Page 38 - קרובים רחוקים
P. 38
לנזק לכם בעיניהם של האנשים כאן ,אלא עשויה להביא לנזק ללא תקנה לכם ולאגודה ,אותה אתם
מייצגים ,במדינת הבית -וזאת בלי לומר דבר על הנזק שאתם תביאו לאינטרסים של הנצרות"105.
בטרם יגישו תביעה לבית המשפט הטורקי הוציאו יו"ר המועצה של "האגודה הלונדונית" ו"ה וסט
( )Westומזכיר האגודה ויליאם פלמינג ( )Flemingמכתב מודפס בן שני עמודים וגוללו בו את שרשרת
האירועים ואת ההיסטוריה של פעילותה של האגודה בצפת ,פעילות שהקנתה להם ,לדעתם ,זכות
ראשונים .במכתבם שבו פלמינג ווסט והזכירו את הסיכומים הקודמים שנעשו עם המיסיון הסקוטי; הם
הצרו על תהליך הרכישה שניהל המיסיון הסקוטי בניגוד לחוק הטורקי ,על הנזק שגורמת פעילותם של
שני מיסיונים רפואיים בצפת ,ועל החיכוך הבלתי נמנע שייגרם כאשר הם יפעלו במבנים סמוכים זה
לזה .וסט ופלמינג הדגישו שהמועצה של האגודה ,שאותה הם מייצגים ,דורשת ששליחי המיסיון הסקוטי
בצפת יוותרו על רכישת הנכס ,וימנעו בכך אי-הסכמות אפשריות בין שני הארגונים .בסוף מכתבם ציינו
הכותבים ,תוך רמיזה ברורה לצעדם הבא ,שהמיסיון הסקוטי אינו יכול לזלזל בהליך כל כך "כואב
והרסני" כפנייה של האגודה לבית משפט הטורקי106.
ואכן ,בלחצו של בן-ציון פרידמן ,ובניגוד למקובל באותם זמנים ,נקטה האגודה הלונדונית צעד
קיצוני ,ובסוף מאי 1895פנתה לבית המשפט הטורקי והגישה תביעה נגד המיסיון הסקוטי .בד בבד פעל
פרידמן לסכל אפשרות שהמיסיון הסקוטי ירכוש מבנה נוסף ,שהיה ממוקם בין שני מבנים שכבר רכש.
פרידמן שכנע את בעל הנכס שישכיר את רכושו לאגודה לתקופה של חמש שנים ,ואף ייתן לה זכות
ראשונים לרכוש אותו בעתיד107.
המיסיון הסקוטי קיבל את ההודעה על התביעה והגיב במברק למועצת האגודה בבקשה להקפיא את
ההליכים נגדו ולהיפגש עם משלחת מטעם מועצתו לליבון חילוקי הדעות 108.האגודה הודיעה שאינה יכולה
להפסיק את ההליך המשפטי ,אך מוכנה בהחלט להיפגש עם המשלחת .לאחר שמזכירי שתי המועצות
ניהלו ביניהם חליפת מכתבים ענפה שעסקה בסוגיות שיעלו לדיון במפגש הצפוי ,נפגשו הנציגויות של
שני המיסיונים ב 4-ביולי 1895במשרדי האגודה בלונדון109.
הפגישה לא הצליחה לגשר על חוסר האמון ועל התחושות הקשות ששררו בין שני המיסיונים .התביעה
נגד המיסיון הסקוטי לא בוטלה ,וזה מצדו לא נסוג מהרכישות שביצע ואף רכש שטח ומבנה נוסף ממזרח
לדרך הראשית .רכישות אלה הביאו לכך שבסוף 1895היו בבעלותו שתי חלקות עם מבנים מדרום-מערב
למצודה ,בסמוך לרובע היהודי ובסמוך לחלקות של האגודה הלונדונית ,וחלקה נוספת ,כאמור ,בצדה
המזרחי של הדרך הראשית110.
רק ב 5-אוקטובר ,1895בעקבות פנייתו של ד"ר מסטרמן ,החליטה מועצת האגודה להפסיק את
ההליכים המשפטיים נגד המיסיון הסקוטי .שני המיסיונים נאלצו להמשיך לעבוד זה לצד זה 111.למרות
המתח וחילוקי הדעות בין שני הארגונים שמרו ראשיהם בצפת על מערכת יחסית אישית חברית .אנדרסון
ומשפחתו נהגו להיפגש עם משפחותיהם של ד"ר טורנס ,סאוטר ,ד"ר וילסון ואחרים .מפעם לפעם אף
יצאו לטיולים משותפים להכרת הגליל ולחקירתו112.
בשנת 1897החל המיסיון הסקוטי בבניית מבני הקבע שלו בחלקות שברשותו ,על פי תכנונו של
הארכיטקט הטמפלרי ד"ר גוטליב שומאכר ( .)Schumacherבשטח שממזרח לדרך ,למרגלות המצודה,
נבנו ביתו של ראש משלחת המיסיון וילסון ,בית הכומר ובית נשות המיסיון .ממערב לציר הראשי ,מול
בית נשות המיסיון ,נבנתה מרפאה ,וחלק מהשטח יועד לבית ספר לבנות .באפריל 1900נחנכה המרפאה
באופן רשמי .נוסף לכך הוכשר בביתו של וילסון חדר למקרי אשפוז מיוחדים113.
36רחוקים קרובים
מייצגים ,במדינת הבית -וזאת בלי לומר דבר על הנזק שאתם תביאו לאינטרסים של הנצרות"105.
בטרם יגישו תביעה לבית המשפט הטורקי הוציאו יו"ר המועצה של "האגודה הלונדונית" ו"ה וסט
( )Westומזכיר האגודה ויליאם פלמינג ( )Flemingמכתב מודפס בן שני עמודים וגוללו בו את שרשרת
האירועים ואת ההיסטוריה של פעילותה של האגודה בצפת ,פעילות שהקנתה להם ,לדעתם ,זכות
ראשונים .במכתבם שבו פלמינג ווסט והזכירו את הסיכומים הקודמים שנעשו עם המיסיון הסקוטי; הם
הצרו על תהליך הרכישה שניהל המיסיון הסקוטי בניגוד לחוק הטורקי ,על הנזק שגורמת פעילותם של
שני מיסיונים רפואיים בצפת ,ועל החיכוך הבלתי נמנע שייגרם כאשר הם יפעלו במבנים סמוכים זה
לזה .וסט ופלמינג הדגישו שהמועצה של האגודה ,שאותה הם מייצגים ,דורשת ששליחי המיסיון הסקוטי
בצפת יוותרו על רכישת הנכס ,וימנעו בכך אי-הסכמות אפשריות בין שני הארגונים .בסוף מכתבם ציינו
הכותבים ,תוך רמיזה ברורה לצעדם הבא ,שהמיסיון הסקוטי אינו יכול לזלזל בהליך כל כך "כואב
והרסני" כפנייה של האגודה לבית משפט הטורקי106.
ואכן ,בלחצו של בן-ציון פרידמן ,ובניגוד למקובל באותם זמנים ,נקטה האגודה הלונדונית צעד
קיצוני ,ובסוף מאי 1895פנתה לבית המשפט הטורקי והגישה תביעה נגד המיסיון הסקוטי .בד בבד פעל
פרידמן לסכל אפשרות שהמיסיון הסקוטי ירכוש מבנה נוסף ,שהיה ממוקם בין שני מבנים שכבר רכש.
פרידמן שכנע את בעל הנכס שישכיר את רכושו לאגודה לתקופה של חמש שנים ,ואף ייתן לה זכות
ראשונים לרכוש אותו בעתיד107.
המיסיון הסקוטי קיבל את ההודעה על התביעה והגיב במברק למועצת האגודה בבקשה להקפיא את
ההליכים נגדו ולהיפגש עם משלחת מטעם מועצתו לליבון חילוקי הדעות 108.האגודה הודיעה שאינה יכולה
להפסיק את ההליך המשפטי ,אך מוכנה בהחלט להיפגש עם המשלחת .לאחר שמזכירי שתי המועצות
ניהלו ביניהם חליפת מכתבים ענפה שעסקה בסוגיות שיעלו לדיון במפגש הצפוי ,נפגשו הנציגויות של
שני המיסיונים ב 4-ביולי 1895במשרדי האגודה בלונדון109.
הפגישה לא הצליחה לגשר על חוסר האמון ועל התחושות הקשות ששררו בין שני המיסיונים .התביעה
נגד המיסיון הסקוטי לא בוטלה ,וזה מצדו לא נסוג מהרכישות שביצע ואף רכש שטח ומבנה נוסף ממזרח
לדרך הראשית .רכישות אלה הביאו לכך שבסוף 1895היו בבעלותו שתי חלקות עם מבנים מדרום-מערב
למצודה ,בסמוך לרובע היהודי ובסמוך לחלקות של האגודה הלונדונית ,וחלקה נוספת ,כאמור ,בצדה
המזרחי של הדרך הראשית110.
רק ב 5-אוקטובר ,1895בעקבות פנייתו של ד"ר מסטרמן ,החליטה מועצת האגודה להפסיק את
ההליכים המשפטיים נגד המיסיון הסקוטי .שני המיסיונים נאלצו להמשיך לעבוד זה לצד זה 111.למרות
המתח וחילוקי הדעות בין שני הארגונים שמרו ראשיהם בצפת על מערכת יחסית אישית חברית .אנדרסון
ומשפחתו נהגו להיפגש עם משפחותיהם של ד"ר טורנס ,סאוטר ,ד"ר וילסון ואחרים .מפעם לפעם אף
יצאו לטיולים משותפים להכרת הגליל ולחקירתו112.
בשנת 1897החל המיסיון הסקוטי בבניית מבני הקבע שלו בחלקות שברשותו ,על פי תכנונו של
הארכיטקט הטמפלרי ד"ר גוטליב שומאכר ( .)Schumacherבשטח שממזרח לדרך ,למרגלות המצודה,
נבנו ביתו של ראש משלחת המיסיון וילסון ,בית הכומר ובית נשות המיסיון .ממערב לציר הראשי ,מול
בית נשות המיסיון ,נבנתה מרפאה ,וחלק מהשטח יועד לבית ספר לבנות .באפריל 1900נחנכה המרפאה
באופן רשמי .נוסף לכך הוכשר בביתו של וילסון חדר למקרי אשפוז מיוחדים113.
36רחוקים קרובים
