Page 65 - ניהול שימור
P. 65
• מקור פרטי :רצונו של בעל קניין פרטי לשמר את המבנה הראוי לשימור שבבעלותו מסיבות
שונות ,בכללן סיבות כלכליות (תוספת זכויות).
• מקור ציבורי :סכנה של הרס קבוצת בניינים לשימור או של אתר לשימור בעל ערך ציבורי או
התדרדרות במצבו ,או כתוצאה מהחלטה על שדרוג ופיתוח שכונה או מתחם בעלי ערך שימורי.
לחלופין ,האירוע המניע יכול לנבוע ממיצוי הזדמנות הנובעת מיזמה מדינית ממלכתית לקדם
שימור מטעמים לאומיים ולהקצות משאבים לנושא.
הפעולות המקדמות את התנעת התהליך הן אלה:
א .הקמת מנגנוני ניהול
• הגדרת גוף מנהל והשותפים בו :כולל הבחנה בין הדרג קובע המדיניות לבין הדרג הביצועי.
מנגנון זה אמור להבטיח את השותפות המקומית ואת הקשר המובנה בין כל הגורמים בקבלת
ההחלטות וביישומן ,ואת ביצוע תכנית הפעולה הרחבה לשימורו ,לפיתוחו ולתחזוקתו של
האתר לאורך שנים.
• מנגנון לניהול קונפליקטים :לאורך זמן יש לגבש דפוסי פעילות ולהגדיר מנגנון מוסכם לניהול
קונפליקטים ,לקידום הסכמות ולעדכון תכנית השימור ,כחלק מהתמודדות עם המתחים
המוטבעים בתהליכי השימור :קונפליקטים שבין לחצי הפיתוח לבין השימור; חלוקת הסמכות
והאחריות בין כל בעלי העניין; הבהרת המשמעות של חלוקת הנטל הכלכלי בין הגופים
הציבוריים לפרטיים ,הנובעת מייחודו של המוצר כמוצר משולב -פרטי וציבורי; הבעייתיות
העולה ממקורות "ידע מקומי" שונים (מגזרי האוכלוסייה בעלי העניין השותפים בתהליך)
והקושי להגיע להסכמה מקובלת על כולם באשר ל"רוח המקום".
את המנגנונים לניהול קונפליקטים ראוי ליצור לפני תחילת התהליך ולנסות לפתור אותם בהסכמה.
ב .התארגנות
הבטחת מחויבותה של הרשות המקומית ובניית אמון בין השותפים לבין הצוות המקצועי .יש לייחס
חשיבות רבה לצמצום מרבי של חוסר הוודאות ,לשקיפות ולנכונות לסייע לכל המעורבים בתהליכי שימור.
• צוות עבודה :הקמת צוות עבודה מצומצם.
• גבולות :קביעת גבולותיו של המתחם הרלוונטי לתהליך.
• קביעת היכולות הארגוניות :קביעת היכולות הארגוניות הקיימות להוצאת התכנית לפועל ,והחלטה
אם יש צורך בתמיכה ובסיוע חיצוניים באיגום משאבים -ומאילו גופים.
| צעד .2שותפים והשתתפות
מעורבות התושבים ובעלי קניין ועניין בתהליך השימור היא גורם בעל חשיבות מהותית,
מסיבות אלה:
• מעורבות התושבים מאפשרת לשלב בתהליך את "הידע המקומי" ,המהווה מרכיב חיוני ובסיס
64ניהול מערכתי של השימור
שונות ,בכללן סיבות כלכליות (תוספת זכויות).
• מקור ציבורי :סכנה של הרס קבוצת בניינים לשימור או של אתר לשימור בעל ערך ציבורי או
התדרדרות במצבו ,או כתוצאה מהחלטה על שדרוג ופיתוח שכונה או מתחם בעלי ערך שימורי.
לחלופין ,האירוע המניע יכול לנבוע ממיצוי הזדמנות הנובעת מיזמה מדינית ממלכתית לקדם
שימור מטעמים לאומיים ולהקצות משאבים לנושא.
הפעולות המקדמות את התנעת התהליך הן אלה:
א .הקמת מנגנוני ניהול
• הגדרת גוף מנהל והשותפים בו :כולל הבחנה בין הדרג קובע המדיניות לבין הדרג הביצועי.
מנגנון זה אמור להבטיח את השותפות המקומית ואת הקשר המובנה בין כל הגורמים בקבלת
ההחלטות וביישומן ,ואת ביצוע תכנית הפעולה הרחבה לשימורו ,לפיתוחו ולתחזוקתו של
האתר לאורך שנים.
• מנגנון לניהול קונפליקטים :לאורך זמן יש לגבש דפוסי פעילות ולהגדיר מנגנון מוסכם לניהול
קונפליקטים ,לקידום הסכמות ולעדכון תכנית השימור ,כחלק מהתמודדות עם המתחים
המוטבעים בתהליכי השימור :קונפליקטים שבין לחצי הפיתוח לבין השימור; חלוקת הסמכות
והאחריות בין כל בעלי העניין; הבהרת המשמעות של חלוקת הנטל הכלכלי בין הגופים
הציבוריים לפרטיים ,הנובעת מייחודו של המוצר כמוצר משולב -פרטי וציבורי; הבעייתיות
העולה ממקורות "ידע מקומי" שונים (מגזרי האוכלוסייה בעלי העניין השותפים בתהליך)
והקושי להגיע להסכמה מקובלת על כולם באשר ל"רוח המקום".
את המנגנונים לניהול קונפליקטים ראוי ליצור לפני תחילת התהליך ולנסות לפתור אותם בהסכמה.
ב .התארגנות
הבטחת מחויבותה של הרשות המקומית ובניית אמון בין השותפים לבין הצוות המקצועי .יש לייחס
חשיבות רבה לצמצום מרבי של חוסר הוודאות ,לשקיפות ולנכונות לסייע לכל המעורבים בתהליכי שימור.
• צוות עבודה :הקמת צוות עבודה מצומצם.
• גבולות :קביעת גבולותיו של המתחם הרלוונטי לתהליך.
• קביעת היכולות הארגוניות :קביעת היכולות הארגוניות הקיימות להוצאת התכנית לפועל ,והחלטה
אם יש צורך בתמיכה ובסיוע חיצוניים באיגום משאבים -ומאילו גופים.
| צעד .2שותפים והשתתפות
מעורבות התושבים ובעלי קניין ועניין בתהליך השימור היא גורם בעל חשיבות מהותית,
מסיבות אלה:
• מעורבות התושבים מאפשרת לשלב בתהליך את "הידע המקומי" ,המהווה מרכיב חיוני ובסיס
64ניהול מערכתי של השימור
