Page 32 - קרובים רחוקים
P. 32
מיד עם הגיעו לצפת הכריז אנדרסון שהוא רואה במשרתו
בעיר את ייעודו בחיים 81.בדומה לד"ר מסטרמן לפניו ,גם
הוא הושפע מאוד מההצלחה שנחלה פעילותו של בן-ציון
פרידמן ,וזמן קצר אחרי שהתיישב בעיר דיווח למועצת
האגודה הלונדונית כי היא מבטיחה מאוד לפעילות המיסיון.
הוא התרשם מהפתיחות כלפי אנשי המיסיון ,מגילויי הידידות
של התושבים היהודים ומהקלות שבה הם פונים אל מוסדות
המיסיון לקבלת עזרה 82.ד"ר אנדרסון דיווח דרך קבע לאגודה
על הביקוש הרב לטיפול רפואי ועל הצפיפות בחדרי הקבלה
והטיפול שבמרפאת האגודה ,שפעלה במבנה משותף למבנה
הכנסייה 83.בדומה לד"ר מסטרמן ,גם הוא הדגיש את הצורך
ואת החשיבות בהקמת בית חולים של האגודה שייתן מענה
לצורכיהם הרפואיים של תושבי העיר.
מועצת האגודה השתכנעה והקציבה את הכסף שנדרש
להקמת בית החולים ,ואף העמידה לרשותו של ד"ר אנדרסון
משאבים לפתיחת בית חולים זמני .מתקן רפואי ארעי וזמני שנקרא בית חולים הוקם ב 1896-וכלל שש
מיטות אשפוז .באותם ימים הייתה זו מהפכה ,ובביטאון האגודה נכתב:
האירוע של השנה היו ההכנות לפתיחת בית חולים זמני קטן .קשיים רבים חוו
במציאת מקום מתאים [ ]...היות מבנים המתאימים ללינה היו מעטים בצפת .ד"ר
אנדרסון אמר :הייתה לנו תקווה לפתוח את בית החולים מספר חודשים קודם ,אבל
עקב השקפות פוליטיות בארץ זו ,אני נאלצתי לקחת את אשתי למקום עם אבטחה
גדולה יותר ,וסרבתי לפתוח אותו [את בית החולים] עד שהיא חזרה לפקח על הניהול
הסיעודי והפנימי [ ]...הוא נפתח ביום שישי ,פברואר .1896אני צפיתי שהיציאה
לדרך החדשה תביא ברכה .קטן ככל שהוא בתחילתו ,הרעיון שיש בית חולים בעיר
גורם התרגשות רבה ,היות שעד ימים אלה לא היה קיים מוסד כזה במקום זה84.
ב 1895-קנה ד"ר אנדרסון בשם האגודה הלונדונית שטח בן 14דונם בצפון העיר ,לא רחוק מהמגרש
שרכש הברון רוטשילד עבור בית חולים לקהילה היהודית בעיר ,במטרה לבנות עליו בית חולים קבוע.
המגרש ,שהיה במרחק הליכה קצר מהרובע היהודי ,נקנה מאיש הקרקעות אחמד סלים 13.75 .דונם נרשמו
על שמו של ד"ר אנדרסון ,ו 0.25-דונם נותר רשום על שם סלים .בצדו הצפוני גבל המגרש בוואדי עם
מדרון תלול ,כך שגבולותיו לא היו ברורים ,ובצדו הדרומי -בדרך ציבורית 85.מכאן ,הדרך להקמת בית
חולים מודרני הייתה קצרה.
30רחוקים קרובים
בעיר את ייעודו בחיים 81.בדומה לד"ר מסטרמן לפניו ,גם
הוא הושפע מאוד מההצלחה שנחלה פעילותו של בן-ציון
פרידמן ,וזמן קצר אחרי שהתיישב בעיר דיווח למועצת
האגודה הלונדונית כי היא מבטיחה מאוד לפעילות המיסיון.
הוא התרשם מהפתיחות כלפי אנשי המיסיון ,מגילויי הידידות
של התושבים היהודים ומהקלות שבה הם פונים אל מוסדות
המיסיון לקבלת עזרה 82.ד"ר אנדרסון דיווח דרך קבע לאגודה
על הביקוש הרב לטיפול רפואי ועל הצפיפות בחדרי הקבלה
והטיפול שבמרפאת האגודה ,שפעלה במבנה משותף למבנה
הכנסייה 83.בדומה לד"ר מסטרמן ,גם הוא הדגיש את הצורך
ואת החשיבות בהקמת בית חולים של האגודה שייתן מענה
לצורכיהם הרפואיים של תושבי העיר.
מועצת האגודה השתכנעה והקציבה את הכסף שנדרש
להקמת בית החולים ,ואף העמידה לרשותו של ד"ר אנדרסון
משאבים לפתיחת בית חולים זמני .מתקן רפואי ארעי וזמני שנקרא בית חולים הוקם ב 1896-וכלל שש
מיטות אשפוז .באותם ימים הייתה זו מהפכה ,ובביטאון האגודה נכתב:
האירוע של השנה היו ההכנות לפתיחת בית חולים זמני קטן .קשיים רבים חוו
במציאת מקום מתאים [ ]...היות מבנים המתאימים ללינה היו מעטים בצפת .ד"ר
אנדרסון אמר :הייתה לנו תקווה לפתוח את בית החולים מספר חודשים קודם ,אבל
עקב השקפות פוליטיות בארץ זו ,אני נאלצתי לקחת את אשתי למקום עם אבטחה
גדולה יותר ,וסרבתי לפתוח אותו [את בית החולים] עד שהיא חזרה לפקח על הניהול
הסיעודי והפנימי [ ]...הוא נפתח ביום שישי ,פברואר .1896אני צפיתי שהיציאה
לדרך החדשה תביא ברכה .קטן ככל שהוא בתחילתו ,הרעיון שיש בית חולים בעיר
גורם התרגשות רבה ,היות שעד ימים אלה לא היה קיים מוסד כזה במקום זה84.
ב 1895-קנה ד"ר אנדרסון בשם האגודה הלונדונית שטח בן 14דונם בצפון העיר ,לא רחוק מהמגרש
שרכש הברון רוטשילד עבור בית חולים לקהילה היהודית בעיר ,במטרה לבנות עליו בית חולים קבוע.
המגרש ,שהיה במרחק הליכה קצר מהרובע היהודי ,נקנה מאיש הקרקעות אחמד סלים 13.75 .דונם נרשמו
על שמו של ד"ר אנדרסון ,ו 0.25-דונם נותר רשום על שם סלים .בצדו הצפוני גבל המגרש בוואדי עם
מדרון תלול ,כך שגבולותיו לא היו ברורים ,ובצדו הדרומי -בדרך ציבורית 85.מכאן ,הדרך להקמת בית
חולים מודרני הייתה קצרה.
30רחוקים קרובים
