Page 28 - קרובים רחוקים
P. 28
בשנים שלאחר מכן פקדו שוב נציגי "האגודה הלונדונית" את צפת ,כשם שנהגו בערים אחרות בצפון
הארץ .בעת ביקוריהם הפיצו חומרי תעמולה ,ניהלו שיחות ובכמה הזדמנויות אף הגישו טיפול רפואי.
תחושתם הייתה שחל שינוי בגישתם של הרבנים כלפי המיסיון .אלו שזכו לטיפול רפואי -בבית החולים
ובמרפאות החוץ בירושלים או בעת הביקור בצפת -הביעו את תודתם והוקרתם .מתוך הבנת חשיבותה
של העיר ,ובהעריכה כי יש סיכוי להקים בה בעתיד תחנת מיסיון קבועה ,רכשה האגודה קרקע בשטח של
כשני אקר (כשמונה דונם) ,סמוך למבנה המיסיון שנרכש כבר ב.1843-
עם התגברות גלי העלייה היהודית לצפת בדקה האגודה הלונדונית את האפשרות לחדש את פעילותה
בעיר .שליחה הסטינגס קלק ( )Kelkדיווח כי בקרב היהודים בצפת יש התעניינות רבה בנצרות ,וכי רצונם
של התושבים לחזור ולקבל שירותים רפואיים .הוא הכריז " -הקנאות מתה שם" 54.דיווחו של קלק ,המשך
ההגירה היהודית לארץ והעובדה שברשות האגודה היו נכסים בצפת הביאו את מועצתה להחליט לחדש
את הפעילות בעיר החשובה ,וייתכן שתרמה לכך גם הידיעה שהמיסיון הסקוטי מתכוון לפתוח בה תחנה.
בנובמבר 1882הועבר לצפת ליאו אוצ'רט ( .)Oczeretהוא הגיע אליה רק במאי ,1884משום שהתעכב
בירושלים בשל עומס העבודה בטיפול במהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה .אוצ'רט התאים לתפקידו:
מומר בן ירושלים שהשתלם במדרשה של המיסיון בלונדון ,שימש כמורה בבית התעשייה של האגודה
בירושלים ,ומאוחר יותר היה פעיל במסגרת האגודה בפריז ובירושלים .עם הגיעו לצפת דיווח אוצ'רט
למועצה על התרשמותו" :הפעילות הקנאית בצפת ,אם לא מתה אז הייתה רדומה" 55.במועצת ה"אגודה
הלונדונית" הבינו היטב את החשיבות הרבה שיש לפעילותו של מיסיון רפואי בצפת ,וכדי להקימו הצטרף
לאוצ'רט הרופא המומר ד"ר פרנקל.
זמן קצר אחרי הגיעֹו לצפת העביר אוצ'רט את ד"ר פרנקל מתפקידו 56.אותן שנים עשה בצפת לבנוני
נוצרי בשם נ' שהדן ( ,)Shadanספק רופא ספק מרפא ,שהיה מקובל גם על יהודי העיר ,הואיל והועסק
גם כרופא של הכוללים וגם כרופא של ראש פינה .העסקתו של שהדן כרופא ראש פינה לא נמשכה אלא
חודשים ספורים .היות שהמיסיון ציפה שהשירות הרפואי ימשוך את היהודים הוא מיהר להעסיק את
שהדאן כעובד רפואי מן המניין 57.שהדן היה אפוא "מסית" (מיסיונר) ורופא הכוללים בד בבד ,ועל כך
כתב "איש ירושלים" מאיר טובנהויז באוקטובר :1885
זה שנים מספר בא הנה מבירות רופא נוצרי ,שהדן ,ותחזיק בו עדתנו ומכל הכוללים
עשו אתו חוזה שנה שנה .וגם עתה ,אשר ניה' הרופא הזה גם לרופא להמסיתים ,ולא
לרופא בלב ,כי אם גם למסית ועוד יותר גדול מראש המסיתים ולולא הוא ,המתערב
בין היהודים ויודע כל דרכיהם ,לא יכלו המסיתים לעשות פה דבר ,גם עתה קשה על
ממוני כולל ואלין הפרידה ממנו ,והוא ,בהיותו רופא מטעם הכוללים והמסיתים כאחד,
מחזק את מעמד המסיתים פה .ובבא אליו יהודי לדרש בחכמתו ,ואמר לו ,ביום ישבי
בבית אוטשרט והבאת ממנו כתב אלי ונתתי לך רפואות חנם ולמה תוציא כסף על זה58.
הביקוש לטיפולים רפואיים בתקופתו של ד"ר שהדן היה רב .במהלך 1885דווח על 13,925ביקורים
רפואיים של יהודים -גברים ,נשים וילדים .הטיפולים ניתנו בבית המיסיון ,והוקרתם של התושבים
היהודים הייתה רבה מאוד59.
צפת נחשבה תחנה מסוכנת למיסיונרים ,ובמועצת האגודה היו ספקות בדבר האפשרות להשתקע בה.
המיסיונרים שהגיעו לעיר לביקורים הרגישו לא בנוח ושמחו לעזוב אותה .במהלך השנים נאלצו לא פעם
להתמודד עם אספסוף משולהב ,וכשלא הצליחו לברוח "טיפל" בהם ההמון בגסות .אחד מהם אף נרגם
26רחוקים קרובים
הארץ .בעת ביקוריהם הפיצו חומרי תעמולה ,ניהלו שיחות ובכמה הזדמנויות אף הגישו טיפול רפואי.
תחושתם הייתה שחל שינוי בגישתם של הרבנים כלפי המיסיון .אלו שזכו לטיפול רפואי -בבית החולים
ובמרפאות החוץ בירושלים או בעת הביקור בצפת -הביעו את תודתם והוקרתם .מתוך הבנת חשיבותה
של העיר ,ובהעריכה כי יש סיכוי להקים בה בעתיד תחנת מיסיון קבועה ,רכשה האגודה קרקע בשטח של
כשני אקר (כשמונה דונם) ,סמוך למבנה המיסיון שנרכש כבר ב.1843-
עם התגברות גלי העלייה היהודית לצפת בדקה האגודה הלונדונית את האפשרות לחדש את פעילותה
בעיר .שליחה הסטינגס קלק ( )Kelkדיווח כי בקרב היהודים בצפת יש התעניינות רבה בנצרות ,וכי רצונם
של התושבים לחזור ולקבל שירותים רפואיים .הוא הכריז " -הקנאות מתה שם" 54.דיווחו של קלק ,המשך
ההגירה היהודית לארץ והעובדה שברשות האגודה היו נכסים בצפת הביאו את מועצתה להחליט לחדש
את הפעילות בעיר החשובה ,וייתכן שתרמה לכך גם הידיעה שהמיסיון הסקוטי מתכוון לפתוח בה תחנה.
בנובמבר 1882הועבר לצפת ליאו אוצ'רט ( .)Oczeretהוא הגיע אליה רק במאי ,1884משום שהתעכב
בירושלים בשל עומס העבודה בטיפול במהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה .אוצ'רט התאים לתפקידו:
מומר בן ירושלים שהשתלם במדרשה של המיסיון בלונדון ,שימש כמורה בבית התעשייה של האגודה
בירושלים ,ומאוחר יותר היה פעיל במסגרת האגודה בפריז ובירושלים .עם הגיעו לצפת דיווח אוצ'רט
למועצה על התרשמותו" :הפעילות הקנאית בצפת ,אם לא מתה אז הייתה רדומה" 55.במועצת ה"אגודה
הלונדונית" הבינו היטב את החשיבות הרבה שיש לפעילותו של מיסיון רפואי בצפת ,וכדי להקימו הצטרף
לאוצ'רט הרופא המומר ד"ר פרנקל.
זמן קצר אחרי הגיעֹו לצפת העביר אוצ'רט את ד"ר פרנקל מתפקידו 56.אותן שנים עשה בצפת לבנוני
נוצרי בשם נ' שהדן ( ,)Shadanספק רופא ספק מרפא ,שהיה מקובל גם על יהודי העיר ,הואיל והועסק
גם כרופא של הכוללים וגם כרופא של ראש פינה .העסקתו של שהדן כרופא ראש פינה לא נמשכה אלא
חודשים ספורים .היות שהמיסיון ציפה שהשירות הרפואי ימשוך את היהודים הוא מיהר להעסיק את
שהדאן כעובד רפואי מן המניין 57.שהדן היה אפוא "מסית" (מיסיונר) ורופא הכוללים בד בבד ,ועל כך
כתב "איש ירושלים" מאיר טובנהויז באוקטובר :1885
זה שנים מספר בא הנה מבירות רופא נוצרי ,שהדן ,ותחזיק בו עדתנו ומכל הכוללים
עשו אתו חוזה שנה שנה .וגם עתה ,אשר ניה' הרופא הזה גם לרופא להמסיתים ,ולא
לרופא בלב ,כי אם גם למסית ועוד יותר גדול מראש המסיתים ולולא הוא ,המתערב
בין היהודים ויודע כל דרכיהם ,לא יכלו המסיתים לעשות פה דבר ,גם עתה קשה על
ממוני כולל ואלין הפרידה ממנו ,והוא ,בהיותו רופא מטעם הכוללים והמסיתים כאחד,
מחזק את מעמד המסיתים פה .ובבא אליו יהודי לדרש בחכמתו ,ואמר לו ,ביום ישבי
בבית אוטשרט והבאת ממנו כתב אלי ונתתי לך רפואות חנם ולמה תוציא כסף על זה58.
הביקוש לטיפולים רפואיים בתקופתו של ד"ר שהדן היה רב .במהלך 1885דווח על 13,925ביקורים
רפואיים של יהודים -גברים ,נשים וילדים .הטיפולים ניתנו בבית המיסיון ,והוקרתם של התושבים
היהודים הייתה רבה מאוד59.
צפת נחשבה תחנה מסוכנת למיסיונרים ,ובמועצת האגודה היו ספקות בדבר האפשרות להשתקע בה.
המיסיונרים שהגיעו לעיר לביקורים הרגישו לא בנוח ושמחו לעזוב אותה .במהלך השנים נאלצו לא פעם
להתמודד עם אספסוף משולהב ,וכשלא הצליחו לברוח "טיפל" בהם ההמון בגסות .אחד מהם אף נרגם
26רחוקים קרובים
