Page 34 - קרובים רחוקים
P. 34
אפלק המשיך ופירט כי המיסיון הסקוטי נערך להקים תחנה בצפת מהר ככל שניתן‪ ,‬ונמנע מכך היות‬
‫שהאגודה הלונדונית הודיעה על חידוש פעילותה בעיר‪ .‬הודעתה הביאה את המיסיון הסקוטי להעריך‬
‫מחדש את פעילותו‪ .‬בעקבות מסקנותיה של המשלחת שמונתה לצורך העניין הוחלט להעביר את מוקד‬
‫הפעילות מצפת לטבריה‪ ,‬ונקבע כי בימי הקיץ הקשים יעברו העובדים לאזורים גבוהים יותר וחמים פחות‪.‬‬
‫בשנה הראשונה לפעילות של המיסיון הסקוטי נמצא שכל אתר שניסו לפעול בו בקיץ לא התאים‪ ,‬ועל כן‬

‫הוחלט שצפת מתאימה יותר‪.‬‬
‫כדי שהפעילות בטבריה תהיה אפקטיבית‪ ,‬ולאור הביקוש לשירותי רפואה בצפת‪ ,‬ראה המיסיון הסקוטי‬
‫צורך להפעיל בעיר תחנת מיסיון בחודשי הקיץ‪ .‬אוכלוסיית צפת גדולה ומגוונת והיא כוללת נוצרים‪,‬‬
‫מוסלמים ויהודים‪ .‬לכן אין סיבה שהשליחים של המיסיון הסקוטי‪ ,‬שכבר נמצאים בעיר‪ ,‬לא יגישו סיוע‬
‫ושירותים רפואיים‪ .‬מועצת האספה הכללית של המיסיון הסקוטי הביעה את צערה על חוסר ההבנה שנוצר‬
‫והודיעה על רצונה להגיע עם האגודה הלונדונית להבנות‪ ,‬כדי להסדיר את הפעילות הקבועה של שליחיה‬

‫בצפת‪ .‬אלה היו תשובותיו של הכומר אפלק לטענות האגודה הלונדונית‪93.‬‬
‫בקיץ ‪ 1887‬שכרו ד"ר טורנס וצוותו בית בן שלושה חדרים ברובע המוסלמי של צפת‪ ,‬הרחק מהרובע‬

‫היהודי‪ .‬היה זה הבית היחיד שיכלו לשכור‪ .‬מטרתו הראשונית‬
‫של ד"ר טורנס הייתה ללמוד‪ ,‬לחקור ולנוח‪ .‬אך כוונתו זו לא‬
‫עלתה בידו‪ .‬הוא מצא את עצמו מעניק בקיץ זה ייעוץ וטיפולים‬
‫רפואיים ל‪ 621-‬מטופלים ובהם ‪ 124‬יהודים‪ 423 ,‬מוסלמים‪,‬‬
‫‪ 71‬נוצרים ו‪ 3-‬דרוזים ואחרים‪ 94.‬ד"ר טורנס דיווח למועצת‬
‫הכנסייה הסקוטית שצפת מהווה כר נרחב לפעילות המיסיון‪.‬‬
‫מדירת הקיץ שלו בעיר‪ ,‬שבה התגורר מיולי עד ספטמבר‪,‬‬
‫המשיך להפעיל את המרפאה‪ .‬עוד נהג ד"ר טורנס לקיים‬
‫ביקורי בית בצפת ובסביבה‪ .‬הביקוש הרב לשירות הרפואי‬
‫הביא אותו לפתוח את המרפאה גם בשאר חודשי השנה‪ ,‬והיא‬
‫הופעלה על ידי ד"ר חליל צפדי (‪ .)Safadi‬דיווחיו של ד"ר‬
‫צפדי מצביעים על כך שבשנה השנייה לפעילות חלה עלייה‬
‫חדה במספר הפונים‪ 4,385 .‬חולים פנו למרפאה; ‪ 2,862‬מהם‬
‫היו מקרים חדשים‪ ,‬ו‪ 1,868-‬מכלל הפונים היו יהודים‪ .‬בשל‬
‫הגידול במספר החולים הייתה המרפאה פתוחה בכל שעות‬

‫היום‪95.‬‬
‫ד"ר טורנס וויליאם יואינג (‪ )Ewing‬מהמיסיון הסקוטי‬
‫ניהלו דיונים בדבר הפעלה מסודרת של המיסיון הסקוטי‬
‫בצפת‪ .‬על בסיס דיונים אלו גיבש יואינג תכנית‪ ,‬והיא קיבלה‬
‫את אישורה של המועצה הסקוטית‪ .‬בשנת ‪ 1889‬הוכרזה צפת באופן רשמי לתחנת הקיץ של המיסיון‬

‫הסקוטי‪ ,‬והחלה בה פעילות מסודרת ומאורגנת‪96.‬‬
‫באוגוסט ‪ ,1892‬לאור הצלחת הפעילות המיסיונרית בכלל והרפואית בפרט בצפת ובטבריה‪ ,‬פנה‬
‫הכומר ד"ר ג'ורג' הוד וילסון (‪ )Wilson‬בשם המיסיון הסקוטי לאגודה הלונדונית והציע לה להעביר‬
‫את פעילותה המיסיונרית לאזור יהודה‪ ,‬שבו גוברת הדרישה לפעילות מיסיונרית‪ ,‬כך שבגליל יפעל רק‬
‫המיסיון הסקוטי‪ .‬ד"ר וילסון ציין כי "למיסיון הסקוטי כוח האדם המקצועי הנדרש לכך והוא בשלבים‬

‫‪ 32‬רחוקים קרובים‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39