Page 30 - ניהול שימור
P. 30
• נציגי האתרים לשימור שהוכרזו.
לשני הגופים הראשונים ,מועצה לשימור אתרי מורשת וקרן קיימת לישראל ,יש זכות להתנגד
לתכניות פיתוח באתרי שימור במסגרת חוק התכנון והבנייה.
ההתעוררות הציבורית בישראל לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים החלה
בעקבות פיתוח פיזי מואץ בעשורים הראשונים להקמת המדינה ,שבמהלכו ,בהיעדר
מודעות לחשיבות השימור ,נהרסו מבנים ואתרים היסטוריים .התעוררות זו ,ולצדה
הגברת מעורבותם בשימור של גופים ורשויות שלטוניות מכוח חוקים ,ושל גופים
ומוסדות ציבוריים שלא מכוח החוק ,עדיין לא תרמו לגיבוש מדיניות ממלכתית
לשימור .בעיקר קיים מחסור חמור בדרכי פעולה וכלים אפקטיביים להגנה על מבנים
ועל אתרים לשימור.
1.3עקרונות ניהול שימור המורשת הבנויה ברשות המקומית
מסקירת הספרות העוסקת באמנות ובהסכמים הבינלאומיים אפשר לקבוע כי מטרתו המרכזית
של השימור היא להבטיח שבנופה של המדינה יישאר ייצוג מוחשי לתקופות ,לסגנונות ולתהליכים
ההיסטוריים שעברו על הארץ והשפיעו על דמותה ,על ערכיה ועל התפתחותה הפיזית ,החברתית
והתרבותית ,למען הדורות הבאים .שימור המורשת הבנויה הוא תהליך ארוך טווח בעל משמעויות
ניהוליות ותכנוניות ,המבטיח את קיומם של מבנים ואתרים בעלי ערכים תרבותיים ,היסטוריים
וארכיטקטוניים .מטרות השימור עשויות אפוא להיות לאומיות ,דתיות ,חינוכיות ותרבותיות.
ממטרותיו העיקריות של השימור נגזרים העקרונות המרכזיים שתהליך השימור מתבסס עליהם
(ראו הרחבה על קריטריונים עולמיים ומקומיים בסעיף .)1.4לעקרונות אלה יש השלכות על מקומה
המרכזי של הרשות המקומית ועל חשיבותה כשותף אסטרטגי לשימור ,וכן על תהליך הניהול שלו
ברשויות המקומיות .להלן העקרונות:
• הצגת ההצדקה לשימור ( :)justificationבמוקד כל תהליך שימור נמצאת הגדרה של הרציונל
העיקרי לשמירת האתר .כל האמנות הבינלאומיות הדנות בנושא ,ובעיקר אמנת בורה (,)1999
מפרטות את קשת הסיבות להצדקת השימור .בישראל ,חוק התכנון והבנייה דן בסעיף 61א'
בתכנית המתאר -תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית ,ומטרותיה ,בין היתר,
הן אלה )1( :שמירה על כל בניין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית ,היסטורית ,ארכאולוגית
שימור המורשת הבנויהֲ :א ָמנֹות ,מדיניות ועקרונות ניהול 29
לשני הגופים הראשונים ,מועצה לשימור אתרי מורשת וקרן קיימת לישראל ,יש זכות להתנגד
לתכניות פיתוח באתרי שימור במסגרת חוק התכנון והבנייה.
ההתעוררות הציבורית בישראל לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים החלה
בעקבות פיתוח פיזי מואץ בעשורים הראשונים להקמת המדינה ,שבמהלכו ,בהיעדר
מודעות לחשיבות השימור ,נהרסו מבנים ואתרים היסטוריים .התעוררות זו ,ולצדה
הגברת מעורבותם בשימור של גופים ורשויות שלטוניות מכוח חוקים ,ושל גופים
ומוסדות ציבוריים שלא מכוח החוק ,עדיין לא תרמו לגיבוש מדיניות ממלכתית
לשימור .בעיקר קיים מחסור חמור בדרכי פעולה וכלים אפקטיביים להגנה על מבנים
ועל אתרים לשימור.
1.3עקרונות ניהול שימור המורשת הבנויה ברשות המקומית
מסקירת הספרות העוסקת באמנות ובהסכמים הבינלאומיים אפשר לקבוע כי מטרתו המרכזית
של השימור היא להבטיח שבנופה של המדינה יישאר ייצוג מוחשי לתקופות ,לסגנונות ולתהליכים
ההיסטוריים שעברו על הארץ והשפיעו על דמותה ,על ערכיה ועל התפתחותה הפיזית ,החברתית
והתרבותית ,למען הדורות הבאים .שימור המורשת הבנויה הוא תהליך ארוך טווח בעל משמעויות
ניהוליות ותכנוניות ,המבטיח את קיומם של מבנים ואתרים בעלי ערכים תרבותיים ,היסטוריים
וארכיטקטוניים .מטרות השימור עשויות אפוא להיות לאומיות ,דתיות ,חינוכיות ותרבותיות.
ממטרותיו העיקריות של השימור נגזרים העקרונות המרכזיים שתהליך השימור מתבסס עליהם
(ראו הרחבה על קריטריונים עולמיים ומקומיים בסעיף .)1.4לעקרונות אלה יש השלכות על מקומה
המרכזי של הרשות המקומית ועל חשיבותה כשותף אסטרטגי לשימור ,וכן על תהליך הניהול שלו
ברשויות המקומיות .להלן העקרונות:
• הצגת ההצדקה לשימור ( :)justificationבמוקד כל תהליך שימור נמצאת הגדרה של הרציונל
העיקרי לשמירת האתר .כל האמנות הבינלאומיות הדנות בנושא ,ובעיקר אמנת בורה (,)1999
מפרטות את קשת הסיבות להצדקת השימור .בישראל ,חוק התכנון והבנייה דן בסעיף 61א'
בתכנית המתאר -תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית ,ומטרותיה ,בין היתר,
הן אלה )1( :שמירה על כל בניין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית ,היסטורית ,ארכאולוגית
שימור המורשת הבנויהֲ :א ָמנֹות ,מדיניות ועקרונות ניהול 29
