Page 136 - יום שישי הגדול
P. 136
האווירון מקלנדיה‪ ,‬הורד דגל ה"יוניון ג'ק" הבריטי מעל הבניין של מלון המלך דוד‪ ,‬בו ישבה המזכירות‬
‫הראשית של הממשלה‪ .‬בירושלים לא נותרה עוד כל ממשלה‪ .‬המפקדה העליונה הועברה כמה ימים לפני‬
‫האחד במאי‪ ,‬ועתה בטלה גם המפקדה המקומית‪ ,‬ובמקומה באו הפיקודים שעל שתי שיירות‪ ,‬שנערכו‬
‫בשעות אלו למסען האחרון‪ :‬האחת נעה דרך שיח' ג'ראח צפונה לרמאללה‪ ,‬משם דרומה מערבה ללטרון‪,‬‬
‫מכאן דרך רמלה‪ ,‬לוד וחדרה אל חיפה‪ .‬אותה שיירה הייתה מורכבת מ‪ 250-‬כלי רכב בערך‪ ,‬מכוניות משא‬
‫ומכוניות נוסעים‪ ,‬טנקים ומשוריינים‪ ,‬גוררי תותחים וכלי רכב אחרים‪ ,‬המהווים שיירות טיפוסיות של‬
‫צבא‪ .‬כאשר עברו חלקן דרך רחוב המלך ג'ורג' שבירושלים‪ ,‬עמדו המונים‪ ,‬התבוננו ותהו; ובכן יוצאים‪,‬‬

‫באמת יוצאים‪ .‬האומנם ‪ -‬ומה הלאה?‬
‫שיירה אחרת‪ ,‬דומה בגודלה ובצורתה‪ ,‬נעה דרומה‪ ,‬דרך בית לחם‪ ,‬ליד גוש עציון השדוד‪ ,‬דרך חברון‬
‫בכיוון רפיח‪ .‬עם בוא הלילה לא היו עוד בגבולות הארץ‪ .‬באותו לילה היו כל היחידות שנעו צפונה בתוך‬
‫גבולות המובלעת הבריטית‪ ,‬שנקראה "שטח כיבוש"‪ .‬בעקבות השיירות הנעות ארזו את כליהם משמרות‬

‫הצבא‪ ,‬שהוצבו יום קודם לכן במרחקים קבועים לצדי הדרכים‪ ,‬והצטרפו אל היוצאים‪.‬‬
‫בין המצטרפים למאסף הייתה יחידת טנקים קטנה‪ ,‬שעמדה ליד לטרון ומנעה בהפגזותיה את היהודים‬
‫מלהגיע ללטרון‪ .‬עליה הגן כוח ערבי בלתי סדיר‪ .‬כפי הנראה‪ ,‬לא רצה הפיקוד שצומת דרכים זה‪ ,‬בו‬
‫עתידים לעבור הכוחות היוצאים מירושלים צפונה‪ ,‬ייהפך לזירת קרבות‪ .‬על כן החזיקו את היהודים‬
‫במרחק‪ ,‬ולא נתנו להם לחרוג מן הפרוזדור שבין ירושלים לשער הגיא‪ .‬עתה לא היה עוד לפיקוד זה עניין‪,‬‬
‫לא בלטרון‪ ,‬ולא בקרב שבין היהודים לערבים; יילחמו כאוות נפשם‪ .‬במשך שעות הייתה לטרון מוגנת‬
‫על ידי כוחות בלתי סדירים בלבד‪ .‬לטרון הייתה המחיצה שהפרידה בין כוחות היהודים‪ ,‬שבאו מירושלים‬
‫מערבה‪ ,‬ובין אלה שהסתערו מחולדה; בה עמדה תחנת השאיבה‪ ,‬שצריכה לספק מים ליהודי ירושלים‪,‬‬
‫והחולש על התחנה יכול להכניע את ירושלים על ידי הצמאתה; בה היה צומת הדרכים אל רמלה ולוד מזה‬
‫ואל רמאללה מזה‪ .‬היה מנוי וגמור עם גלאב פחה‪ ,‬מפקד הלגיון‪ ,‬שלא לתת ליהודים להשתלט על עמדת‬

‫מפתח זו‪ ,‬והלגיון הערבי אץ אל לטרון‪.‬‬
‫מירושלים יצא הצבא הבריטי‪ ,‬יצאה הפקידות‪ ,‬ויצא הנציב העליון‪ .‬במרירות יצא‪ ,‬בתרעומת‪ ,‬שהייתה‬
‫טמונה עמוק‪-‬עמוק בלבו‪ ,‬על עושי המדיניות היושבים שם בווסטמינסטר שבלונדון‪ ,‬ובטענות גלויות נגד‬
‫ראשי העדות שבארץ הקודש‪ .‬עיקשים המה‪ ,‬אלה ואלה‪ ,‬ואינם מוכנים לוויתורים הדדיים; כל אחד עומד‬

‫על שלו‪ .‬אינם יודעים כי חכמת החיים גנוזה בפשרה ובוויתורים‪.‬‬
‫את הרגשותיו ואת הצער החבוי בליבו ביטא בדברי פרידה‪ ,‬ששידר בערב שלפני כן‪ .‬בצאתו יכול היה‬
‫לדבר אל התושבים משתי העדות‪ ,‬ולא נזקק עוד אל מנהיגיהם; אולם בעצם אמר אותם דברים שהשמיע‬

‫באוזני המנהיגים‪.‬‬
‫בפשטות דיבר ובגילוי לב; ידוע ידע כי שלושים שנות השלטון הבריטי אינן אלא פרק קצר בדברי‬
‫ימיה הארוכים של הארץ הקדושה‪ .‬ובזאת פתח את דבריו‪" :‬מחר בחצות ייחתם הדף האחרון של המנדט‬
‫הבריטי בתולדות הארץ‪ .‬למחרת יתחיל פרק חדש‪ ,‬אולם דברי ימיה של ארץ‪-‬ישראל נמשכים‪ .‬בעת יציאת‬
‫הבריטים אין רצוני לדפדף בדפים שהיו ולהתבונן אל העבר‪ .‬אילו נהגתי כן‪ ,‬היה קל להגדיר לפעמים‪:‬‬
‫'כאן צדקנו'‪ ,‬ולפעמים‪' :‬כאן שגינו'‪ .‬בתחום הסבוך של ממשלה בארץ‪-‬ישראל לא הייתה תמיד ברורה‬
‫הדרך קדימה ‪ -‬והעתיד לעיתים קרובות שרוי היה באפלה‪ .‬ברצון רב מוכנים אנו לקבל את פסק דינה של‬
‫ההיסטוריה בקשר לכך‪ .‬חשוב יותר לאמור רק‪ ,‬שעם צאתנו תבוא‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬טובה לעמה של ארץ‪-‬‬

‫ישראל‪ ,‬ולא יימצא בקרבנו איש שישמיע טענה על יציאתו"‪.‬‬
‫הוא הודה בכישלון המאמצים להביא לידי הסכם בין היהודים והערבים‪ .‬אולם הוא‪ ,‬הגנרל‪ ,‬משוכנע‪,‬‬
‫כי אין למצוא פתרון לבעיה על ידי כדורים ופצצות; הללו מעולם לא הביאו פתרון לאיזו בעיה שהיא‪ ,‬רק‬

‫ייסורים הביאו‪.‬‬
‫לכן הוא מתפלל אף בשעה מאוחרת זו שהשלום יבוא במהרה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שלום הנובע מלב אדם‪,‬‬

‫‪ 134‬יום שישי הגדול‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141