Page 33 - קרובים רחוקים
P. 33
המאבק בין האגודה הלונדונית לבין המיסיון הסקוטי על השליטה
וההגמוניה הרפואית בצפת
פעילותה המיסיונרית של האגודה הלונדונית התפתחה כתוצאה מהצורך הגובר של האוכלוסייה בצפת
בשירותי רפואה ,הן בשל שיעורי התחלואה הגבוהים שגרמו תנאי מחייה קשים הן בשל זמינותם הנמוכה
ורמתם הירודה של שירותי הרפואה המקומיים .ההתפתחות המהירה של האגודה הלונדונית והרחבת
משאביה הקלו את תהליך ההתפתחות .חלק ניכר מהתפתחות זו אפשר לייחס למאבק בין המיסיון של
האגודה הלונדונית לבין המיסיון הסקוטי על השליטה וההגמוניה בצפת ,שבא לידי ביטוי בעיקר בהענקת
שירותי רפואה86.
תקופה ממושכת נאלצו ראשי האגודה הלונדונית ונציגיה בצפת להיאבק עם המיסיון הסקוטי על
מעמדם ומקומם בעיר ,שכן גם הוא שאף לעשות את צפת למרכז פעילותו .מאבק זה היה "שקוף" ליישוב
היהודי ,ועמדתו כלפי שני המיסיונים הייתה דומה :שניהם נתפסו כמסיתים וכציידי נפשות ,והיחס אליהם
היה בהתאם.
לאור דיווחים שהגיעו אליה ,ולפיהם פעילות מיסיונרית תתקבל בברכה על ידי יהודים רבים בצפת,
החליטה בדצמבר 1883המועצה של המיסיון הסקוטי לפתוח בעיר מיסיון רפואי 87.תוכן ההחלטה הועבר
למועצה של האגודה הלונדונית .זו הגיבה במהירות והודיעה לראשי המיסיון הסקוטי כי כבר סיימה את
כל הסידורים הנדרשים לחידוש פעילותה בעיר 88.בעקבות זאת החליטה המועצה של המיסיון הסקוטי
לשלוח משלחת בראשותו של ד"ר דויד וואט טורנס ( )Torranceכדי שתגבש המלצה סופית ותקבע
היכן כדאי לפתוח תחנת מיסיון .המשלחת יצאה לארץ ישראל ב 25-בפברואר .1884חבריה סיירו
בצפון (בחיפה ,בעכו ,בצפת ובטבריה) ,בירושלים ,בבית לחם וביריחו .בירושלים אף נפגשו עם חברי
האגודה הלונדונית89.
בדוח הסופי ציין ד"ר טורנס שכיום ( )1884פלשתינה היא יעד מבטיח לפעילות מיסיונרית יותר
מאשר בשנת ,1839בעת שביקרה בה המשלחת הראשונה של הכנסייה הסקוטית .הוא המליץ לפתוח
את תחנת המיסיון הראשית בטבריה ,וזאת למרות תנאי מזג האוויר הקשים השוררים בה בקיץ ,והציע
שכאשר תוקם תחנה בצפת היא תפעל בחודשי הקיץ כשלוחה של המרכז בטבריה 90.בעקבות זאת החליטה
מועצת המיסיון הסקוטי לייסד רשמית תחנה בטבריה ,ובשנת 1884נפתחה תחנתו הראשונה בעיר ונקראה
"המיסיון הרפואי של ימת הגליל" (.)The Sea of Galilee Medical Mission
בסוף 1888נודע לאגודה הלונדונית ,מתוך עיון בדוח השנתי של המיסיון הסקוטי בטבריה ,על כוונתו
לפתוח "תחנת קיץ" בצפת .גידני ,מזכיר המועצה של האגודה ,שלח לאנשי המיסיון הסקוטי מכתב והדגיש
בו שההחלטה מנוגדת להבנות שהתקבלו בעבר :התחנה בטבריה תופעל בלעדית על ידי המיסיון הסקוטי
והתחנה בצפת -על ידי האגודה הלונדונית .לטענתו" ,הימצאות של שני מיסיונים שונים ,שניהם מעורבים
באותה פעילות או בפעילות דומה" תפגע בשני המיסיונים92.
המיסיון הסקוטי השיב כי תנאי מזג האוויר הקשים אינם מאפשרים למיסיונרים לשהות בטבריה
בתקופת הקיץ ,והיות שהם מגיעים בחודשי החום לצפת הוחלט לפתוח בה תחנה רפואית .הכומר אפלק
( )Affleckשענה בשם המיסיון ,הזכיר במכתבו שכבר בשנת 1883הוחלט לפתוח תחנה בצפת ,בשל המצב
הבריאותי הקשה בעיר והמספר הגדול של היהודים שהתיישבו באזור .לטענתו ,בעת שקיבל המיסיון
הסקוטי את ההחלטה לא הייתה "עבודה שיטתית" של שום מיסיון בעיר ,והמבנים שרכשה האגודה
הלונדונית בעבר לא היו בשימוש.
תקופה ראשונה 31
וההגמוניה הרפואית בצפת
פעילותה המיסיונרית של האגודה הלונדונית התפתחה כתוצאה מהצורך הגובר של האוכלוסייה בצפת
בשירותי רפואה ,הן בשל שיעורי התחלואה הגבוהים שגרמו תנאי מחייה קשים הן בשל זמינותם הנמוכה
ורמתם הירודה של שירותי הרפואה המקומיים .ההתפתחות המהירה של האגודה הלונדונית והרחבת
משאביה הקלו את תהליך ההתפתחות .חלק ניכר מהתפתחות זו אפשר לייחס למאבק בין המיסיון של
האגודה הלונדונית לבין המיסיון הסקוטי על השליטה וההגמוניה בצפת ,שבא לידי ביטוי בעיקר בהענקת
שירותי רפואה86.
תקופה ממושכת נאלצו ראשי האגודה הלונדונית ונציגיה בצפת להיאבק עם המיסיון הסקוטי על
מעמדם ומקומם בעיר ,שכן גם הוא שאף לעשות את צפת למרכז פעילותו .מאבק זה היה "שקוף" ליישוב
היהודי ,ועמדתו כלפי שני המיסיונים הייתה דומה :שניהם נתפסו כמסיתים וכציידי נפשות ,והיחס אליהם
היה בהתאם.
לאור דיווחים שהגיעו אליה ,ולפיהם פעילות מיסיונרית תתקבל בברכה על ידי יהודים רבים בצפת,
החליטה בדצמבר 1883המועצה של המיסיון הסקוטי לפתוח בעיר מיסיון רפואי 87.תוכן ההחלטה הועבר
למועצה של האגודה הלונדונית .זו הגיבה במהירות והודיעה לראשי המיסיון הסקוטי כי כבר סיימה את
כל הסידורים הנדרשים לחידוש פעילותה בעיר 88.בעקבות זאת החליטה המועצה של המיסיון הסקוטי
לשלוח משלחת בראשותו של ד"ר דויד וואט טורנס ( )Torranceכדי שתגבש המלצה סופית ותקבע
היכן כדאי לפתוח תחנת מיסיון .המשלחת יצאה לארץ ישראל ב 25-בפברואר .1884חבריה סיירו
בצפון (בחיפה ,בעכו ,בצפת ובטבריה) ,בירושלים ,בבית לחם וביריחו .בירושלים אף נפגשו עם חברי
האגודה הלונדונית89.
בדוח הסופי ציין ד"ר טורנס שכיום ( )1884פלשתינה היא יעד מבטיח לפעילות מיסיונרית יותר
מאשר בשנת ,1839בעת שביקרה בה המשלחת הראשונה של הכנסייה הסקוטית .הוא המליץ לפתוח
את תחנת המיסיון הראשית בטבריה ,וזאת למרות תנאי מזג האוויר הקשים השוררים בה בקיץ ,והציע
שכאשר תוקם תחנה בצפת היא תפעל בחודשי הקיץ כשלוחה של המרכז בטבריה 90.בעקבות זאת החליטה
מועצת המיסיון הסקוטי לייסד רשמית תחנה בטבריה ,ובשנת 1884נפתחה תחנתו הראשונה בעיר ונקראה
"המיסיון הרפואי של ימת הגליל" (.)The Sea of Galilee Medical Mission
בסוף 1888נודע לאגודה הלונדונית ,מתוך עיון בדוח השנתי של המיסיון הסקוטי בטבריה ,על כוונתו
לפתוח "תחנת קיץ" בצפת .גידני ,מזכיר המועצה של האגודה ,שלח לאנשי המיסיון הסקוטי מכתב והדגיש
בו שההחלטה מנוגדת להבנות שהתקבלו בעבר :התחנה בטבריה תופעל בלעדית על ידי המיסיון הסקוטי
והתחנה בצפת -על ידי האגודה הלונדונית .לטענתו" ,הימצאות של שני מיסיונים שונים ,שניהם מעורבים
באותה פעילות או בפעילות דומה" תפגע בשני המיסיונים92.
המיסיון הסקוטי השיב כי תנאי מזג האוויר הקשים אינם מאפשרים למיסיונרים לשהות בטבריה
בתקופת הקיץ ,והיות שהם מגיעים בחודשי החום לצפת הוחלט לפתוח בה תחנה רפואית .הכומר אפלק
( )Affleckשענה בשם המיסיון ,הזכיר במכתבו שכבר בשנת 1883הוחלט לפתוח תחנה בצפת ,בשל המצב
הבריאותי הקשה בעיר והמספר הגדול של היהודים שהתיישבו באזור .לטענתו ,בעת שקיבל המיסיון
הסקוטי את ההחלטה לא הייתה "עבודה שיטתית" של שום מיסיון בעיר ,והמבנים שרכשה האגודה
הלונדונית בעבר לא היו בשימוש.
תקופה ראשונה 31
