביבה ,שהינו סטטוטורי ,יכול לשמש בסיס להשלמת ההתייחסות גם לתסקיר
ההשפעות החברתיות-כלכליות ,כחלק מהיעדים הרחבים של השימור.
קידום יזמות אתר לשימור בנכס פרטי -בשימור נכס פרטי ,ובקידום יזמות עסקית והשמשה מתקיימים
תנאים מיוחדים ואינטרסים המערבים שיקולים ציבוריים בצד שיקולים יזמיים-עסקיים ואלה מטילים
מגבלות ומטלות על היזם .בנוסף ,השימור מלווה גם בקונפליקטים ובדילמות שמקורם במבנה ישן
שמוטלות עליו מגבלות בשל תכנית השימור ואשר יש לבצע בו התאמות פיזיות -אדריכליות ותפעוליות
באמות מידה ובמאפיינים מודרניים מתקדמים יותר .הפרק מציע הערכות מתאימה של הרשויות בתהליכי
רישוי לבנייה ולעסקים תוך מציאת פתרונות מותאמים וייחודיים לסוגיות שלהלן.
ניהול התחזוקה של אתרי המורשת הבנויה – שימור כתהליך ארוך טווח מחייב גישה פרו-אקטיבית של
תחזוקה ולא רק הימנעות מביצוע שינויים באתר לשימור .תחזוקה שמטרתה לשמר את האתר במצב
תקין לאורך זמן נעשית בשלוש גישות )1( :תחזוקה שוטפת )2( ,תחזוקת מניעה ( )3תחזוקת שבר .הפרק
מציג את המאפיינים של כל גישה והיערכות מתאימה ברמה המוניציפאלית הכוללת כמה היבטים וכלים:
( )1כלים פיננסיים – למימון תחזוקת האתרים והמרקם הציבורי ,ותמרוץ לתחזוקת האתרים לשימור
בנכסים הפרטיים )2( .מערכות רגולציה ועיגון סטטוטורי של הוראות ,הנחיות ,תמריצים וסנקציות לביצוע
התחזוקה )3( .מערכת מקצועית לפיקוח ולבקרה על יישום תחזוקתם של אתרי המורשת )4( .פיתוח
מערכות הסברה וחינוך להגברת התודעה לתחזוקה ולשימור של אתרי המורשת.
מעורבות הקהילה בשימור – תת הפרק מציג את חשיבותו של קשר מבוסס ארוך טווח בין הרשות המקומית
לבין הקהילה כדי שהאחרונה תוכל להשפיע על תהליכים המתרחשים במרחב .כתוצאה ממאפייני בעלי
העניין ,היקף הנושאים המקצועיים וטווח הזמן הנדרש לדון בהם ,נדרשים "סוכני שינוי" המסייעים לקהילה,
כמו "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" .ל"סוכני שינוי" המתמקצעים במהלך השנים וצוברים ידע
רב ,תרומה נכבדה למעורבות קהילתית ארוכת טווח (בת קיימא) ומשמעותית .תת הפרק מציג גם מודלים
למעורבות הקהילה בתהליכי שימור ,לניהול קונפליקטים וגיבוש הסכמות רחבות בין כל בעלי העניין
והקניין לאורך תהליך השימור.
העקרונות וכלי העבודה המוצגים בספר זה ,מהווים פתיח לנושא השימור ברשות המקומית ואנו מקוות
כי ישמשו בסיס לאנשי האקדמיה והמקצוע להמשך השיח הרעיוני ולפיתוח המקצועי של דרכי פעולה
וכלים במגוון תחומים שיסייעו להתמודדות מערכתית ובת קיימא עם נושא שימור המורשת הבנויה
ברשויות המקומיות.
14
הסביבתיות ( )2תסקיר השפעה חברתית-כלכלית המתייחס למכלול ההשפעות החברתיות כלכליות.
תסקיר השפעה על הסביבה ,שהינו סטטוטורי ,יכול לשמש בסיס להשלמת ההתייחסות גם לתסקיר
ההשפעות החברתיות-כלכליות ,כחלק מהיעדים הרחבים של השימור.
קידום יזמות אתר לשימור בנכס פרטי -בשימור נכס פרטי ,ובקידום יזמות עסקית והשמשה מתקיימים
תנאים מיוחדים ואינטרסים המערבים שיקולים ציבוריים בצד שיקולים יזמיים-עסקיים ואלה מטילים
מגבלות ומטלות על היזם .בנוסף ,השימור מלווה גם בקונפליקטים ובדילמות שמקורם במבנה ישן
שמוטלות עליו מגבלות בשל תכנית השימור ואשר יש לבצע בו התאמות פיזיות -אדריכליות ותפעוליות
באמות מידה ובמאפיינים מודרניים מתקדמים יותר .הפרק מציע הערכות מתאימה של הרשויות בתהליכי
רישוי לבנייה ולעסקים תוך מציאת פתרונות מותאמים וייחודיים לסוגיות שלהלן.
ניהול התחזוקה של אתרי המורשת הבנויה – שימור כתהליך ארוך טווח מחייב גישה פרו-אקטיבית של
תחזוקה ולא רק הימנעות מביצוע שינויים באתר לשימור .תחזוקה שמטרתה לשמר את האתר במצב
תקין לאורך זמן נעשית בשלוש גישות )1( :תחזוקה שוטפת )2( ,תחזוקת מניעה ( )3תחזוקת שבר .הפרק
מציג את המאפיינים של כל גישה והיערכות מתאימה ברמה המוניציפאלית הכוללת כמה היבטים וכלים:
( )1כלים פיננסיים – למימון תחזוקת האתרים והמרקם הציבורי ,ותמרוץ לתחזוקת האתרים לשימור
בנכסים הפרטיים )2( .מערכות רגולציה ועיגון סטטוטורי של הוראות ,הנחיות ,תמריצים וסנקציות לביצוע
התחזוקה )3( .מערכת מקצועית לפיקוח ולבקרה על יישום תחזוקתם של אתרי המורשת )4( .פיתוח
מערכות הסברה וחינוך להגברת התודעה לתחזוקה ולשימור של אתרי המורשת.
מעורבות הקהילה בשימור – תת הפרק מציג את חשיבותו של קשר מבוסס ארוך טווח בין הרשות המקומית
לבין הקהילה כדי שהאחרונה תוכל להשפיע על תהליכים המתרחשים במרחב .כתוצאה ממאפייני בעלי
העניין ,היקף הנושאים המקצועיים וטווח הזמן הנדרש לדון בהם ,נדרשים "סוכני שינוי" המסייעים לקהילה,
כמו "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" .ל"סוכני שינוי" המתמקצעים במהלך השנים וצוברים ידע
רב ,תרומה נכבדה למעורבות קהילתית ארוכת טווח (בת קיימא) ומשמעותית .תת הפרק מציג גם מודלים
למעורבות הקהילה בתהליכי שימור ,לניהול קונפליקטים וגיבוש הסכמות רחבות בין כל בעלי העניין
והקניין לאורך תהליך השימור.
העקרונות וכלי העבודה המוצגים בספר זה ,מהווים פתיח לנושא השימור ברשות המקומית ואנו מקוות
כי ישמשו בסיס לאנשי האקדמיה והמקצוע להמשך השיח הרעיוני ולפיתוח המקצועי של דרכי פעולה
וכלים במגוון תחומים שיסייעו להתמודדות מערכתית ובת קיימא עם נושא שימור המורשת הבנויה
ברשויות המקומיות.
14