Page 66 - ניהול שימור
P. 66
ליצירת "רוח המקום" ולשימור אותנטי של האתר; וכן את הדעות ,ההעדפות והנכונות לשמור על
האתר ולתחזק אותו בעתיד.
• בעלי הקניין ובעלי עניין :זיהוי בעלי הקניין -הבעלים החוקיים של האתר .זיהוי והגדרה של בעלי
העניין השונים ( ,)stake holdersובהם הגופים האחראים סטטוטורית או עניינית לאתר ,ואנשים
וקבוצות מקרב החברה האזרחית .הגדרת קבוצות התושבים המעורבות תלויה באתר או במתחם
ובאפיוניהם ,ויכולה להתגבש בדרכים שונות .הקבוצות יכולות להיות מוגדרות על פי מיקומן -
תושבי המתחם ,שכנים קרובים פיזית ,או היישוב כולו; או על פי מהות המתחם ואפיוניו :קהילת
בעלי העניין המזדהים עם משמעותו ההיסטורית והתרבותית של האתר ,או לחלופין -קבוצת
הנפגעים מתהליך השימור.
• תיאום ובניית ִתעדוף :תיאום בין בעלי העניין כולל זיהוי אינטרסים ,הסכמות וקונפליקטים
אפשריים ,ובניית מערכת ִתעדוף בין האתרים ביישוב (ראו הרחבה בפרק .)4
המעורבות ,ובעיקר התהליכים לבניית הסכמה ולפתרון קונפליקטים ,יוצרים בסופו של דבר
הסכמה ותמיכה בנושא השימור בין בעלי העניין .השותפויות הנוצרות בשלב זה מהוות תשתית
להמשך המעורבות גם בתהליך היישום ובהתנהלות הרשות המקומית לאורך זמן.
| צעד .3הערכת מצב -ניתוח המצב הקיים
ניתוח המצב הקיים הוא שלב חיוני ביותר בתהליך השימור ,והוא מוביל אל הדיון בשאלה "מהי
המטרה ולאן רוצים להגיע" .במובן הסטטוטורי "תמונת המצב" גלומה בחלקה הגדול ב"סקר ניתוח
מצב קיים" ב"תיק התיעוד" ,הנדרש בתהליך השימור הסטטוטורי .סקר זה מאפשר לעבור גם לשלב
התכנון ולהתוות הזדמנות עתידית לשזירה בין הקיים לבין הפרוגרמה העתידית ולדרכים לגשר
ביניהם .שלב זה ,של גיבוש תמונת מצב של האתר או של המתחם לשימור ,כולל את הרכיבים הללו:
• איסוף מידע רלוונטי :נתוני שטח ,תכניות אב בתחומים שונים ומגזרים שונים ותכניות מתאר
פיזיות מפורטות ברמה הארצית ,האזורית והמקומית.
• "ידע מקומי" :זיהוי אתרי שימור במרחב בהתבסס על "הידע המקומי" של התושבים ,וזיהוי "רוח
המקום" המבוססת על מחקר היסטורי ועל תפיסת המקום של הקהילה המקומית.
• הזדמנויות ואיומים :עיבוד כל המידע שנאסף להערכת תמונת המצב הנוכחית נעשה בדרך
כלל בשיטה הנקראת SWOT - Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threatsומשמעותה:
חוזקות ,חולשות ,הזדמנויות ,איומים .גישה זו מתמקדת בזיהוי החוזקות והיתרונות וכן החולשות
והחסרונות של האתר לשימור עצמו והקשרו למקום ולאזור ,אך גם בהזדמנויות ובאיומים על
התהליך שמקורם בגורמים חיצוניים למערכת .עם החוזקות והיתרונות אפשר למנות תכניות
ועוגנים המקדמים את תהליך השימור ,כגון מדיניות שימור ארצית תומכת שימור .עם האיומים
והסיכונים אפשר למנות תכניות פיתוח העלולות לפגוע באתר ,להרוס אותו או למנוע את שימורו
תהליך התכנון האסטרטגי של השימור 65
האתר ולתחזק אותו בעתיד.
• בעלי הקניין ובעלי עניין :זיהוי בעלי הקניין -הבעלים החוקיים של האתר .זיהוי והגדרה של בעלי
העניין השונים ( ,)stake holdersובהם הגופים האחראים סטטוטורית או עניינית לאתר ,ואנשים
וקבוצות מקרב החברה האזרחית .הגדרת קבוצות התושבים המעורבות תלויה באתר או במתחם
ובאפיוניהם ,ויכולה להתגבש בדרכים שונות .הקבוצות יכולות להיות מוגדרות על פי מיקומן -
תושבי המתחם ,שכנים קרובים פיזית ,או היישוב כולו; או על פי מהות המתחם ואפיוניו :קהילת
בעלי העניין המזדהים עם משמעותו ההיסטורית והתרבותית של האתר ,או לחלופין -קבוצת
הנפגעים מתהליך השימור.
• תיאום ובניית ִתעדוף :תיאום בין בעלי העניין כולל זיהוי אינטרסים ,הסכמות וקונפליקטים
אפשריים ,ובניית מערכת ִתעדוף בין האתרים ביישוב (ראו הרחבה בפרק .)4
המעורבות ,ובעיקר התהליכים לבניית הסכמה ולפתרון קונפליקטים ,יוצרים בסופו של דבר
הסכמה ותמיכה בנושא השימור בין בעלי העניין .השותפויות הנוצרות בשלב זה מהוות תשתית
להמשך המעורבות גם בתהליך היישום ובהתנהלות הרשות המקומית לאורך זמן.
| צעד .3הערכת מצב -ניתוח המצב הקיים
ניתוח המצב הקיים הוא שלב חיוני ביותר בתהליך השימור ,והוא מוביל אל הדיון בשאלה "מהי
המטרה ולאן רוצים להגיע" .במובן הסטטוטורי "תמונת המצב" גלומה בחלקה הגדול ב"סקר ניתוח
מצב קיים" ב"תיק התיעוד" ,הנדרש בתהליך השימור הסטטוטורי .סקר זה מאפשר לעבור גם לשלב
התכנון ולהתוות הזדמנות עתידית לשזירה בין הקיים לבין הפרוגרמה העתידית ולדרכים לגשר
ביניהם .שלב זה ,של גיבוש תמונת מצב של האתר או של המתחם לשימור ,כולל את הרכיבים הללו:
• איסוף מידע רלוונטי :נתוני שטח ,תכניות אב בתחומים שונים ומגזרים שונים ותכניות מתאר
פיזיות מפורטות ברמה הארצית ,האזורית והמקומית.
• "ידע מקומי" :זיהוי אתרי שימור במרחב בהתבסס על "הידע המקומי" של התושבים ,וזיהוי "רוח
המקום" המבוססת על מחקר היסטורי ועל תפיסת המקום של הקהילה המקומית.
• הזדמנויות ואיומים :עיבוד כל המידע שנאסף להערכת תמונת המצב הנוכחית נעשה בדרך
כלל בשיטה הנקראת SWOT - Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threatsומשמעותה:
חוזקות ,חולשות ,הזדמנויות ,איומים .גישה זו מתמקדת בזיהוי החוזקות והיתרונות וכן החולשות
והחסרונות של האתר לשימור עצמו והקשרו למקום ולאזור ,אך גם בהזדמנויות ובאיומים על
התהליך שמקורם בגורמים חיצוניים למערכת .עם החוזקות והיתרונות אפשר למנות תכניות
ועוגנים המקדמים את תהליך השימור ,כגון מדיניות שימור ארצית תומכת שימור .עם האיומים
והסיכונים אפשר למנות תכניות פיתוח העלולות לפגוע באתר ,להרוס אותו או למנוע את שימורו
תהליך התכנון האסטרטגי של השימור 65
