Page 68 - ניהול שימור
P. 68
תנאי הכרחי להצלחת התהליך הוא חזון ויעדים מוסכמים על כל בעלי העניין ,ובכללם :הרשות
המקומית ,הקהילה ,גורמים בעלי עניין ברמה האזורית והארצית ,הסקטור העסקי ,וגורמים בעלי
עניין ובעלי מעמד סטטוטורי בנושא שימור המורשת הבנויה .כל זאת בכל הקשור להבניית תהליכי
השימור לאורך זמן ,כולל הסכמות על האינטרסים המשותפים שזוהו והתמודדות עם נקודות
המחלוקת ואי-ההסכמה .יש לתכנן את תהליך הביצוע של השימור ,את הפיתוח הפיזי והכלכלי
של האתרים ,פרויקטים להעלאת המודעות לשימור ,פרויקטים חינוכיים ,חברתיים וקהילתיים ,ואת
הדרכים לשלבם במרקם היישובי.
| צעד .7תכניות פעולה
תכנית פעולה מציגה את הפעילויות המוחשיות המעשיות (דוגמת "כרטיס פרויקט") המרכיבות את
האסטרטגיה ,ומאפשרות למקום לממש את מטרותיו וליישם אותן .תכנית הפעולה מפרטת את רכיבי
הפעולה ואת התוצרים המצופים בהתייחס לציר הזמן ,את המשאבים ,את היכולת הארגונית ,את
השותפים ואת כל יתר המשאבים הנחוצים למימוש החזון.
| צעד .8ארגון ויישום
הצגת כלי היישום העיקריים :כלים סטטוטוריים ,ארגוניים ומקצועיים .נוסף לפירוט הכלים יש ליישם
דפוס של שיתוף פעולה פנים-רשותי אך גם כלי מדיניות וקישור לתהליכים חוץ-רשותיים ברמות
האזורית והארצית .זאת בשל אופיו הרב-תחומי של תהליך השימור ,המחייב מעורבותם של אנשי
מקצוע מתחומים מגוונים.
להלן הסוגים העיקריים של כלי היישום המוצעים:
• גורם ארגוני מתמחה :כגון גורם מקומי המתמחה בשימור ,באגף ההנדסה או בגוף ציבורי אחר
היכול לסייע בהובלת התהליך.
• הכשרה והתאמה :אם לא קיים גוף מתמחה אפשר להכשיר עובד של הרשות או חברה כלכלית
עירונית בנושא ,או לצרף גוף מתמחה דוגמת יועץ שימור.
• שיתוף פעולה פנים-רשותי :רוב נושאי הפיתוח העירוני דורשים צוות עבודה רב-תחומי חוצה
מחלקות בתוך הרשות ,וכן שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים כגון מועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,משרד התיירות ,המשרד לאיכות הסביבה או רשות הטבע והגנים .בנוסף ,מתחייב שיתוף
פעולה עם התושבים ועם בעלי עניין וקניין אחרים .יש לגבש ולהטמיע אפוא דפוסי פעולה
הממסדים את תחומי האחריות ואת שיתופי הפעולה החיוניים ליישום תהליך השימור.
• קישור לתהליכים ולמכשירי מדיניות קיימים :קישור התהליך הכוללני לתהליכים ולמכשירי
מדיניות מבוססים :תקצוב שנתי ,הקצאת משאבי אנוש ,תכניות סטטוטוריות וכן מנגנונים
כלכליים אחרים ברשות המקומית .יש כמה סוגים של תכניות:
תהליך התכנון האסטרטגי של השימור 67
המקומית ,הקהילה ,גורמים בעלי עניין ברמה האזורית והארצית ,הסקטור העסקי ,וגורמים בעלי
עניין ובעלי מעמד סטטוטורי בנושא שימור המורשת הבנויה .כל זאת בכל הקשור להבניית תהליכי
השימור לאורך זמן ,כולל הסכמות על האינטרסים המשותפים שזוהו והתמודדות עם נקודות
המחלוקת ואי-ההסכמה .יש לתכנן את תהליך הביצוע של השימור ,את הפיתוח הפיזי והכלכלי
של האתרים ,פרויקטים להעלאת המודעות לשימור ,פרויקטים חינוכיים ,חברתיים וקהילתיים ,ואת
הדרכים לשלבם במרקם היישובי.
| צעד .7תכניות פעולה
תכנית פעולה מציגה את הפעילויות המוחשיות המעשיות (דוגמת "כרטיס פרויקט") המרכיבות את
האסטרטגיה ,ומאפשרות למקום לממש את מטרותיו וליישם אותן .תכנית הפעולה מפרטת את רכיבי
הפעולה ואת התוצרים המצופים בהתייחס לציר הזמן ,את המשאבים ,את היכולת הארגונית ,את
השותפים ואת כל יתר המשאבים הנחוצים למימוש החזון.
| צעד .8ארגון ויישום
הצגת כלי היישום העיקריים :כלים סטטוטוריים ,ארגוניים ומקצועיים .נוסף לפירוט הכלים יש ליישם
דפוס של שיתוף פעולה פנים-רשותי אך גם כלי מדיניות וקישור לתהליכים חוץ-רשותיים ברמות
האזורית והארצית .זאת בשל אופיו הרב-תחומי של תהליך השימור ,המחייב מעורבותם של אנשי
מקצוע מתחומים מגוונים.
להלן הסוגים העיקריים של כלי היישום המוצעים:
• גורם ארגוני מתמחה :כגון גורם מקומי המתמחה בשימור ,באגף ההנדסה או בגוף ציבורי אחר
היכול לסייע בהובלת התהליך.
• הכשרה והתאמה :אם לא קיים גוף מתמחה אפשר להכשיר עובד של הרשות או חברה כלכלית
עירונית בנושא ,או לצרף גוף מתמחה דוגמת יועץ שימור.
• שיתוף פעולה פנים-רשותי :רוב נושאי הפיתוח העירוני דורשים צוות עבודה רב-תחומי חוצה
מחלקות בתוך הרשות ,וכן שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים כגון מועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,משרד התיירות ,המשרד לאיכות הסביבה או רשות הטבע והגנים .בנוסף ,מתחייב שיתוף
פעולה עם התושבים ועם בעלי עניין וקניין אחרים .יש לגבש ולהטמיע אפוא דפוסי פעולה
הממסדים את תחומי האחריות ואת שיתופי הפעולה החיוניים ליישום תהליך השימור.
• קישור לתהליכים ולמכשירי מדיניות קיימים :קישור התהליך הכוללני לתהליכים ולמכשירי
מדיניות מבוססים :תקצוב שנתי ,הקצאת משאבי אנוש ,תכניות סטטוטוריות וכן מנגנונים
כלכליים אחרים ברשות המקומית .יש כמה סוגים של תכניות:
תהליך התכנון האסטרטגי של השימור 67
