Page 27 - ניהול שימור
P. 27
למעשה למוסדות התכנון ,לרוב המקומיים ,ללא התייחסות נפרדת לנושא השימור (קורן.)52 :2012 ,
בשנת ,1984בעקבות שנים של הרס והזנחה של אתרי מורשת מתקופת ההתיישבות היהודית,
ביקשה ועדת החינוך של הכנסת מהחברה להגנת הטבע לקחת על עצמה את האחריות לנושא
השימור ,וכך הוקמה "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" .העברת האחריות לגוף פרטי בלא
שניתנו לו כלים סטטוטוריים גרמו לקשיים ולחסמים בפעילותה של המועצה למען השימור בארץ.
בסעיף 61לחוק התכנון והבנייה ,שנחקק בשנת 1965ודן בעיקר בצד הפיזי של התכנון ,נקבע
בסעיף קטן 3כי בין יתר מטרות התכנון תהיה גם "שמירה על כל בניין ודבר שיש להם חשיבות
אדריכלית ,היסטורית ,ארכאולוגית וכיוצא באלה" .מכיוון שדרך חקיקה זו לא הביאה את התוצאות
המצופות ובניינים רבים שנועדו לשימור נהרסו ,יזמה המועצה תיקון לחוק ,בהנחה שהתוספת
המיוחדת לנושא השימור תחזק את המודעות לשימור ,תחזק את ההכרה בערכיותו ותביא לטיפול
מיוחד בנושא השימור ולמיתון הקונפליקטים בין פיתוח לשימור.
תיקון ( 31התשנ"א ,1991-הנקרא "תכנית השימור") אשר בתוספת הרביעית (להלן" :התוספת")
לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה ( 1965להלן "החוק") הוסף לחוק בשנת ,1991בתקופת העלייה הגדולה
ממדינות חבר העמים ,מחשש לקונפליקטים חמורים בין פיתוח לבין שימור ובידיעה שיזמים יעדיפו
אינטרסים כלכליים של חיסכון ויעילות על פני ערכים כגון שמירה על איכות הסביבה ,קיימות ,שימור
וכד' .עם זאת ,דוח מבקר המדינה קבע:
התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה ,התשכ"ה( 1965-להלן -החוק) ,מסדירה את נושא
שימור המבנים והאתרים ,אך רק רשויות מעטות יישמו אותה ,בין היתר ,בשל כך שהחוק
אינו מרחיב בהוראותיו בנושא השימור ובהיעדר כלים אפקטיביים להגנה על מבנים ואתרים
הראויים לשימור( .דוח מבקר המדינה)58 :2005 ,
ההתעמקות בנושא השימור בתכנית המתאר הארצית (תמ"א )35הביאה לידי ביטוי את חשיבותו
ההולכת וגדלה של הנושא ,ואת המודעות לו הן בקרב הציבור הרחב הן בקרב המתכננים ומוסדות
התכנון .עם זאת הנסתר רב על הגלוי ,ובהוראות התכנית עדיין אין מענה לשאלות רבות באשר
לרציונל ,להגדרת האתרים ובעיקר לכלים לפעולה.
אשר לרמה המקומית ,במסמך המציג את מטרות תכנית המתאר המקומית ,המנחה את הפיתוח
של יישוב עירוני שלם (במקרה של אזור כפרי -של תחום המועצה האזורית) ואמונה על תכנון קרקע
הולם ,מצוינות מטרות אחדות :פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקורי והבטחת תנאים
נאותים בתחומים אחרים .כן מוצגות עוד שתי מטרות :הראשונה -שימור כל בניין ודבר שיש להם
חשיבות אדריכלית ,היסטורית ,ארכאולוגית וכיו"ב ,והשנייה -שמירה ופיתוח של מקומות בעלי
חשיבות מבחינת הטבע או האסתטיקה.
26ניהול מערכתי של השימור
בשנת ,1984בעקבות שנים של הרס והזנחה של אתרי מורשת מתקופת ההתיישבות היהודית,
ביקשה ועדת החינוך של הכנסת מהחברה להגנת הטבע לקחת על עצמה את האחריות לנושא
השימור ,וכך הוקמה "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" .העברת האחריות לגוף פרטי בלא
שניתנו לו כלים סטטוטוריים גרמו לקשיים ולחסמים בפעילותה של המועצה למען השימור בארץ.
בסעיף 61לחוק התכנון והבנייה ,שנחקק בשנת 1965ודן בעיקר בצד הפיזי של התכנון ,נקבע
בסעיף קטן 3כי בין יתר מטרות התכנון תהיה גם "שמירה על כל בניין ודבר שיש להם חשיבות
אדריכלית ,היסטורית ,ארכאולוגית וכיוצא באלה" .מכיוון שדרך חקיקה זו לא הביאה את התוצאות
המצופות ובניינים רבים שנועדו לשימור נהרסו ,יזמה המועצה תיקון לחוק ,בהנחה שהתוספת
המיוחדת לנושא השימור תחזק את המודעות לשימור ,תחזק את ההכרה בערכיותו ותביא לטיפול
מיוחד בנושא השימור ולמיתון הקונפליקטים בין פיתוח לשימור.
תיקון ( 31התשנ"א ,1991-הנקרא "תכנית השימור") אשר בתוספת הרביעית (להלן" :התוספת")
לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה ( 1965להלן "החוק") הוסף לחוק בשנת ,1991בתקופת העלייה הגדולה
ממדינות חבר העמים ,מחשש לקונפליקטים חמורים בין פיתוח לבין שימור ובידיעה שיזמים יעדיפו
אינטרסים כלכליים של חיסכון ויעילות על פני ערכים כגון שמירה על איכות הסביבה ,קיימות ,שימור
וכד' .עם זאת ,דוח מבקר המדינה קבע:
התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה ,התשכ"ה( 1965-להלן -החוק) ,מסדירה את נושא
שימור המבנים והאתרים ,אך רק רשויות מעטות יישמו אותה ,בין היתר ,בשל כך שהחוק
אינו מרחיב בהוראותיו בנושא השימור ובהיעדר כלים אפקטיביים להגנה על מבנים ואתרים
הראויים לשימור( .דוח מבקר המדינה)58 :2005 ,
ההתעמקות בנושא השימור בתכנית המתאר הארצית (תמ"א )35הביאה לידי ביטוי את חשיבותו
ההולכת וגדלה של הנושא ,ואת המודעות לו הן בקרב הציבור הרחב הן בקרב המתכננים ומוסדות
התכנון .עם זאת הנסתר רב על הגלוי ,ובהוראות התכנית עדיין אין מענה לשאלות רבות באשר
לרציונל ,להגדרת האתרים ובעיקר לכלים לפעולה.
אשר לרמה המקומית ,במסמך המציג את מטרות תכנית המתאר המקומית ,המנחה את הפיתוח
של יישוב עירוני שלם (במקרה של אזור כפרי -של תחום המועצה האזורית) ואמונה על תכנון קרקע
הולם ,מצוינות מטרות אחדות :פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקורי והבטחת תנאים
נאותים בתחומים אחרים .כן מוצגות עוד שתי מטרות :הראשונה -שימור כל בניין ודבר שיש להם
חשיבות אדריכלית ,היסטורית ,ארכאולוגית וכיו"ב ,והשנייה -שמירה ופיתוח של מקומות בעלי
חשיבות מבחינת הטבע או האסתטיקה.
26ניהול מערכתי של השימור
