Page 25 - ניהול שימור
P. 25
בהסכמים ,בהצהרות ובאמנות השימור הבינלאומיות גלומים עקרונות השימור ודרכי
הפעולה המקובלים כיום להתערבות באתרים בעלי ערך היסטורי תרבותי .סקירה
מעמיקה של מסמכים אלו מצביעה על התפתחות המבוססת על שינויים אבולוציוניים,
כלל-עולמיים ,בתחומי תכנון המרחב ,הכלכלה והחברה ,ועל התקדמות היררכית
ביישום תהליכי שימור ,החל בבניין הבודד וכלה במרקם ובמרחב האורבני.
מורכבות זו מצביעה על מגמה של הכרה בהכרח לשלב בניהול תהליך השימור
שלושה היבטים :פיזי-אדריכלי ,כלכלי-עסקי וחברתי-קהילתי .תהליך הניהול משלב
בין ההיבטים הללו .חשיבותו של תהליך הניהול לרשות המקומית נובעת בין היתר
ממעמדה הייחודי של הרשות המקומית בשליטה במרחב הפיזי ,באחריות הסטטוטורית
שלה וביכולותיה לנהל את תהליך השימור כתהליך מערכתי מרחבי ארוך טווח.
היבטים אלו ,ועמם הרחבת התפיסה -מראייה נקודתית של שימור הבניין הבודד
לתפיסה רב -תחומית ,מכלולית-מרקמית ,הנשענת על הרשות ועל הקהילה המקומיות -
מצביעים על חשיבותו ועל מקומו של השימור במרחב העירוני כולו.
הכרה זו באה לידי ביטוי בהעלאת הנושא לסדר היום התאורטי ,וביתר שאת -לסדר
היום היישומי-מקצועי של השימור.
1.2שימור המורשת הבנויה בישראל :מדיניות ארצית ומדיניות מקומית
ההתעוררות הציבורית בישראל לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות פיתוח
פיזי מואץ ,שבמהלכו נהרסו במשך עשרות שנים אתרים היסטוריים .הדי הזעזוע הציבורי מהרס בניין
הגימנסיה הרצליה בתל-אביב -ציון דרך לתחילתה של ההתיישבות הציונית במגזר העירוני בארץ
ישראל (הוקמה בשנת 1905ונהרסה ב - )1959הובילו להקמת מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
(בשמה הקודם " -המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות") בתחילת שנות השמונים ,בחסות ועדת
החינוך של הכנסת והחברה להגנת הטבע .יש להדגיש כי התעוררות זו ,ולצדה הגברת מעורבותם של
גופים ומוסדות ציבוריים בשימור ,עדיין לא תרמו לגיבוש מדיניות ממלכתית לשימור .יתרה מזאת,
למרבית הגופים אין מדיניות מוגדרת בתחום השימור ,ובעיקר יש מחסור חמור בדרכי פעולה ובכלים
אפקטיביים להגנה על מבנים ועל אתרים לשימור.
24ניהול מערכתי של השימור
הפעולה המקובלים כיום להתערבות באתרים בעלי ערך היסטורי תרבותי .סקירה
מעמיקה של מסמכים אלו מצביעה על התפתחות המבוססת על שינויים אבולוציוניים,
כלל-עולמיים ,בתחומי תכנון המרחב ,הכלכלה והחברה ,ועל התקדמות היררכית
ביישום תהליכי שימור ,החל בבניין הבודד וכלה במרקם ובמרחב האורבני.
מורכבות זו מצביעה על מגמה של הכרה בהכרח לשלב בניהול תהליך השימור
שלושה היבטים :פיזי-אדריכלי ,כלכלי-עסקי וחברתי-קהילתי .תהליך הניהול משלב
בין ההיבטים הללו .חשיבותו של תהליך הניהול לרשות המקומית נובעת בין היתר
ממעמדה הייחודי של הרשות המקומית בשליטה במרחב הפיזי ,באחריות הסטטוטורית
שלה וביכולותיה לנהל את תהליך השימור כתהליך מערכתי מרחבי ארוך טווח.
היבטים אלו ,ועמם הרחבת התפיסה -מראייה נקודתית של שימור הבניין הבודד
לתפיסה רב -תחומית ,מכלולית-מרקמית ,הנשענת על הרשות ועל הקהילה המקומיות -
מצביעים על חשיבותו ועל מקומו של השימור במרחב העירוני כולו.
הכרה זו באה לידי ביטוי בהעלאת הנושא לסדר היום התאורטי ,וביתר שאת -לסדר
היום היישומי-מקצועי של השימור.
1.2שימור המורשת הבנויה בישראל :מדיניות ארצית ומדיניות מקומית
ההתעוררות הציבורית בישראל לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות פיתוח
פיזי מואץ ,שבמהלכו נהרסו במשך עשרות שנים אתרים היסטוריים .הדי הזעזוע הציבורי מהרס בניין
הגימנסיה הרצליה בתל-אביב -ציון דרך לתחילתה של ההתיישבות הציונית במגזר העירוני בארץ
ישראל (הוקמה בשנת 1905ונהרסה ב - )1959הובילו להקמת מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
(בשמה הקודם " -המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות") בתחילת שנות השמונים ,בחסות ועדת
החינוך של הכנסת והחברה להגנת הטבע .יש להדגיש כי התעוררות זו ,ולצדה הגברת מעורבותם של
גופים ומוסדות ציבוריים בשימור ,עדיין לא תרמו לגיבוש מדיניות ממלכתית לשימור .יתרה מזאת,
למרבית הגופים אין מדיניות מוגדרת בתחום השימור ,ובעיקר יש מחסור חמור בדרכי פעולה ובכלים
אפקטיביים להגנה על מבנים ועל אתרים לשימור.
24ניהול מערכתי של השימור
