Page 47 - ניהול שימור
P. 47
בחקיקה נקבעו כמה מקורות כספיים למימון ול ִתמרוץ של פעולות לשימור מבנים ואתרים:
היטל השבחה ,שינוי השימוש המותר במבנה ,מתן זכויות בנייה נוספות וניוד זכויות בהתאם
למגבלות ולתנאים הספציפיים .נמצא כי רק רשויות מעטות פועלות למימוש מקורות אלה,
ורובן ציינו כי אין להן המשאבים הדרושים למימון שימור המבנים והאתרים( .דוח מבקר
המדינה)2005 ,
יתרה מזאת ,גם התחזוקה ,הפיקוח והניטור -שלבים קריטיים להמשך קיומו של אתר השימור -אינם
מוערכים מבחינה כלכלית ,אינם מתוקצבים ,וממילא כמעט שאין בנמצא מקורות ציבוריים למימונם.
יש לציין כי גם בנושא זה אין תורה כתובה המוסכמת על הכול ,ואין גישה כלכלית אחת מקובלת
לשימור .עם זאת ,בשנים האחרונות ,עם העלייה במודעות לשימור והוכחת חשיבותו למטרות
תכנוניות כמו התחדשות מרכזי ערים ובעיקר למטרות כלכליות בתחומי המסחר ,השירותים והתיירות,
מצטמצמת הדיכוטומיה המקובלת בין הפיתוח לבין השימור .מחקרים ועבודות רבות נעשו בנושאים
אלו הן בארץ הן בחו"ל (סלינג'ר.)Licciardi & Amirtohmasebi, 2012; 2011 ,
2.6מעורבות קהילתית-ציבורית
"שיתוף הציבור בתהליך השימור" הוא חלק מן הנושא הכללי "שיתוף הציבור בתהליך התכנון".
הרציונל לשיתוף הציבור נובע משתי תפיסות מרכזיות :האחת קשורה לתהליכים דמוקרטיים ולצורך
לשתף בתהליכי התכנון המרחבי -באופן ישיר ושלא באמצעות נציגים -את כל קבוצות האוכלוסייה,
כולל הקבוצות החלשות והמודרות ממוקדי הכוח; האחרת נובעת מהחשיבות הרבה שיש בתהליכי
שימור ל"ידע המקומי" ול"רוח המקום" ( ,)genius lociהנובעים בראש ובראשונה מהמקום ומהקהילה
הגאוגרפית השוכנת בו .זאת לא רק בשלב הראשוני של הגדרת האתר לשימור ,חשיבותו ומשמעותו,
אלא גם בשלבי העשייה :ההשמשה ,הפיקוח והניטור .משמר האתר מביא לתיק התיעוד לא רק שלל
מידע אלא גם את הזיכרון ,השייכות והרגשת הנוחות וההיכרות שאנשים מוצאים במקומות המיועדים
לשימור ,ובעיקר אלה הנושאים בתוכם את "נוף ילדותם הפנימי" של תושבי המקום בהווה או בעבר.
סקירת האמנות הבינלאומיות לשימור מצביעה אף היא על עלייה הדרגתית בחשיבות המיוחסת
לשמירת "תחושת המקום" ( )sense of placeו"רוח המקום" בתהליך השימור ,ומכאן גם לצורך
בפיתוח דרכים וכלים ליישומה .ההנחה היא כי חייה של האוכלוסייה המקומית ונכסיה המוחשיים
והבלתי מוחשיים משקפים את האידאולוגיה החברתית ,את אורחות החיים ואת התרבות המקומית.
אלה יוצרים יחד זהות והזדהות עם המקום ונחשפים לכל מבקר ומטייל .עם זאת יש לציין כי כיום
האדם משתייך לקהילות רבות ,גאוגרפיות ותרבותיות ,ולעתים יש קונפליקט בין הקהילה הגאוגרפית
המקומית לבין הקהילות התרבותיות האחרות בשאלה "של מי הזיכרון הנשמר באתר" .הקונפליקט
מתחזק באתרים מרובי רבדים ובעלי עניין .במקרים אלו נדרשים גורמים מקצועיים לקיים תהליכי
ניהול קונפליקטים ,פישור וגישור.
46ניהול מערכתי של השימור
היטל השבחה ,שינוי השימוש המותר במבנה ,מתן זכויות בנייה נוספות וניוד זכויות בהתאם
למגבלות ולתנאים הספציפיים .נמצא כי רק רשויות מעטות פועלות למימוש מקורות אלה,
ורובן ציינו כי אין להן המשאבים הדרושים למימון שימור המבנים והאתרים( .דוח מבקר
המדינה)2005 ,
יתרה מזאת ,גם התחזוקה ,הפיקוח והניטור -שלבים קריטיים להמשך קיומו של אתר השימור -אינם
מוערכים מבחינה כלכלית ,אינם מתוקצבים ,וממילא כמעט שאין בנמצא מקורות ציבוריים למימונם.
יש לציין כי גם בנושא זה אין תורה כתובה המוסכמת על הכול ,ואין גישה כלכלית אחת מקובלת
לשימור .עם זאת ,בשנים האחרונות ,עם העלייה במודעות לשימור והוכחת חשיבותו למטרות
תכנוניות כמו התחדשות מרכזי ערים ובעיקר למטרות כלכליות בתחומי המסחר ,השירותים והתיירות,
מצטמצמת הדיכוטומיה המקובלת בין הפיתוח לבין השימור .מחקרים ועבודות רבות נעשו בנושאים
אלו הן בארץ הן בחו"ל (סלינג'ר.)Licciardi & Amirtohmasebi, 2012; 2011 ,
2.6מעורבות קהילתית-ציבורית
"שיתוף הציבור בתהליך השימור" הוא חלק מן הנושא הכללי "שיתוף הציבור בתהליך התכנון".
הרציונל לשיתוף הציבור נובע משתי תפיסות מרכזיות :האחת קשורה לתהליכים דמוקרטיים ולצורך
לשתף בתהליכי התכנון המרחבי -באופן ישיר ושלא באמצעות נציגים -את כל קבוצות האוכלוסייה,
כולל הקבוצות החלשות והמודרות ממוקדי הכוח; האחרת נובעת מהחשיבות הרבה שיש בתהליכי
שימור ל"ידע המקומי" ול"רוח המקום" ( ,)genius lociהנובעים בראש ובראשונה מהמקום ומהקהילה
הגאוגרפית השוכנת בו .זאת לא רק בשלב הראשוני של הגדרת האתר לשימור ,חשיבותו ומשמעותו,
אלא גם בשלבי העשייה :ההשמשה ,הפיקוח והניטור .משמר האתר מביא לתיק התיעוד לא רק שלל
מידע אלא גם את הזיכרון ,השייכות והרגשת הנוחות וההיכרות שאנשים מוצאים במקומות המיועדים
לשימור ,ובעיקר אלה הנושאים בתוכם את "נוף ילדותם הפנימי" של תושבי המקום בהווה או בעבר.
סקירת האמנות הבינלאומיות לשימור מצביעה אף היא על עלייה הדרגתית בחשיבות המיוחסת
לשמירת "תחושת המקום" ( )sense of placeו"רוח המקום" בתהליך השימור ,ומכאן גם לצורך
בפיתוח דרכים וכלים ליישומה .ההנחה היא כי חייה של האוכלוסייה המקומית ונכסיה המוחשיים
והבלתי מוחשיים משקפים את האידאולוגיה החברתית ,את אורחות החיים ואת התרבות המקומית.
אלה יוצרים יחד זהות והזדהות עם המקום ונחשפים לכל מבקר ומטייל .עם זאת יש לציין כי כיום
האדם משתייך לקהילות רבות ,גאוגרפיות ותרבותיות ,ולעתים יש קונפליקט בין הקהילה הגאוגרפית
המקומית לבין הקהילות התרבותיות האחרות בשאלה "של מי הזיכרון הנשמר באתר" .הקונפליקט
מתחזק באתרים מרובי רבדים ובעלי עניין .במקרים אלו נדרשים גורמים מקצועיים לקיים תהליכי
ניהול קונפליקטים ,פישור וגישור.
46ניהול מערכתי של השימור
