Page 34 - קרובים רחוקים
P. 34
אפלק המשיך ופירט כי המיסיון הסקוטי נערך להקים תחנה בצפת מהר ככל שניתן ,ונמנע מכך היות
שהאגודה הלונדונית הודיעה על חידוש פעילותה בעיר .הודעתה הביאה את המיסיון הסקוטי להעריך
מחדש את פעילותו .בעקבות מסקנותיה של המשלחת שמונתה לצורך העניין הוחלט להעביר את מוקד
הפעילות מצפת לטבריה ,ונקבע כי בימי הקיץ הקשים יעברו העובדים לאזורים גבוהים יותר וחמים פחות.
בשנה הראשונה לפעילות של המיסיון הסקוטי נמצא שכל אתר שניסו לפעול בו בקיץ לא התאים ,ועל כן
הוחלט שצפת מתאימה יותר.
כדי שהפעילות בטבריה תהיה אפקטיבית ,ולאור הביקוש לשירותי רפואה בצפת ,ראה המיסיון הסקוטי
צורך להפעיל בעיר תחנת מיסיון בחודשי הקיץ .אוכלוסיית צפת גדולה ומגוונת והיא כוללת נוצרים,
מוסלמים ויהודים .לכן אין סיבה שהשליחים של המיסיון הסקוטי ,שכבר נמצאים בעיר ,לא יגישו סיוע
ושירותים רפואיים .מועצת האספה הכללית של המיסיון הסקוטי הביעה את צערה על חוסר ההבנה שנוצר
והודיעה על רצונה להגיע עם האגודה הלונדונית להבנות ,כדי להסדיר את הפעילות הקבועה של שליחיה
בצפת .אלה היו תשובותיו של הכומר אפלק לטענות האגודה הלונדונית93.
בקיץ 1887שכרו ד"ר טורנס וצוותו בית בן שלושה חדרים ברובע המוסלמי של צפת ,הרחק מהרובע
היהודי .היה זה הבית היחיד שיכלו לשכור .מטרתו הראשונית
של ד"ר טורנס הייתה ללמוד ,לחקור ולנוח .אך כוונתו זו לא
עלתה בידו .הוא מצא את עצמו מעניק בקיץ זה ייעוץ וטיפולים
רפואיים ל 621-מטופלים ובהם 124יהודים 423 ,מוסלמים,
71נוצרים ו 3-דרוזים ואחרים 94.ד"ר טורנס דיווח למועצת
הכנסייה הסקוטית שצפת מהווה כר נרחב לפעילות המיסיון.
מדירת הקיץ שלו בעיר ,שבה התגורר מיולי עד ספטמבר,
המשיך להפעיל את המרפאה .עוד נהג ד"ר טורנס לקיים
ביקורי בית בצפת ובסביבה .הביקוש הרב לשירות הרפואי
הביא אותו לפתוח את המרפאה גם בשאר חודשי השנה ,והיא
הופעלה על ידי ד"ר חליל צפדי ( .)Safadiדיווחיו של ד"ר
צפדי מצביעים על כך שבשנה השנייה לפעילות חלה עלייה
חדה במספר הפונים 4,385 .חולים פנו למרפאה; 2,862מהם
היו מקרים חדשים ,ו 1,868-מכלל הפונים היו יהודים .בשל
הגידול במספר החולים הייתה המרפאה פתוחה בכל שעות
היום95.
ד"ר טורנס וויליאם יואינג ( )Ewingמהמיסיון הסקוטי
ניהלו דיונים בדבר הפעלה מסודרת של המיסיון הסקוטי
בצפת .על בסיס דיונים אלו גיבש יואינג תכנית ,והיא קיבלה
את אישורה של המועצה הסקוטית .בשנת 1889הוכרזה צפת באופן רשמי לתחנת הקיץ של המיסיון
הסקוטי ,והחלה בה פעילות מסודרת ומאורגנת96.
באוגוסט ,1892לאור הצלחת הפעילות המיסיונרית בכלל והרפואית בפרט בצפת ובטבריה ,פנה
הכומר ד"ר ג'ורג' הוד וילסון ( )Wilsonבשם המיסיון הסקוטי לאגודה הלונדונית והציע לה להעביר
את פעילותה המיסיונרית לאזור יהודה ,שבו גוברת הדרישה לפעילות מיסיונרית ,כך שבגליל יפעל רק
המיסיון הסקוטי .ד"ר וילסון ציין כי "למיסיון הסקוטי כוח האדם המקצועי הנדרש לכך והוא בשלבים
32רחוקים קרובים
שהאגודה הלונדונית הודיעה על חידוש פעילותה בעיר .הודעתה הביאה את המיסיון הסקוטי להעריך
מחדש את פעילותו .בעקבות מסקנותיה של המשלחת שמונתה לצורך העניין הוחלט להעביר את מוקד
הפעילות מצפת לטבריה ,ונקבע כי בימי הקיץ הקשים יעברו העובדים לאזורים גבוהים יותר וחמים פחות.
בשנה הראשונה לפעילות של המיסיון הסקוטי נמצא שכל אתר שניסו לפעול בו בקיץ לא התאים ,ועל כן
הוחלט שצפת מתאימה יותר.
כדי שהפעילות בטבריה תהיה אפקטיבית ,ולאור הביקוש לשירותי רפואה בצפת ,ראה המיסיון הסקוטי
צורך להפעיל בעיר תחנת מיסיון בחודשי הקיץ .אוכלוסיית צפת גדולה ומגוונת והיא כוללת נוצרים,
מוסלמים ויהודים .לכן אין סיבה שהשליחים של המיסיון הסקוטי ,שכבר נמצאים בעיר ,לא יגישו סיוע
ושירותים רפואיים .מועצת האספה הכללית של המיסיון הסקוטי הביעה את צערה על חוסר ההבנה שנוצר
והודיעה על רצונה להגיע עם האגודה הלונדונית להבנות ,כדי להסדיר את הפעילות הקבועה של שליחיה
בצפת .אלה היו תשובותיו של הכומר אפלק לטענות האגודה הלונדונית93.
בקיץ 1887שכרו ד"ר טורנס וצוותו בית בן שלושה חדרים ברובע המוסלמי של צפת ,הרחק מהרובע
היהודי .היה זה הבית היחיד שיכלו לשכור .מטרתו הראשונית
של ד"ר טורנס הייתה ללמוד ,לחקור ולנוח .אך כוונתו זו לא
עלתה בידו .הוא מצא את עצמו מעניק בקיץ זה ייעוץ וטיפולים
רפואיים ל 621-מטופלים ובהם 124יהודים 423 ,מוסלמים,
71נוצרים ו 3-דרוזים ואחרים 94.ד"ר טורנס דיווח למועצת
הכנסייה הסקוטית שצפת מהווה כר נרחב לפעילות המיסיון.
מדירת הקיץ שלו בעיר ,שבה התגורר מיולי עד ספטמבר,
המשיך להפעיל את המרפאה .עוד נהג ד"ר טורנס לקיים
ביקורי בית בצפת ובסביבה .הביקוש הרב לשירות הרפואי
הביא אותו לפתוח את המרפאה גם בשאר חודשי השנה ,והיא
הופעלה על ידי ד"ר חליל צפדי ( .)Safadiדיווחיו של ד"ר
צפדי מצביעים על כך שבשנה השנייה לפעילות חלה עלייה
חדה במספר הפונים 4,385 .חולים פנו למרפאה; 2,862מהם
היו מקרים חדשים ,ו 1,868-מכלל הפונים היו יהודים .בשל
הגידול במספר החולים הייתה המרפאה פתוחה בכל שעות
היום95.
ד"ר טורנס וויליאם יואינג ( )Ewingמהמיסיון הסקוטי
ניהלו דיונים בדבר הפעלה מסודרת של המיסיון הסקוטי
בצפת .על בסיס דיונים אלו גיבש יואינג תכנית ,והיא קיבלה
את אישורה של המועצה הסקוטית .בשנת 1889הוכרזה צפת באופן רשמי לתחנת הקיץ של המיסיון
הסקוטי ,והחלה בה פעילות מסודרת ומאורגנת96.
באוגוסט ,1892לאור הצלחת הפעילות המיסיונרית בכלל והרפואית בפרט בצפת ובטבריה ,פנה
הכומר ד"ר ג'ורג' הוד וילסון ( )Wilsonבשם המיסיון הסקוטי לאגודה הלונדונית והציע לה להעביר
את פעילותה המיסיונרית לאזור יהודה ,שבו גוברת הדרישה לפעילות מיסיונרית ,כך שבגליל יפעל רק
המיסיון הסקוטי .ד"ר וילסון ציין כי "למיסיון הסקוטי כוח האדם המקצועי הנדרש לכך והוא בשלבים
32רחוקים קרובים
