Page 45 - ניהול שימור
P. 45
במציאות קיימים מצבים מעורבים" .שימור מבנים שהינם בבעלות פרטית" ,למשל ,הוא מוצר
מעורב ,היות שייצור המוצר -שימור המבנה -נעשה בדרך כלל על ידי השוק הפרטי ,אך המוצר
מייצר השפעות חיצוניות חיוביות והתועלת ממנו אינה נחלתם הבלעדית של בעלי המבנה הגרים בו
אלא נחלתו של כלל הציבור ,למשל -ההנאה שהוא גורם למתבוננים בו .במקרה של שימור המורשת
הבנויה ,השוק התחרותי לא יכול לתפקד ביעילות ונוצר כשל שוק ,היות שהפרט (היצרן) אינו יכול
לסחור במלוא התועלת המופקת מהמוצר .לכן נדרשת התערבות ציבורית שתבטיח לחברה אספקה
של כמות אופטימלית מהמוצר.
נכס פרטי לשימור לתועלת הציבור.
"קרן ברכה" .רחוב עמק רפאים ,12ירושלים .צילום :צחי אוסטרובסקי
התועלת החברתית משימור המורשת הבנויה נובעת לא רק מביקורים ישירים באתרי מורשת או
באזורי מורשת ,אלא גם מההנאה שמפיק הציבור מהמראה החיצוני ,מההתחדשות הסביבתית ,ובעיקר
מסיבות ערכיות של שימור המורשת לדורות הבאים (סלינג'ר .)2011 ,מצב זה מביא להתנגשות
אינטרסים ,ולכן המחוקק נדרש להסדיר את מערכת האיזונים בין האינטרסים והזכויות של הפרט
לבין אלה של הציבור :מצד אחד לספק לציבור את המוצר הציבורי שלו ,ומצד שני להגן על קניינו
של הפרט ולפצותו על הצורך להעמידו לרשות הציבור (אריאל.)2005 ,
בפועל ,הפן הכלכלי של השימור הוא אחת מנקודות התורפה המרכזיות בתהליך השימור ,ופרויקטים
רבים של שימור מתעכבים או אינם מגיעים לידי ביצוע כלל בשל קשיים כלכליים" .השימור" הוא
בעייתי בהיותו מוצר מעורב שלא ברור מי משלם בעדו ,מי נהנה ממנו ומתי -מכיוון שהתועלת
אינה מידית אלא בטווח הבינוני והארוך ,וקשה מאוד להעריך את ערכו העתידי ( .)hope valueנוסף
לכך" ,שימור" עדיין נתפס כמותרות ,כמוצר שאינו הכרחי או שכל ערכו טמון באסתטיקה גרידא.
כמו כן ,אין מודעות -בעיקר בקרב היזמים -לפוטנציאל של השימור כמשאב כלכלי ,ולפיכך אין
מתייחסים אליו מבחינה כלכלית .בדוח מבקר המדינה נמצא כי "רק בחלק מהרשויות המקומיות
נבחנו הפוטנציאל הכלכלי של שימור המבנים והאתרים וההשפעות התכנוניות הישירות והעקיפות
שלו על המערכת העירונית" .לא רק צד התועלת וההכנסה אינו נבדק ,אלא גם צד ההוצאה וההיתכנות
הכלכלית לשימור" :ברוב הרשויות המקומיות לא נעשו אומדנים ובדיקות לגבי עלויות השיפוץ של
44ניהול מערכתי של השימור
מעורב ,היות שייצור המוצר -שימור המבנה -נעשה בדרך כלל על ידי השוק הפרטי ,אך המוצר
מייצר השפעות חיצוניות חיוביות והתועלת ממנו אינה נחלתם הבלעדית של בעלי המבנה הגרים בו
אלא נחלתו של כלל הציבור ,למשל -ההנאה שהוא גורם למתבוננים בו .במקרה של שימור המורשת
הבנויה ,השוק התחרותי לא יכול לתפקד ביעילות ונוצר כשל שוק ,היות שהפרט (היצרן) אינו יכול
לסחור במלוא התועלת המופקת מהמוצר .לכן נדרשת התערבות ציבורית שתבטיח לחברה אספקה
של כמות אופטימלית מהמוצר.
נכס פרטי לשימור לתועלת הציבור.
"קרן ברכה" .רחוב עמק רפאים ,12ירושלים .צילום :צחי אוסטרובסקי
התועלת החברתית משימור המורשת הבנויה נובעת לא רק מביקורים ישירים באתרי מורשת או
באזורי מורשת ,אלא גם מההנאה שמפיק הציבור מהמראה החיצוני ,מההתחדשות הסביבתית ,ובעיקר
מסיבות ערכיות של שימור המורשת לדורות הבאים (סלינג'ר .)2011 ,מצב זה מביא להתנגשות
אינטרסים ,ולכן המחוקק נדרש להסדיר את מערכת האיזונים בין האינטרסים והזכויות של הפרט
לבין אלה של הציבור :מצד אחד לספק לציבור את המוצר הציבורי שלו ,ומצד שני להגן על קניינו
של הפרט ולפצותו על הצורך להעמידו לרשות הציבור (אריאל.)2005 ,
בפועל ,הפן הכלכלי של השימור הוא אחת מנקודות התורפה המרכזיות בתהליך השימור ,ופרויקטים
רבים של שימור מתעכבים או אינם מגיעים לידי ביצוע כלל בשל קשיים כלכליים" .השימור" הוא
בעייתי בהיותו מוצר מעורב שלא ברור מי משלם בעדו ,מי נהנה ממנו ומתי -מכיוון שהתועלת
אינה מידית אלא בטווח הבינוני והארוך ,וקשה מאוד להעריך את ערכו העתידי ( .)hope valueנוסף
לכך" ,שימור" עדיין נתפס כמותרות ,כמוצר שאינו הכרחי או שכל ערכו טמון באסתטיקה גרידא.
כמו כן ,אין מודעות -בעיקר בקרב היזמים -לפוטנציאל של השימור כמשאב כלכלי ,ולפיכך אין
מתייחסים אליו מבחינה כלכלית .בדוח מבקר המדינה נמצא כי "רק בחלק מהרשויות המקומיות
נבחנו הפוטנציאל הכלכלי של שימור המבנים והאתרים וההשפעות התכנוניות הישירות והעקיפות
שלו על המערכת העירונית" .לא רק צד התועלת וההכנסה אינו נבדק ,אלא גם צד ההוצאה וההיתכנות
הכלכלית לשימור" :ברוב הרשויות המקומיות לא נעשו אומדנים ובדיקות לגבי עלויות השיפוץ של
44ניהול מערכתי של השימור
