Page 20 - ניהול שימור
P. 20
| אמנת לוזאן1990 ,
()Charter for the Protection and Management of the Archaeological Heritage
באמנה זו הותוו קווים מנחים לניהול המורשת ברמות האזורית והארצית ולהרכבו של הצוות
הנדרש לכך .האמנה דנה בכל ההיבטים של המורשת הארכאולוגית ,במטרה להגן עליה וליצור כלים
וסטנדרטים בינלאומיים לניהולה .ניהול המשאב הארכאולוגי מורכב ומחייב הקמת צוות רב-תחומי
(אינטרדיסציפלינרי) ,שמשמעותו שיתוף פעולה יעיל בין אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות:
ארכיטקטורה ,כלכלה ,סוציולוגיה וכיו"ב ,ומתחומים מגוונים כגון מחקר ,שימור ,פיתוח ,תחזוקה,
תצוגה וחינוך .אמנם באמנה זו הודגש נושא השימור בארכאולוגיה ,אך הקמתו של צוות רב-תחומי
נכונה לכל סוגיית שימור מורכבת בתחומי שימור המורשת הבנויה.
| הכרה בנופי התרבות)Cultural Landscape( 1992 ,
במלאות עשרים שנה ל"אמנה להגנת מורשת התרבות והטבע בעולם" ,תקופה שבמהלכה הוכרזו 377
אתרי מורשת עולמית ,הוקם בפריז "מרכז המורשת העולמית" ,שמטרתו לפקח על היבטי היישום של
האמנה .באותה שנה החליטה הוועדה למורשת עולמית להוסיף ,באמצעות ההנחיות התפעוליות,
קטגוריה חדשה לאתרי השימור :קטגוריה מרחיבה של "מרקם נופי" ,בצד הקטגוריה של "מרקם
עירוני" שאושרה בעבר .הקטגוריה החדשה נוצרה מתוך הכרה שאי-אפשר להפריד בין נוף פיזי לבין
תפקודו (בכך נכללו גם נופים חוצי גבולות מדינה ויבשה) .כתוצאה מכך נעשתה האמנה אמצעי
להכרה במגוון מרקמי שימור -כולל "נופי תרבות" ו"מרקם מעורב" ("מרקם נופי" ו"מרקם עירוני") -
ולקידום ההגנה עליהם.
| מסמך נארה)The Nara Document on Authenticity( 1994 ,
מסמך זה ,שנחתם ביפן ,פיתח ,הרחיב וגיבש את הדיון בחשיבותה של האותנטיות התלויה בתרבות
הרלוונטית .הבסיס למסמך גובש על ידי הוועדה למורשת עולמית שהתכנסה באותה שנה .הוועדה
אימצה את "האסטרטגיה הגלובלית בעבור רשימת מורשת עולמית מאוזנת ,ייצוגית ואמינה" ,שמטרתה
לתת מענה לחוסר האיזון ברשימת אתרי המורשת העולמית -בין אזורים בעולם ,בין סוגי האתרים
המועמדים להכרזה ובין התקופות המיוצגות בה .האסטרטגיה סימנה התפתחות בתפיסת המורשת
העולמית :מהתייחסות למונומנטים ולמאפייניהם ,לגישה המכוונת לאדם ולתרבותו ומתרכזת בהם.
עד לכתיבת מסמך נארה ייחסו במערב את האותנטיות לחומר בלבד :האבן ,הטיח ,העץ וכיו"ב .מסמך
נארה העלה לדיון אותנטיות שונה במהותה מבחינת המקום ,הארץ והתרבות ,התהליכים ותוצריהם.
המסמך העלה את הצורך בחקר מקדים ואמין של מקורות הידע הבאים לידי ביטוי בשימור הפיזי .אמנה זו
חזרה והדגישה את חשיבות ההקשר המקומי במובנו הפיזי ובעיקר במובנו האנושי-תרבותי.
שימור המורשת הבנויהֲ :א ָמנֹות ,מדיניות ועקרונות ניהול 19
()Charter for the Protection and Management of the Archaeological Heritage
באמנה זו הותוו קווים מנחים לניהול המורשת ברמות האזורית והארצית ולהרכבו של הצוות
הנדרש לכך .האמנה דנה בכל ההיבטים של המורשת הארכאולוגית ,במטרה להגן עליה וליצור כלים
וסטנדרטים בינלאומיים לניהולה .ניהול המשאב הארכאולוגי מורכב ומחייב הקמת צוות רב-תחומי
(אינטרדיסציפלינרי) ,שמשמעותו שיתוף פעולה יעיל בין אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות:
ארכיטקטורה ,כלכלה ,סוציולוגיה וכיו"ב ,ומתחומים מגוונים כגון מחקר ,שימור ,פיתוח ,תחזוקה,
תצוגה וחינוך .אמנם באמנה זו הודגש נושא השימור בארכאולוגיה ,אך הקמתו של צוות רב-תחומי
נכונה לכל סוגיית שימור מורכבת בתחומי שימור המורשת הבנויה.
| הכרה בנופי התרבות)Cultural Landscape( 1992 ,
במלאות עשרים שנה ל"אמנה להגנת מורשת התרבות והטבע בעולם" ,תקופה שבמהלכה הוכרזו 377
אתרי מורשת עולמית ,הוקם בפריז "מרכז המורשת העולמית" ,שמטרתו לפקח על היבטי היישום של
האמנה .באותה שנה החליטה הוועדה למורשת עולמית להוסיף ,באמצעות ההנחיות התפעוליות,
קטגוריה חדשה לאתרי השימור :קטגוריה מרחיבה של "מרקם נופי" ,בצד הקטגוריה של "מרקם
עירוני" שאושרה בעבר .הקטגוריה החדשה נוצרה מתוך הכרה שאי-אפשר להפריד בין נוף פיזי לבין
תפקודו (בכך נכללו גם נופים חוצי גבולות מדינה ויבשה) .כתוצאה מכך נעשתה האמנה אמצעי
להכרה במגוון מרקמי שימור -כולל "נופי תרבות" ו"מרקם מעורב" ("מרקם נופי" ו"מרקם עירוני") -
ולקידום ההגנה עליהם.
| מסמך נארה)The Nara Document on Authenticity( 1994 ,
מסמך זה ,שנחתם ביפן ,פיתח ,הרחיב וגיבש את הדיון בחשיבותה של האותנטיות התלויה בתרבות
הרלוונטית .הבסיס למסמך גובש על ידי הוועדה למורשת עולמית שהתכנסה באותה שנה .הוועדה
אימצה את "האסטרטגיה הגלובלית בעבור רשימת מורשת עולמית מאוזנת ,ייצוגית ואמינה" ,שמטרתה
לתת מענה לחוסר האיזון ברשימת אתרי המורשת העולמית -בין אזורים בעולם ,בין סוגי האתרים
המועמדים להכרזה ובין התקופות המיוצגות בה .האסטרטגיה סימנה התפתחות בתפיסת המורשת
העולמית :מהתייחסות למונומנטים ולמאפייניהם ,לגישה המכוונת לאדם ולתרבותו ומתרכזת בהם.
עד לכתיבת מסמך נארה ייחסו במערב את האותנטיות לחומר בלבד :האבן ,הטיח ,העץ וכיו"ב .מסמך
נארה העלה לדיון אותנטיות שונה במהותה מבחינת המקום ,הארץ והתרבות ,התהליכים ותוצריהם.
המסמך העלה את הצורך בחקר מקדים ואמין של מקורות הידע הבאים לידי ביטוי בשימור הפיזי .אמנה זו
חזרה והדגישה את חשיבות ההקשר המקומי במובנו הפיזי ובעיקר במובנו האנושי-תרבותי.
שימור המורשת הבנויהֲ :א ָמנֹות ,מדיניות ועקרונות ניהול 19
