Page 27 - קרובים רחוקים
P. 27
פעילותה של "האגודה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים" בצפת
הארגון הראשון שהצליח לנצל בצורה מיטבית את האקלים הפוליטי הליברלי בארץ ישראל היה "האגודה
הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים" (The London Society for Promoting Christianity
.)Among the Jewsהארגון ניצל משאבים וקשרים פוליטיים להקמת שורה של מוסדות רווחה
ומוסדות דתיים בירושלים ,וזכה לתמיכתו של מיכאל סולומון אלכסנדר ( ,)Alexanderבישוף ירושלים
שהתמנה לתפקידו בסוף 47.1841מועצת האגודה הלונדונית הקצתה לשליחיה בארץ ישראל משאבים
רבים ,ובאמצעותם ניצל המיסיון את מצבה הכלכלי והתברואתי הירוד של האוכלוסייה היהודית ,ובמסווה
של שירות הומניטרי ניסה לצוד נפשות ולהמיר את דתם של יהודים שנזקקו לשירותיו48.
פעילותה של "האגודה הלונדונית" הורחבה גם לצפת ,שהייתה עיר הקודש השנייה בגודלה בארץ
ישראל .הניסיון הראשון לפעול בצפת היה בשנת .1826המיסיונר ג'ון ניקולייסון ( )Nicolaysonעבר
להתגורר בעיר אך אולץ לעזוב בגלל התנגדותם העזה של יְהּודֶי ָה .מאז שנת 1825נהגו מיסיונרים של
"האגודה הלונדונית" שהוצבו בירושלים ,ובהם הכומר ו"ב לואיס ( )Lewisוד"ר ג"א דלתון (,)Dalton
לבקר לעתים קרובות בצפת 49.ב 1843-החליטה מועצת האגודה להרחיב את פעילותה בעיר ולהקים
בה מיסיון קבוע .שני יהודים מומרים ,פול היימן שטרנשוס ( )Sternschussואלכסנדר יצחק ברנס
( ,)Behrensשניהם בוגרי הקולג' המיסיונרי היהודי של האגודה הלונדונית בלונדון ,נבחרו למיסיונרים
הראשונים .הם הגיעו מירושלים לצפת באביב ,1843ומיד עם בואם רכשו בסמוך לרובע היהודי מבנה
שישמש אותם למגורים ולפעילות .שנה לאחר מכן הועבר שטרנשוס לשירות בבגדד.
הרופא ד"ר אנטון קיל ( ,)Kielיהודי שהמיר את דתו עם אשתו ובתו ,נשלח מיפו לצפת במטרה לייסד
בה מיסיון רפואי ולטפל בתושבים היהודים 50.במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 1844הוא טיפל ב69-
יהודים ,וזכה לאהדתם ולהוקרתם של יהודי העיר" .חלקם אף התפללו לאריכות ימים של האגודה",
כלשונו של מזכיר האגודה ו"ט גידני (.)Gidney
האיבה ,העוינות והשנאה כלפי המיסיונרים מצד האוכלוסייה המקומית -היהודית והמוסלמית -הלכו
וגברו .פעילותם בצפת נתקלה בהתנגדות קשה של המנהיגות הרבנית המקומית וחרם הוטל על מי שפנו
למיסיון .חייהם של המיסיונרים היו נתונים בסכנה ,והם נאלצו לעזוב את צפת משום שהשלטונות לא
הסכימו לערוב לביטחונם.
ניסיון נוסף נעשה בפברואר .1945לורד ( )Lordוטימימין ( ,)Tymiminשני מיסיונרים אנגלים,
הוצבו בצפת ,בתקווה שבזכות מוצאם יזכו ליחס שונה מצד הקהילה ולהגנה טובה יותר מצד השלטונות.
תקוות אלו התבדו :השנאה והאיבה לא פחתו ,החרם וההתנכלויות כלפי הבאים במגע והנמצאים בקשר עם
המיסיון וכלפי המיסיונרים לא פסקו .לורד חלה ונאלץ לעזוב ,והחליף אותו יהודי מומר אחר ,המיסיונר
ג'יימס כהן ( .)Cohenגם חלקו של המיסיונר שבא אחריהם ,דוד דניאל ( ,)Danielלא צלח.
בשנים 1852-1843פעלו אפוא בצפת מטעם האגודה שמונה מיסיונרים ,בנאמנות ובמסירות ,לבד או
בזוגות ,ובסופו של דבר כולם נאלצו לעזוב .לא רק העוינות והאיומים מצד תושביה היהודים של העיר
הכריעו אותם ,אלא גם תנאי המחיה הקשים :המגורים ,התנאים הסניטריים ,המחלות והמגפות .כל אלה
הביאו לכך שהמאמצים להקמת מיסיון בצפת נכשלו .בשנת 1852עזבו אנשי האגודה הלונדונית את צפת,
אך לא נטשו אותה52.
תקופה ראשונה 25
הארגון הראשון שהצליח לנצל בצורה מיטבית את האקלים הפוליטי הליברלי בארץ ישראל היה "האגודה
הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים" (The London Society for Promoting Christianity
.)Among the Jewsהארגון ניצל משאבים וקשרים פוליטיים להקמת שורה של מוסדות רווחה
ומוסדות דתיים בירושלים ,וזכה לתמיכתו של מיכאל סולומון אלכסנדר ( ,)Alexanderבישוף ירושלים
שהתמנה לתפקידו בסוף 47.1841מועצת האגודה הלונדונית הקצתה לשליחיה בארץ ישראל משאבים
רבים ,ובאמצעותם ניצל המיסיון את מצבה הכלכלי והתברואתי הירוד של האוכלוסייה היהודית ,ובמסווה
של שירות הומניטרי ניסה לצוד נפשות ולהמיר את דתם של יהודים שנזקקו לשירותיו48.
פעילותה של "האגודה הלונדונית" הורחבה גם לצפת ,שהייתה עיר הקודש השנייה בגודלה בארץ
ישראל .הניסיון הראשון לפעול בצפת היה בשנת .1826המיסיונר ג'ון ניקולייסון ( )Nicolaysonעבר
להתגורר בעיר אך אולץ לעזוב בגלל התנגדותם העזה של יְהּודֶי ָה .מאז שנת 1825נהגו מיסיונרים של
"האגודה הלונדונית" שהוצבו בירושלים ,ובהם הכומר ו"ב לואיס ( )Lewisוד"ר ג"א דלתון (,)Dalton
לבקר לעתים קרובות בצפת 49.ב 1843-החליטה מועצת האגודה להרחיב את פעילותה בעיר ולהקים
בה מיסיון קבוע .שני יהודים מומרים ,פול היימן שטרנשוס ( )Sternschussואלכסנדר יצחק ברנס
( ,)Behrensשניהם בוגרי הקולג' המיסיונרי היהודי של האגודה הלונדונית בלונדון ,נבחרו למיסיונרים
הראשונים .הם הגיעו מירושלים לצפת באביב ,1843ומיד עם בואם רכשו בסמוך לרובע היהודי מבנה
שישמש אותם למגורים ולפעילות .שנה לאחר מכן הועבר שטרנשוס לשירות בבגדד.
הרופא ד"ר אנטון קיל ( ,)Kielיהודי שהמיר את דתו עם אשתו ובתו ,נשלח מיפו לצפת במטרה לייסד
בה מיסיון רפואי ולטפל בתושבים היהודים 50.במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 1844הוא טיפל ב69-
יהודים ,וזכה לאהדתם ולהוקרתם של יהודי העיר" .חלקם אף התפללו לאריכות ימים של האגודה",
כלשונו של מזכיר האגודה ו"ט גידני (.)Gidney
האיבה ,העוינות והשנאה כלפי המיסיונרים מצד האוכלוסייה המקומית -היהודית והמוסלמית -הלכו
וגברו .פעילותם בצפת נתקלה בהתנגדות קשה של המנהיגות הרבנית המקומית וחרם הוטל על מי שפנו
למיסיון .חייהם של המיסיונרים היו נתונים בסכנה ,והם נאלצו לעזוב את צפת משום שהשלטונות לא
הסכימו לערוב לביטחונם.
ניסיון נוסף נעשה בפברואר .1945לורד ( )Lordוטימימין ( ,)Tymiminשני מיסיונרים אנגלים,
הוצבו בצפת ,בתקווה שבזכות מוצאם יזכו ליחס שונה מצד הקהילה ולהגנה טובה יותר מצד השלטונות.
תקוות אלו התבדו :השנאה והאיבה לא פחתו ,החרם וההתנכלויות כלפי הבאים במגע והנמצאים בקשר עם
המיסיון וכלפי המיסיונרים לא פסקו .לורד חלה ונאלץ לעזוב ,והחליף אותו יהודי מומר אחר ,המיסיונר
ג'יימס כהן ( .)Cohenגם חלקו של המיסיונר שבא אחריהם ,דוד דניאל ( ,)Danielלא צלח.
בשנים 1852-1843פעלו אפוא בצפת מטעם האגודה שמונה מיסיונרים ,בנאמנות ובמסירות ,לבד או
בזוגות ,ובסופו של דבר כולם נאלצו לעזוב .לא רק העוינות והאיומים מצד תושביה היהודים של העיר
הכריעו אותם ,אלא גם תנאי המחיה הקשים :המגורים ,התנאים הסניטריים ,המחלות והמגפות .כל אלה
הביאו לכך שהמאמצים להקמת מיסיון בצפת נכשלו .בשנת 1852עזבו אנשי האגודה הלונדונית את צפת,
אך לא נטשו אותה52.
תקופה ראשונה 25
