Page 31 - קרובים רחוקים
P. 31
בשנת 1893פרש ד"ר אילוויץ לגמלאות .מחליפו הזמני היה המיסיונר ד"ר ארנסט ויליאם גרני מסטרמן
( ,)Mastermanגם הוא מבית החולים של האגודה הלונדונית בירושלים 76.לד"ר מסטרמן חיכתה תקופה
עמוסה מאוד בצפת .בתקופה שבה שהה בעיר ,ב ,1893-הוא טיפל במרפאות החוץ ב 1,200-חולים,
והעניק טיפולי בית ליותר מ 300-יהודים .על רשמיו ועל חוויותיו הוא דיווח למועצה של האגודה
הלונדונית .לדעתו נוצר בצפת כר פעולה מתאים וחשוב לפעילות המיסיון ,ובייחוד אם יקים בית חולים
קטן שיטפל בחולים היהודים .ד"ר מסטרמן עקב בהערצה אחר פעילותו של המומר בן-ציון פרידמן,
שעמד בראש המיסיון האנגלי בצפת באותה עת ,והתלהב מהכבוד שזכה לו מהציבור היהודי ומחברותו
עם אנשי הקהילה .בסתיו של אותה שנה חזר ד"ר מסטרמן לצפת לפרק זמן ממושך יותר77.
בעקבות הדוח שהגיש ד"ר מסטרמן החליטה המועצה לגייס רופא קבוע שיוביל את הפעילות הרפואית
בצפת .ב 30-בספטמבר 1893נענה לפנייה ד"ר וולטר הנרי אנדרסון ( .)Andersonאנדרסון נולד בשנת
1869בברטון שבאנגליה .הוא למד רפואה והשתלם כמנתח בקולג' המלכותי באדינבורו .לאחר שנציגי
המועצה ראיינו אותו והתרשמו ממנו הם בחרו בו ,ב 6-באוקטובר ,1893לעמוד בראש המשלחת הרפואית
של האגודה בצפת .בהחלטת המועצה פורטו תנאי העסקתו :שכר שנתי של 250ליש"ט ,הקצבה לשכירת בית
למגורים עד שלושים ליש"ט לשנה ,ציוד עבור משרתת בסך שלושים ליש"ט והוצאות נסיעה בסכום דומה.
בהחלטה צוין שלכל צד עומדת הזכות לסיים את החוזה בהתראה של שלושים יום .המועצה קבעה שאם
במהלך שש השנים הראשונות להעסקתו יחליט ד"ר אנדרסון לעזוב את משרתו ללא אישורה הוא לא יהיה
זכאי לתשלום עבור הוצאות חזרתו לאנגליה .עוד קבעה המועצה כי בטרם יגיע לצפת ישהה ד"ר אנדרסון
בירושלים במשך כמה חודשים כרופא עוזר ,במטרה להתוודע לתפקיד המיסיונר הרפואי ולצבור ניסיון78.
ואכן כך היה .בינואר 1894הגיע ד"ר אנדרסון לארץ ישראל .הוא שהה בירושלים ועבד חודשים
מספר בבית חולים לעיניים של האגודה הלונדונית ,בהשגחתם של ד"ר מסטרמן וד"ר פרסי ד'ארף וילר
( .)d’Erf Wheelerבתקופה זו למד להכיר את פעילות האגודה הלונדונית בארץ ישראל ורכש ניסיון
בפעילות המיסיונרית 79.באפריל 1894הגיע לצפת והחל לשמש בתפקידו כראש המשלחת הרפואית
של המיסיון .בכך נפתחה תקופה חדשה בפעילות המיסיון הרפואי בעיר .בתקופה זו הייתה הפעילות
המיסיונרית בצפת נרחבת ,כפי שמשתקף בעיתון חבצלת:
כי הנה פעולת המיסיון גברה מאוד בעירנו ,שני בתי מיסיון לנו -הלאנדאנית
והשקאטית [הסקוטית] -שנוסדו רק למען תפוש את בני ישראל .חנם מזורה הרשת
להכניע ולהשפיל את כבוד ישראל .בכפלים לקינו ,ורואים אנו לדאבון לבנו -כי
רואות ברכה במעשי ידיהן ,כל העיר באה להתרפות ע"י רופאיהן ורפואתן ושומעים
דרשותיהם ,ולא יבושו גם עשירי והרידי [מנהיגי] עדתינו לדרוש ברופאי המיסיון.
נשים רבות הולכות לתפור שם בגדים לעניים העשויים להתחלק לעניי ישראל
ואוכלות שם ,ואחרי אוכלן שומעות דרשה ארוכה מפי המטיף ,בית הספר לנערות
אשר להן מלאה בנות ישראל ובהן קטנות אשר הנקל הטות לבבן ממקור מחצבתן.
יותר מעשרים צעירים ילמדו שפות אנגלית (למראית עין) ,בכל לילה בבית מסיון
השקאטטית ,ושומעים דרשת המטיף פעמים בשבוע80.
תקופה ראשונה 29
( ,)Mastermanגם הוא מבית החולים של האגודה הלונדונית בירושלים 76.לד"ר מסטרמן חיכתה תקופה
עמוסה מאוד בצפת .בתקופה שבה שהה בעיר ,ב ,1893-הוא טיפל במרפאות החוץ ב 1,200-חולים,
והעניק טיפולי בית ליותר מ 300-יהודים .על רשמיו ועל חוויותיו הוא דיווח למועצה של האגודה
הלונדונית .לדעתו נוצר בצפת כר פעולה מתאים וחשוב לפעילות המיסיון ,ובייחוד אם יקים בית חולים
קטן שיטפל בחולים היהודים .ד"ר מסטרמן עקב בהערצה אחר פעילותו של המומר בן-ציון פרידמן,
שעמד בראש המיסיון האנגלי בצפת באותה עת ,והתלהב מהכבוד שזכה לו מהציבור היהודי ומחברותו
עם אנשי הקהילה .בסתיו של אותה שנה חזר ד"ר מסטרמן לצפת לפרק זמן ממושך יותר77.
בעקבות הדוח שהגיש ד"ר מסטרמן החליטה המועצה לגייס רופא קבוע שיוביל את הפעילות הרפואית
בצפת .ב 30-בספטמבר 1893נענה לפנייה ד"ר וולטר הנרי אנדרסון ( .)Andersonאנדרסון נולד בשנת
1869בברטון שבאנגליה .הוא למד רפואה והשתלם כמנתח בקולג' המלכותי באדינבורו .לאחר שנציגי
המועצה ראיינו אותו והתרשמו ממנו הם בחרו בו ,ב 6-באוקטובר ,1893לעמוד בראש המשלחת הרפואית
של האגודה בצפת .בהחלטת המועצה פורטו תנאי העסקתו :שכר שנתי של 250ליש"ט ,הקצבה לשכירת בית
למגורים עד שלושים ליש"ט לשנה ,ציוד עבור משרתת בסך שלושים ליש"ט והוצאות נסיעה בסכום דומה.
בהחלטה צוין שלכל צד עומדת הזכות לסיים את החוזה בהתראה של שלושים יום .המועצה קבעה שאם
במהלך שש השנים הראשונות להעסקתו יחליט ד"ר אנדרסון לעזוב את משרתו ללא אישורה הוא לא יהיה
זכאי לתשלום עבור הוצאות חזרתו לאנגליה .עוד קבעה המועצה כי בטרם יגיע לצפת ישהה ד"ר אנדרסון
בירושלים במשך כמה חודשים כרופא עוזר ,במטרה להתוודע לתפקיד המיסיונר הרפואי ולצבור ניסיון78.
ואכן כך היה .בינואר 1894הגיע ד"ר אנדרסון לארץ ישראל .הוא שהה בירושלים ועבד חודשים
מספר בבית חולים לעיניים של האגודה הלונדונית ,בהשגחתם של ד"ר מסטרמן וד"ר פרסי ד'ארף וילר
( .)d’Erf Wheelerבתקופה זו למד להכיר את פעילות האגודה הלונדונית בארץ ישראל ורכש ניסיון
בפעילות המיסיונרית 79.באפריל 1894הגיע לצפת והחל לשמש בתפקידו כראש המשלחת הרפואית
של המיסיון .בכך נפתחה תקופה חדשה בפעילות המיסיון הרפואי בעיר .בתקופה זו הייתה הפעילות
המיסיונרית בצפת נרחבת ,כפי שמשתקף בעיתון חבצלת:
כי הנה פעולת המיסיון גברה מאוד בעירנו ,שני בתי מיסיון לנו -הלאנדאנית
והשקאטית [הסקוטית] -שנוסדו רק למען תפוש את בני ישראל .חנם מזורה הרשת
להכניע ולהשפיל את כבוד ישראל .בכפלים לקינו ,ורואים אנו לדאבון לבנו -כי
רואות ברכה במעשי ידיהן ,כל העיר באה להתרפות ע"י רופאיהן ורפואתן ושומעים
דרשותיהם ,ולא יבושו גם עשירי והרידי [מנהיגי] עדתינו לדרוש ברופאי המיסיון.
נשים רבות הולכות לתפור שם בגדים לעניים העשויים להתחלק לעניי ישראל
ואוכלות שם ,ואחרי אוכלן שומעות דרשה ארוכה מפי המטיף ,בית הספר לנערות
אשר להן מלאה בנות ישראל ובהן קטנות אשר הנקל הטות לבבן ממקור מחצבתן.
יותר מעשרים צעירים ילמדו שפות אנגלית (למראית עין) ,בכל לילה בבית מסיון
השקאטטית ,ושומעים דרשת המטיף פעמים בשבוע80.
תקופה ראשונה 29
